הניצוץ הראשון הגיע ב־1 ביוני. Strategy, שנקראה בעבר MicroStrategy, דיווחה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בטופס 8-K כי מכרה 32 ביטקוין בין 26 ל־31 במאי, במחיר ממוצע של 77,135 דולר למטבע. המכירה הניבה לחברה כ־2.5 מיליון דולר, שנועדו למימון תשלומי דיבידנד על מניות הבכורה שלה .
מבחינה כמותית, מדובר בטיפה בים: 32 המטבעות היו רק כ־0.0038% מתוך מאגר של 843,706 ביטקוין שהחזיקה החברה . אנליסטים הדגישו כי אין בכך בהכרח שינוי באסטרטגיית האוצר ארוכת הטווח של Strategy, אלא מהלך פיננסי נקודתי .
אבל השוק הגיב לסמל, לא לגודל העסקה. במשך ארבע שנים הצהיר יו״ר החברה, מייקל סיילור, כי Strategy ״לעולם לא תמכור״ את הביטקוין שלה. שבירת העיקרון — גם עבור סכום קטן יחסית — ערערה נרטיב מרכזי שתמך במשך זמן רב באופטימיות בשוק הקריפטו . בתוך דקות מפרסום הדיווח ירד הביטקוין מתחת ל־72 אלף דולר, וחיסולי חוזים עתידיים על ביטקוין עברו את רף 90 מיליון הדולר . ביום שלאחר מכן נסחר המטבע סביב 67,700 דולר .
הזעזוע הראשוני הפעיל מנגנון מוכר בשוק הנגזרים: כאשר המחיר יורד, פוזיציות ממונפות מגיעות לסף הביטחונות שלהן ונמכרות אוטומטית. המכירות הכפויות מורידות את המחיר עוד יותר, ומפעילות חיסולים נוספים.
ב־2 וב־3 ביוני הסתכמו חיסולי הפוזיציות בשוק הקריפטו כולו בין 1.23 מיליארד דולר ל־1.86 מיליארד דולר. פוזיציות לונג — הימורים על עליית המחיר — היוו כמעט 90% מהמחיקות .
לפי נתוני CoinGlass, חיסולי פוזיציות הקשורות לביטקוין בלבד הסתכמו בכ־626 מיליון עד 896 מיליון דולר . בחלון של 24 שעות ב־2 ביוני נמחקו 1.23 מיליארד דולר, מתוכם 1.08 מיליארד דולר בפוזיציות לונג . בתוך יומיים איבד הביטקוין כמעט 7,000 דולר, עד לשפל תוך־יומי של 66,346 דולר .
במקביל למפולת בשוק הנגזרים, שוק הספוט איבד גם הוא תמיכה. קרנות הסל האמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין רשמו רצף שיא של 11 ימי יציאות נטו, ובכך נחלש אחד ממקורות הביקוש המוסדיים החשובים למטבע .
גם תנועות חדשות בשרשרת הבלוקצ׳יין מתוך מאגר Mt. Gox, שהיה רדום במשך זמן רב, החזירו לשוק את החשש לעודף היצע ולמכירות אפשריות . כך נוצר שילוב בעייתי: פחות ביקוש מצד קרנות, ובמקביל חשש שמשקיעים ותיקים או גופים הקשורים ל־Mt. Gox יוסיפו מטבעות לשוק.
הגורם המבני והפחות מדובר היה רוטציה של הון לקראת ההנפקה המתוכננת של SpaceX בנאסד״ק, תחת הסימול SPCX. לפי הדיווחים, החברה ביקשה לגייס עד 75 מיליארד דולר בהנפקה שתוכננה ל־12 ביוני, לפי שווי של 1.75 עד 2 טריליון דולר . אם תושלם בממדים האלה, תהיה זו אחת ההנפקות הגדולות — ואף הגדולה ביותר — בתולדות השווקים.
הפרט שעורר עניין מיוחד בקרב משקיעים פרטיים היה הקצאה של כ־30% ממניות ההנפקה למשקיעים קמעונאיים דרך פלטפורמות כמו Robinhood, Schwab ו־Fidelity. מדובר בשיעור הגבוה בערך פי שלושה מהמקובל בהנפקות ענק מסוג זה . מתוך גיוס של 75 מיליארד דולר, הקצאה כזו משקפת כ־22.5 מיליארד דולר של מניות המיועדות לציבור.
לקראת תחילת מסע השיווק של ההנפקה, שנקבעה סביב 4 ביוני, משקיעים ספקולטיביים החלו להחזיק יותר מזומן ולהעביר חלק מהחשיפה מנכסי קריפטו למניות אמריקאיות. אנליסטים הצביעו במפורש על הרוטציה מביטקוין למניות אמריקאיות, ובמיוחד למניות ענק, כאחד מהגורמים לירידה .
הסימן הבולט ביותר לכך שלא מדובר היה ב״בריחה מסיכון״ כללית הגיע משוק המניות. בזמן שהביטקוין שבר רמות תמיכה, מדד S&P 500 עלה לשיא חדש, מעל 7,599 נקודות . הפער הזה מרמז שהכסף לא נעלם מהשוק — הוא עבר מנכסי קריפטו ספקולטיביים לסיפורי השקעה שנתפסו כבעלי conviction גבוה יותר, ובהם מניות ענק וההנפקה המתקרבת של SpaceX.
עמדה ניצית יותר של הפדרל ריזרב, שהעלתה את ההסתברות להעלאות ריבית, יחד עם מתיחות גיאופוליטית מתמשכת בעקבות תקיפות אמריקאיות מחודשות באיראן, חיזקו גם הם את ההעדפה למניות גדולות ומבוססות יותר על פני קריפטו .
הנפילה מתחת ל־67 אלף דולר לא התרחשה בחלל ריק. שיא כל הזמנים של הביטקוין, שנקבע באוקטובר 2025 סביב 126 אלף דולר, כבר היה רחוק מאוד. בתחילת יוני 2026 נסחר המטבע בכ־50% מתחת לשיא הזה .
חודשים של יציאות מקרנות הסל, נזילות מאקרו מצטמצמת ודעיכת התיאבון הספקולטיבי לאחר האופוריה שלאחר הבחירות הכבידו על המחיר . לכן, מכירת 32 המטבעות של Strategy לא הייתה לבדה יכולה להסביר את המפולת. היא שימשה בעיקר כגפרור בשוק שכבר היה פגיע — ואז חיסולי המינוף, יציאות הקרנות והרוטציה לקראת SpaceX הפכו את הירידה למפולת רחבה.