כשהלחימה פסקה זמנית והמצרים נפתחו מחדש, הספקיות מהמזרח התיכון חזרו לספק משלוחים סדירים. בתי הזיקוק הממשלתיים בהודו כבר הבטיחו מלאי ל-60 יום ולא מיהרו לחדש רכישות של נפט ונצואלי . התוצאה: פירוק מהיר של גל הרכישות בהולה.
הרכב בסיס הלקוחות של ונצואלה השתנה בשבעה חודשים יותר מאשר בעשור הקודם.
סין הפסיקה לחלוטין לרכוש אחרי שהמבצע הצבאי האמריקני הדיח את הנשיא ניקולס מדורו בינואר 2026 . פטרוצ'יינה הורתה לסוחרים שלה לא לקנות נפט ונצואלי שמשווק תחת פיקוח אמריקני
. מכליות הנפט האחרונות שנשאו נפט ונצואלי מוסנן לסין הגיעו בסוף ינואר
. ארה"ב אמרה שתאפשר לסין לקנות, אבל רק במחירים שאינם "מוזלים" – תנאי שבפועל הקפיא לחלוטין את הסחר הישן
.
ארה"ב הפכה לקונה הדומיננטית. יבוא הנפט האמריקני מוונצואלה (נפט גולמי ומוצרים מזוקקים) קפץ לכ-786,000 חביות ביום ביולי – הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2019, לעומת 284,000 חביות ביום בינואר . זה מייצג כ-68% מסך היצוא של ונצואלה ביולי, שעמד על 1.16 מיליון חביות ביום
.
הודו נותרה קונה גדולה למרות הנסיגה ביולי, אבל בהיקפים נמוכים בהרבה מה-427,000 חביות ביום שרכשה במאי .
הערה חשובה על המספרים: יש פער בין שני מקורות נתונים אמינים. רויטרס מדווחת שסך יצוא הנפט של ונצואלה (נפט גולמי ומוצרים) עמד על 1.16 מיליון חביות ביום ביולי . נתוני קלר, שמצוטטים באתרים כמו Investing.com ואחרים, מראים שיצוא הגולמי בלבד עמד על 856,000 חביות ביום – ירידה של 25%
. סביר להניח שהנתון של רויטרס כולל גם מוצרים מזוקקים כמו מזוט. שני המקורות מסכימים על הסיפור המרכזי: הרכישות ההודיות קרסו, ואילו הרכישות האמריקניות זינקו.
ההתאוששות ביצוא הוונצואלי מאז הדחתו של מדורו הייתה דרמטית אך שברירית. נתוני יולי מראים כיצד דה-אסקלציה באלפי קילומטרים משם – הפסקת אש זמנית במזרח התיכון – יכולה מיד לערער את הביקוש ולחשוף חולשות מבניות.
בתי הזיקוק של ונצואלה נותרים במצב רעוע. רויטרס תיארה אותם כ"מכוערים וחלודים" – שרידים שקשה יהיה להחיותם אחרי שנים של תת-השקעה . כושר הייצור של PDVSA הוא שבריר מהרמות ההיסטוריות. שותפות מרכזיות של PDVSA עדיין ממתינות לאישורים אמריקניים להרחבת פעילותן
.
ארה"ב שולטת כעת בשיווק יצוא הנפט של ונצואלה . זה יוצר תלות יתר בקונה יחיד. כל שינוי במדיניות האמריקנית או בביקוש המקומי בארה"ב יהיה בעל השפעה מוגזמת, כי אין בסיס לקוחות מגוון שיכול לבלום את המכה.
בינתיים, סין – שהייתה פעם הלקוחה הגדולה ביותר של ונצואלה, עם 75% מהיצוא ב-2025 – לא רכשה אף חבית אחת מאז ינואר . מערכת היחסים הישנה של "נפט תמורת הלוואות" שקיימה את ממשלת מדורו במשך שנים מתה למעשה
.
כלכלת ונצואלה, התלויה בנפט, מתמודדת עם שורה של סיכונים חופפים: תשתיות מתפוררות, תנאי רישוי אמריקניים לא ברורים, ריכוז יתר של קונים, ומשא ומתן לשלום מתמשך שיכול לייצב או דווקא לשבש עוד יותר את זרמי הסחר . המסלול נותר לא-ודאי ביותר.
השורה התחתונה: הירידה ביצוא ביולי אינה תנודה מבודדת. זהו אות אזהרה לכך שההתאוששות הכלכלית שאחרי מדורו נשענת על יסודות שבריריים – ושהאירועים העולמיים הרחוקים מקראקס יכולים לעצב מחדש את גורלה הכלכלי של ונצואלה בין לילה.