נכון לאמצע 2026, הפרויקט נתקל בקשיים משמעותיים:

• עיכובים ותקלה במימון. תהליך המכרזים הרשמי נדחה ליולי 2026, ודיווחים מצביעים על כך שרק שניים מתוך חמשת המרכזים המתוכננים צפויים לקבל מימון לפני תחילת מחזור התקציב הבא של האיחוד ב-2028 . מזכר ההבנות בין הנציבות האירופית לבנק ההשקעות האירופי (EIB) לשחרור המימון נחתם רק בדצמבר 2025, חודשים אחרי לוח הזמנים . תהליך הייעוץ האיטי של ה-EIB היווה נקודת תורפה עבור הקונסורציה הפרטית .

• תנאי סובסידיה מעורפלים. מבנה המימון דורש כ-65% הון פרטי, אך משקיעים מתלוננים שהתנאים, כללי הזכאות ומסגרת הסובסידיות נותרים מעורפלים מכדי להתחייב . לפחות שני קונסורציה שוקלים מחדש את השתתפותם בגלל אי הוודאות .

• אין איתות ברור לביקוש. זוהי אולי הפגיעות הבסיסית ביותר של התוכנית. מבקרים טוענים שהנציבות נוקטת בגישה של צד ההיצע בלבד, בהנחה שהמחסור בכוח עיבוד הוא הבעיה העיקרית של אירופה בתחום ה-AI. ניתוח של מכון המחקר Interface EU קובע שבעוד שגיגה-פקטוריות עשויות לתמוך באימון מודלי מחקר בינוניים, הן אינן מספיקות להנעת חדשנות מסחרית בקנה מידה גדול . מחוקקים ומומחים הטילו ספק פתוח באילו מקרי שימוש ספציפיים התשתית הזו אמורה לשרת מעבר למחקר .

• תלות מוחלטת ב-Nvidia. כל גיגה-פקטורי דורש כ-100,000 GPUs מתקדמים, אך באירופה אין ספק מקומי של שבבי AI. התוכנית תלויה לחלוטין בגישה רציפה לחומרה של Nvidia, הנתונה לצווארי בקבוק גלובליים והגבלות יצוא של ארה"ב . מומחי מרכזי נתונים התריעו על סיכון זה עוד בשלב מוקדם .

• מכשולים רגולטוריים ואנרגטיים. עלויות אנרגיה גבוהות, תהליכי היתרים ממושכים והסביבה הרגולטורית של האיחוד, כולל ההטמעה ההדרגתית של חוק ה-AI, מוסיפים חיכוך ללוח זמנים איטי ממילא .

התוצאה היא פער אמינות. תוכנית תשתית דגלית שהוכרזה בהתלהבות נסחפה למצב של המתנה, עם יותר שאלות מתשובות לגבי האם ומתי היא תוכל לספק בפועל.

פסגת 'Choose France' של צרפת: מודל נגדי בפעולה

ב-1 ביוני 2026, בארמון ורסאי, הכריז הנשיא מקרון כי 71 פרויקטי השקעה זרה בשווי מצטבר של 93 מיליארד אירו (108 מיליארד דולר) הובטחו במהדורה התשיעית של פסגת 'Choose France' . סכום זה עלה על סך 87 מיליארד האירו שגויסו בשמונה המהדורות הקודמות של האירוע .

כמחצית מהסכום - 45 מיליארד אירו - מגיעה מעסקה אחת: התחייבות ענקית ההשקעות היפנית SoftBank לפתח 3.1 ג'יגה-ואט של קיבולת מרכזי נתונים ל-AI באזור Hauts-de-France עד 2031, עם אפשרות להרחיב את ההשקעה ל-75 מיליארד אירו . מנהל הנכסים הקנדי Brookfield הוסיף עוד 10 מיליארד אירו לתשתיות AI, וקונסורציום צרפתי-אמירי התחייב לעד 50 מיליארד אירו לקמפוס AI של 1 GW .

ההשלכות על מרוץ תשתיות ה-AI באירופה ברורות:

• הון פרטי, ללא מימון ציבורי מורכב. 93 מיליארד האירו הם השקעות פרטיות ברובן המוחלט, שאינן דורשות מימון משותף רב-שכבתי, מבני מיזם משותף או שלבי ייעוץ של ה-EIB שעיכבו את תוכנית הגיגה-פקטוריות. SoftBank אינה מחכה להבהרת מסגרת הסובסידיות .

• מהירות ואחריות פוליטית. מקרון שם את אמינותו האישית על קו היעד. הערבות קשורות לתוכניות בנייה קונקרטיות וליצירת 15,600 משרות צפויות .

• אנרגיה גרעינית כנכס אסטרטגי. רשת החשמל הגרעינית דלת הפחמן של צרפת הפכה לקלף מיקוח מרכזי. מקרון התבסס בכבדות על עצמאותה האנרגטית של המדינה כדי למשוך משקיעי טכנולוגיה גדולים . לתוכנית האיחוד, לעומת זאת, אין יתרון אנרגטי מתואם.

שתי אירופות, מירוץ אחד

הגישה מלמעלה למטה של האיחוד האירופי מסתמכת על תפירת מימון ציבורי, תיאום רב-מדינתי ותקווה שאם אירופה תבנה כוח עיבוד, תעשיית AI תגיע. צרפת, לעומת זאת, מוכרת למשקיעים גלובליים בדיוק את מה שהם רוצים: אתרים מוכנים, אנרגיה נקייה אמינה וממשלה אחת שיכולה לעמוד בהבטחותיה.

השאלה איזה מודל יוביל בסופו של דבר למערכת AI אירופית תחרותית נותרה פתוחה. מבקרי הגישה הצרפתית מציינים שהתחייבויות השקעה אינן מרכזי נתונים שהושלמו, והמודל המשוכלל יותר של האיחוד עשוי לייצר תשתית עם גישה ציבורית רחבה יותר. אך במדדים החשובים ביותר למשקיעים - מהירות, בהירות ואנרגיה אמינה - הפער הולך ומתרחב. המרוץ לתשתיות AI באירופה אינו עוד פרויקט אחד של גוש שלם. זהו מאבק בין חזונות מתחרים על האופן שבו היבשת צריכה לבנות את עתידה הדיגיטלי, וצרפת פשוט שמה הימור גדול מאוד.

נכון לאמצע 2026, הפרויקט נתקל בקשיים משמעותיים:

• עיכובים ותקלה במימון. תהליך המכרזים הרשמי נדחה ליולי 2026, ודיווחים מצביעים על כך שרק שניים מתוך חמשת המרכזים המתוכננים צפויים לקבל מימון לפני תחילת מחזור התקציב הבא של האיחוד ב-2028 . מזכר ההבנות בין הנציבות האירופית לבנק ההשקעות האירופי (EIB) לשחרור המימון נחתם רק בדצמבר 2025, חודשים אחרי לוח הזמנים . תהליך הייעוץ האיטי של ה-EIB היווה נקודת תורפה עבור הקונסורציה הפרטית .

• תנאי סובסידיה מעורפלים. מבנה המימון דורש כ-65% הון פרטי, אך משקיעים מתלוננים שהתנאים, כללי הזכאות ומסגרת הסובסידיות נותרים מעורפלים מכדי להתחייב . לפחות שני קונסורציה שוקלים מחדש את השתתפותם בגלל אי הוודאות .

• אין איתות ברור לביקוש. זוהי אולי הפגיעות הבסיסית ביותר של התוכנית. מבקרים טוענים שהנציבות נוקטת בגישה של צד ההיצע בלבד, בהנחה שהמחסור בכוח עיבוד הוא הבעיה העיקרית של אירופה בתחום ה-AI. ניתוח של מכון המחקר Interface EU קובע שבעוד שגיגה-פקטוריות עשויות לתמוך באימון מודלי מחקר בינוניים, הן אינן מספיקות להנעת חדשנות מסחרית בקנה מידה גדול . מחוקקים ומומחים הטילו ספק פתוח באילו מקרי שימוש ספציפיים התשתית הזו אמורה לשרת מעבר למחקר .

• תלות מוחלטת ב-Nvidia. כל גיגה-פקטורי דורש כ-100,000 GPUs מתקדמים, אך באירופה אין ספק מקומי של שבבי AI. התוכנית תלויה לחלוטין בגישה רציפה לחומרה של Nvidia, הנתונה לצווארי בקבוק גלובליים והגבלות יצוא של ארה"ב . מומחי מרכזי נתונים התריעו על סיכון זה עוד בשלב מוקדם .

• מכשולים רגולטוריים ואנרגטיים. עלויות אנרגיה גבוהות, תהליכי היתרים ממושכים והסביבה הרגולטורית של האיחוד, כולל ההטמעה ההדרגתית של חוק ה-AI, מוסיפים חיכוך ללוח זמנים איטי ממילא .

התוצאה היא פער אמינות. תוכנית תשתית דגלית שהוכרזה בהתלהבות נסחפה למצב של המתנה, עם יותר שאלות מתשובות לגבי האם ומתי היא תוכל לספק בפועל.

פסגת 'Choose France' של צרפת: מודל נגדי בפעולה

ב-1 ביוני 2026, בארמון ורסאי, הכריז הנשיא מקרון כי 71 פרויקטי השקעה זרה בשווי מצטבר של 93 מיליארד אירו (108 מיליארד דולר) הובטחו במהדורה התשיעית של פסגת 'Choose France' . סכום זה עלה על סך 87 מיליארד האירו שגויסו בשמונה המהדורות הקודמות של האירוע .

כמחצית מהסכום - 45 מיליארד אירו - מגיעה מעסקה אחת: התחייבות ענקית ההשקעות היפנית SoftBank לפתח 3.1 ג'יגה-ואט של קיבולת מרכזי נתונים ל-AI באזור Hauts-de-France עד 2031, עם אפשרות להרחיב את ההשקעה ל-75 מיליארד אירו . מנהל הנכסים הקנדי Brookfield הוסיף עוד 10 מיליארד אירו לתשתיות AI, וקונסורציום צרפתי-אמירי התחייב לעד 50 מיליארד אירו לקמפוס AI של 1 GW .

ההשלכות על מרוץ תשתיות ה-AI באירופה ברורות:

• הון פרטי, ללא מימון ציבורי מורכב. 93 מיליארד האירו הם השקעות פרטיות ברובן המוחלט, שאינן דורשות מימון משותף רב-שכבתי, מבני מיזם משותף או שלבי ייעוץ של ה-EIB שעיכבו את תוכנית הגיגה-פקטוריות. SoftBank אינה מחכה להבהרת מסגרת הסובסידיות .

• מהירות ואחריות פוליטית. מקרון שם את אמינותו האישית על קו היעד. הערבות קשורות לתוכניות בנייה קונקרטיות וליצירת 15,600 משרות צפויות .

• אנרגיה גרעינית כנכס אסטרטגי. רשת החשמל הגרעינית דלת הפחמן של צרפת הפכה לקלף מיקוח מרכזי. מקרון התבסס בכבדות על עצמאותה האנרגטית של המדינה כדי למשוך משקיעי טכנולוגיה גדולים . לתוכנית האיחוד, לעומת זאת, אין יתרון אנרגטי מתואם.

שתי אירופות, מירוץ אחד

הגישה מלמעלה למטה של האיחוד האירופי מסתמכת על תפירת מימון ציבורי, תיאום רב-מדינתי ותקווה שאם אירופה תבנה כוח עיבוד, תעשיית AI תגיע. צרפת, לעומת זאת, מוכרת למשקיעים גלובליים בדיוק את מה שהם רוצים: אתרים מוכנים, אנרגיה נקייה אמינה וממשלה אחת שיכולה לעמוד בהבטחותיה.

השאלה איזה מודל יוביל בסופו של דבר למערכת AI אירופית תחרותית נותרה פתוחה. מבקרי הגישה הצרפתית מציינים שהתחייבויות השקעה אינן מרכזי נתונים שהושלמו, והמודל המשוכלל יותר של האיחוד עשוי לייצר תשתית עם גישה ציבורית רחבה יותר. אך במדדים החשובים ביותר למשקיעים - מהירות, בהירות ואנרגיה אמינה - הפער הולך ומתרחב. המרוץ לתשתיות AI באירופה אינו עוד פרויקט אחד של גוש שלם. זהו מאבק בין חזונות מתחרים על האופן שבו היבשת צריכה לבנות את עתידה הדיגיטלי, וצרפת פשוט שמה הימור גדול מאוד.