האם סיום ייצור הדיסקים של PS5 יוזיל את מחירי המשחקים? בכיר לשעבר ב-Square Enix טוען שכן – אבל הנתונים והתביעות מספרים סיפור אחר

תקדים ה-Steam. נבוק מצביע על החנות המובילה של גיימינג במחשב האישי כהוכחה לרעיון. ב-Steam, היעדר ערוץ קמעונאי פיזי – ועוגן המחירים הקמעונאיים שמגיע איתו – הביאו לתמחור אגרסיבי יותר, מבצעים עמוקים יותר, ושוק שבו המחירים הבסיסיים ירדו לאורך זמן . הוא טוען שבלי דיסקים פיזיים שמעגנים את ציפיות המחיר, ה-PlayStation Store יתמודד עם תחרות אמיתית במחירים בין המוציאים לאור, במקום להתחרות בעסקאות דיסקים משומשים .

נקודת נגד 1: נתוני המכירות מערערים על טיעון החיסכון

ההיגיון של נבוק תלוי בהנחה שביטול הייצור הפיזי ייצור חיסכון משמעותי. אבל הנתונים מראים שהפיזי כבר קטן מכדי להשפיע באמת.

ברבעון הראשון של שנת הכספים 2026, 82% מרכישות המשחקים המלאים ב-PS4 ו-PS5 היו דיגיטליות; הפיזי היווה רק 18% . חמש שנים קודם לכן, הפיזי היה בערך 34% . נתוני Circana מראים שרק שבעה משחקי PS5 מכרו יותר מ-100,000 עותקים פיזיים בכל המחצית הראשונה של 2026 בארה"ב . אם הפיזי הוא כבר נתח קטן וקטן עוד יותר, החיסכון בעלויות מביטולו זניח – ואין כמעט ראיות לכך שהחיסכון הזה עבר אי פעם לצרכנים הדיגיטליים. סמנכ"ל הכספים של סוני, לין טאו, הודה שהמהלך צפוי להגביר את הרווחיות הדיגיטלית, לא להוזיל מחירים לצרכן .

נקודת נגד 2: אובדן שוק הדיסקים המשומשים מסיר רף מחיר אמיתי

אולי נקודת הנגד החזקה ביותר היא מה שנהרס בתהליך: שוק היד השנייה. ניתוח של ArsTechnica מצא שחמישה משחקי PS5 מרכזיים על דיסק עלו בערך 1,000 דולר ביחד במחיר קמעונאי, בעוד שאותם משחקים חדשים ב-PlayStation Store עלו בערך פי שניים . ניתוח נפרד של האתר ההולנדי Tweakers מצא שחמישה משחקי PS5 מרכזיים עלו בערך 162 דולר על דיסק במחירים הקמעונאיים הטובים ביותר, לעומת כ-320 דולר ב-PlayStation Store .

ביטול שוק הדיסקים המשומשים מסיר מנגנון תחרות מחירים קריטי. CNBC דיווחה שההחלטה של סוני מאיימת על שוק משחקי יד שנייה עולמי המוערך ב-7 מיליארד דולר – לחץ שוק שבאופן היסטורי אילץ את סוני להוזיל משחקים דיגיטליים כדי להתחרות בעסקאות הפיזיות .

נקודת נגד 3: מחאת הצרכנים הייתה מהירה ומאורגנת

עצומת "אל תהרוג את הדיסק" (Don't Kill the Disc) ב-Change.org חצתה את רף 200,000 החתימות תוך שבועות, ובסופו של דבר טיפסה מעבר ל-330,000 . חרם מתוכנן בשם "PSBlackout" נקבע לסוף אוגוסט 2026, וביקש מהתומכים להימנע מכניסה או רכישה מהפלטפורמות של סוני . המחאה התמקדה בבעלות על משחקים – בלי דיסק פיזי, הצרכנים מאבדים את הזכות לסחור, להשאיל, למכור מחדש או באמת להחזיק במשחקים שלהם, והופכים לתלויים לחלוטין בחנות הדיגיטלית של סוני .

נקודת נגד 4: תביעות מרובות טוענות ההפך מתחרות

האתגרים המשפטיים הם אולי ההפרכה החריפה ביותר לתזה של נבוק.

• תנועת Stop Killing Games הצטרפה לקבוצת צרכנים הולנדית שתובעת את סוני בסכום מוערך של 457 מיליון דולר, בטענה שה-PlayStation Store המגודר של סוני מהווה מונופול לא חוקי על הפצת משחקים בפלטפורמה שלה .
• מחוקקים במקסיקו הגישו תלונת הגבלים עסקיים מוצעת על אותו נושא .
• תביעה הולנדית קיימת משנת 2025 בנושא תמחור PlayStation Store זכתה לתשומת לב מחודשת לאחר ההכרזה על הפסקת הדיסקים .

המבקרים טוענים שבלי דיסקים פיזיים כערוץ הפצה מתחרה, סוני מקבלת שליטה מוחלטת על המחירים – ההפך מהדינמיקה התחרותית שנבוק צופה. כפי ששאנון תורנטון, בכיר לשעבר ב-PlayStation, ציין, המוציאים לאור הם שקובעים בסופו של דבר את מחירי המשחקים, לא סוני, ואין שום ערובה שביטול הדיסקים ישנה את התנהגות התמחור של המוציאים לאור .

בשורה התחתונה

הטיעון של נבוק נשען על היגיון יעילות עלויות אמיתי שעבד במחשב האישי (Steam). עם זאת, הראיות הנגדיות משמעותיות: המכירות הפיזיות כבר קטנות מכדי לייצר חיסכון משמעותי שניתן להעביר לצרכן; אובדן שוק הדיסקים המשומשים מסיר רף מחיר מוכח; מחאת הצרכנים עזה; ותביעות מרובות טוענות שהמהלך יוצר כוח תמחור מונופוליסטי במקום תחרות. הרקורד ההיסטורי ב-PlayStation – שבו המחירים הדיגיטליים נשארו דבוקים ל-70 דולר גם כשהעלויות הפיזיות נעלמו – מציע מעט תמיכה בתרחיש האופטימי של נבוק .