אלא שההקלה התבררה כשברירית. רכישות חוזרות עשויות לשפר את הנזילות וליצור ביקוש לאג״ח מסוימות, אך הן אינן מעלימות את הכוחות הגדולים שקובעים את התשואות לטווח ארוך: היקף גיוסי הממשלה, היצע החוב החדש וציפיות האינפלציה. כשהחששות האלה חזרו למרכז הבמה, תשואת האג״ח האמריקאית ל-30 שנה עלתה בכ-6 נקודות בסיס ל-5.248%, ותשואת האג״ח ל-10 שנים טיפסה מעל 4.70%.

למה זה חשוב למניות? תשואות ארוכות גבוהות יותר מייקרות את עלויות המימון של חברות ומפחיתות את הערך הנוכחי שמשקיעים מייחסים לרווחים עתידיים. הפגיעה מורגשת בדרך כלל במיוחד בחברות צמיחה, שהשווי שלהן נשען במידה רבה על רווחים הצפויים להגיע שנים קדימה.

וול סטריט סיפקה לאסיה איתות שלילי

המניות בארצות הברית ירדו במקביל לעלייה המחודשת בתשואות האג״ח. מדד S&P 500 איבד 0.9%, בעוד מדד Nasdaq 100 ירד ב-0.7% ורשם יום ירידות חמישי ברציפות. האיתות השלילי עבר לשווקים באסיה וחיזק את ההערכה שהבעיה בשוק האג״ח רחבה יותר מזעזוע נזילות זמני.

הקשר בין שני השווקים ישיר יחסית: תשואות האג״ח הממשלתיות של ארצות הברית משפיעות על עלויות המימון ועל תמחור המניות ברחבי העולם. כאשר התשואות ארוכות הטווח עולות, המשקיעים עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר גם ממניות, ובמקביל החברות מתמודדות עם הון יקר יותר. השילוב הזה מעודד מימושים ומפחית את התיאבון לסיכון ברחבי אסיה.

מחירי הנפט הוסיפו ללחץ האינפלציוני

גם העלייה במחירי הנפט הכבידה על מצב הרוח בשווקים. הדיווחים הצביעו על כך שהנפט הגולמי מגביר את החשש מאינפלציה ומתשואות אג״ח גבוהות יותר, ובכך מוחק חלק מההקלה שנוצרה בעקבות הודעת משרד האוצר.

עלויות אנרגיה גבוהות עלולות לחלחל למחירי התחבורה, הייצור וההוצאות של משקי הבית. מבחינת המשקיעים, החשש הוא שלחצי מחירים מחודשים ישאירו את הריבית ואת תשואות האג״ח גבוהות יותר לאורך זמן — ויגבילו את התמיכה שמניות מקבלות בדרך כלל מציפיות לריבית נמוכה.

ביפן נוספה רוח נגדית מקומית

ליפן היה גם גורם מקומי שהגביר את הזהירות. האינפלציה הבסיסית במדינה האיצה ביולי ל-1.8% בחישוב שנתי, לעומת 1.6% ביוני. עליית עלויות היבוא על רקע הין החלש ולחצי מחירים הקשורים לאנרגיה תרמו לנתון. התוצאה חיזקה את הציפיות שהבנק המרכזי של יפן עשוי לשקול העלאת ריבית בישיבתו בספטמבר.

האפשרות הזו חשובה גם מחוץ ליפן. תשואות יפניות גבוהות יותר עשויות להפוך את האג״ח המקומיות לאטרקטיביות יחסית עבור משקיעים יפנים, ובכך להפחית את הביקוש שלהם לנכסים קבועי-תשואה בחו״ל. יחד עם הצמצום ההדרגתי של רכישות האג״ח מצד הבנק המרכזי של יפן, ציפייה להעלאת ריבית עלולה להוסיף לחץ על אג״ח ארוכות טווח ברחבי העולם.

עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים שהבנק המרכזי של יפן לבדו גרם לירידות באסיה. נתוני האינפלציה ביפן הוסיפו סיכון מקומי הקשור למדיניות המוניטרית, בתוך תמחור מחדש עולמי שכבר הושפע מתשואות האג״ח האמריקאיות, ממחירי הנפט ומחששות פיסקליים.

המסר המרכזי של השוק

הפתיחה החלשה באסיה שיקפה בחינה מחודשת של הסיכונים, ולא טריגר יחיד. המשקיעים שקללו ארבעה גורמים הקשורים זה בזה:

• תשואות האג״ח האמריקאיות: התשואות ארוכות הטווח התאוששו למרות הודעת הרכישות החוזרות.
• היצע החוב הממשלתי: הרכישות עשויות לתמוך בביקוש, אך אינן פותרות את החששות מהנפקות חוב חדשות ומצורכי המימון של הממשלה.
• אינפלציה: העלייה במחירי הנפט הגדילה את הסיכון שלחצי המחירים יימשכו.
• מדיניות הבנקים המרכזיים: נתון האינפלציה הבסיסית החזק יותר ביפן העלה את הציפיות להעלאת ריבית אפשרית של הבנק המרכזי במדינה.

יחד יצרו הגורמים האלה סביבה של התרחקות מסיכון בשווקים באסיה. ההתערבות של משרד האוצר האמריקאי עשויה לרכך את הלחץ, אך המשקיעים נותרו ספקנים: רכישות חוזרות יכולות לספק כרית ביטחון זמנית, אך לא להפוך לבדן את הכוחות המבניים שדוחפים את התשואות ארוכות הטווח כלפי מעלה.

אלא שההקלה התבררה כשברירית. רכישות חוזרות עשויות לשפר את הנזילות וליצור ביקוש לאג״ח מסוימות, אך הן אינן מעלימות את הכוחות הגדולים שקובעים את התשואות לטווח ארוך: היקף גיוסי הממשלה, היצע החוב החדש וציפיות האינפלציה. כשהחששות האלה חזרו למרכז הבמה, תשואת האג״ח האמריקאית ל-30 שנה עלתה בכ-6 נקודות בסיס ל-5.248%, ותשואת האג״ח ל-10 שנים טיפסה מעל 4.70%.

למה זה חשוב למניות? תשואות ארוכות גבוהות יותר מייקרות את עלויות המימון של חברות ומפחיתות את הערך הנוכחי שמשקיעים מייחסים לרווחים עתידיים. הפגיעה מורגשת בדרך כלל במיוחד בחברות צמיחה, שהשווי שלהן נשען במידה רבה על רווחים הצפויים להגיע שנים קדימה.

וול סטריט סיפקה לאסיה איתות שלילי

המניות בארצות הברית ירדו במקביל לעלייה המחודשת בתשואות האג״ח. מדד S&P 500 איבד 0.9%, בעוד מדד Nasdaq 100 ירד ב-0.7% ורשם יום ירידות חמישי ברציפות. האיתות השלילי עבר לשווקים באסיה וחיזק את ההערכה שהבעיה בשוק האג״ח רחבה יותר מזעזוע נזילות זמני.

הקשר בין שני השווקים ישיר יחסית: תשואות האג״ח הממשלתיות של ארצות הברית משפיעות על עלויות המימון ועל תמחור המניות ברחבי העולם. כאשר התשואות ארוכות הטווח עולות, המשקיעים עשויים לדרוש תשואה גבוהה יותר גם ממניות, ובמקביל החברות מתמודדות עם הון יקר יותר. השילוב הזה מעודד מימושים ומפחית את התיאבון לסיכון ברחבי אסיה.

מחירי הנפט הוסיפו ללחץ האינפלציוני

גם העלייה במחירי הנפט הכבידה על מצב הרוח בשווקים. הדיווחים הצביעו על כך שהנפט הגולמי מגביר את החשש מאינפלציה ומתשואות אג״ח גבוהות יותר, ובכך מוחק חלק מההקלה שנוצרה בעקבות הודעת משרד האוצר.

עלויות אנרגיה גבוהות עלולות לחלחל למחירי התחבורה, הייצור וההוצאות של משקי הבית. מבחינת המשקיעים, החשש הוא שלחצי מחירים מחודשים ישאירו את הריבית ואת תשואות האג״ח גבוהות יותר לאורך זמן — ויגבילו את התמיכה שמניות מקבלות בדרך כלל מציפיות לריבית נמוכה.

ביפן נוספה רוח נגדית מקומית

ליפן היה גם גורם מקומי שהגביר את הזהירות. האינפלציה הבסיסית במדינה האיצה ביולי ל-1.8% בחישוב שנתי, לעומת 1.6% ביוני. עליית עלויות היבוא על רקע הין החלש ולחצי מחירים הקשורים לאנרגיה תרמו לנתון. התוצאה חיזקה את הציפיות שהבנק המרכזי של יפן עשוי לשקול העלאת ריבית בישיבתו בספטמבר.

האפשרות הזו חשובה גם מחוץ ליפן. תשואות יפניות גבוהות יותר עשויות להפוך את האג״ח המקומיות לאטרקטיביות יחסית עבור משקיעים יפנים, ובכך להפחית את הביקוש שלהם לנכסים קבועי-תשואה בחו״ל. יחד עם הצמצום ההדרגתי של רכישות האג״ח מצד הבנק המרכזי של יפן, ציפייה להעלאת ריבית עלולה להוסיף לחץ על אג״ח ארוכות טווח ברחבי העולם.

עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים שהבנק המרכזי של יפן לבדו גרם לירידות באסיה. נתוני האינפלציה ביפן הוסיפו סיכון מקומי הקשור למדיניות המוניטרית, בתוך תמחור מחדש עולמי שכבר הושפע מתשואות האג״ח האמריקאיות, ממחירי הנפט ומחששות פיסקליים.

המסר המרכזי של השוק

הפתיחה החלשה באסיה שיקפה בחינה מחודשת של הסיכונים, ולא טריגר יחיד. המשקיעים שקללו ארבעה גורמים הקשורים זה בזה:

• תשואות האג״ח האמריקאיות: התשואות ארוכות הטווח התאוששו למרות הודעת הרכישות החוזרות.
• היצע החוב הממשלתי: הרכישות עשויות לתמוך בביקוש, אך אינן פותרות את החששות מהנפקות חוב חדשות ומצורכי המימון של הממשלה.
• אינפלציה: העלייה במחירי הנפט הגדילה את הסיכון שלחצי המחירים יימשכו.
• מדיניות הבנקים המרכזיים: נתון האינפלציה הבסיסית החזק יותר ביפן העלה את הציפיות להעלאת ריבית אפשרית של הבנק המרכזי במדינה.

יחד יצרו הגורמים האלה סביבה של התרחקות מסיכון בשווקים באסיה. ההתערבות של משרד האוצר האמריקאי עשויה לרכך את הלחץ, אך המשקיעים נותרו ספקנים: רכישות חוזרות יכולות לספק כרית ביטחון זמנית, אך לא להפוך לבדן את הכוחות המבניים שדוחפים את התשואות ארוכות הטווח כלפי מעלה.