שלושת הזעזועים שתקעו את ההתאוששות של פרייבט אקוויטי ב-2026

אם AI יכול לבצע משימות שבעבר דרשו תוכנות יקרות ומורכבות, מי יכול להבטיח שהחברה שרכשתם תישאר רלוונטית בעוד חמש שנים? חוסר הוודאות הזה הקפיא את החיתום (underwriting) על עסקאות תוכנה .

המספרים ממחישים את עוצמת הטלטלה. דו"ח של PwC הראה כי מדד מניות התוכנה הטכנולוגית בצפון אמריקה צלל בכ-30% מהשיא שלו בספטמבר עד ל-20 בפברואר . הגרוע מכל, קרנות שגייסו כסף בשנים 2021 ו-2022 — ממש בשיא המחירים — גילו שההשקעות שלהן עומדות בפני מחיקות ערך ('Markdowns'), חלונות אקזיט הולכים ונסגרים, ולחץ גובר מצד משקיעים (שותפים מוגבלים, LPs) להבין מה באמת שווה תיק התוכנה שלהם .

הפער בשווי בין חברות "ותיקות" לחברות "ילידות AI" הפך לאבסורדי. מחקר מרבעון הראשון של 2026 מצא שחברות SaaS ותיקות נסחרו במכפיל חציוני של 3.8 על ההכנסות (EV/Revenue), בעוד שחברות AI גרידא זכו למכפיל של 11.5 . במילים אחרות, אי אפשר היה לצאת מההשקעה ברווח, ואף אחד לא רצה לקנות. "המשקיעים ברחו לסקטורים שחסינים יותר ל-AI," מציין דו"ח Capstone Partners, "ויציאות מתוכננות הוקפאו או תומחרו מחדש כלפי מטה" .

שוק 2: גל הפדיונות באשראי הפרטי — הברז הכספי נסגר

אם בעיית התוכנה פגעה בצד הנכסים, הזעזוע השני פגע בדיוק במקום הכואב ביותר: היכולת לממן עסקאות. שוק האשראי הפרטי, תעשייה בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הוא הצינור שמספק את ההלוואות הממונפות לכל עסקת רכישה גדולה. ביוני 2026, צינור החמצן הזה כמעט ונחסם.

ב-3 ביוני 2026, ימים ספורים לפני פרסום דו"ח Bain, דיווחה Morningstar על גל חדש של בקשות משיכה מצד משקיעים בקרנות האשראי הפרטי. הבהלה הזו שלחה את מניות ענקיות הסקטור לצניחה חדה . קרן ההלוואות התאגידיות של Cliffwater, בסך 31 מיליארד דולר, הגבילה את המשיכות הרבעוניות ל-5% בלבד. חברות פיתוח עסקי (BDC) גדולות רבות, שאינן נסחרות בבורסה, המשיכו "לשער" משיכות על הגבול הרבעוני, כלומר לתת למשקיעים רק חלק מכספם .

זה לא היה אירוע בודד. דו"ח מ-IMF Investors ממאי תיאר מצב חמור יותר: מספר כלי השקעה גדולים "עמדו בפני בקשות משיכה שחצו את המגבלות הרבעוניות הסטנדרטיות" בתחילת 2026. חלק מהקרנות חסמו משיכות לחלוטין (gating), אחרות העלו זמנית את תקרות המשיכה, וקרן אחת לפחות נאלצה להזרים הון עצמי כדי לתמוך בנזילות .

עבור תעשיית הפרייבט אקוויטי, המשמעות הייתה ברורה: הלוואות ממונפות, הדלק של העסקאות, הפכו יקרות יותר, נדירות יותר ומסוכנות יותר. מודלים של מינוף שהסתמכו על חוב זול ונגיש פשוט הפסיקו לעבוד. דו"ח Bain זיהה את הלחץ הזה כתורם ישיר לירידה בפעילות העסקאות, האקזיטים וגיוסי ההון במחצית הראשונה של 2026 .

שוק 3: העימות באיראן והלם הנפט

המכה השלישית הגיעה מהזירה הגיאו-פוליטית והייתה המהירה והאלימה מכולן. בסוף פברואר 2026, תקיפות צבאיות של ארה"ב וישראל באיראן הסלימו לכדי חסימה אפקטיבית ראשונה אי-פעם של מצר הורמוז — נקודת חנק שדרכה עוברים כ-20% מאספקת הנפט והגז הנוזלי העולמית .

תגובת השוק הייתה מיידית. מחיר חבית נפט מסוג ברנט, שעמד על כ-70 דולר לפני העימות, זינק מעל 100 דולר, ועד אמצע מרץ התייצב מעל 112 דולר לחבית . זו לא הייתה סתם עליית מחירים — זו הייתה הזרקה של אי-ודאות מאקרו-כלכלית וחשש אינפלציוני ששיתקה מודלים של רכישות ממונפות. מנהלי קרנות (GPs) ומשקיעים (LPs) כאחד משכו את ידיהם מהשולחן, ודחו התחייבויות עד שיתבהר לאן מועדות פני הריבית, האינפלציה והיציבות באזור .

Capstone Partners בחרה לזהות את העימות הצבאי באיראן כגורם הראשון מבין שלושת הזעזועים, וציינה שהוא "פינה את מקומו לחששות" בשוקי האשראי של הביניים . מכון ההשקעות של BlackRock הזהיר כי "מחירי הנפט הגבוהים בוחנים את יכולתם של הבנקים המרכזיים לעמוד בקצב האינפלציה", בעוד Russell Investments העריכה את סיכוני הצמיחה כ"מתונים" אך עם "רוחות נגדיות ניכרות בארה"ב, אירופה ואסיה" .

ההשפעה על הפרייבט אקוויטי הייתה קטלנית למומנטום. "עסקאות בטווח הקרוב נתקעו כאשר GPs ממתינים לפתרון העימות," סיכם דו"ח שוק מרכזי . אפילו כשבסוף מאי הושגה הפסקת אש ונרשמה התאוששות בשווקים, הנזק לפעילות במחצית הראשונה כבר נעשה .

המשולש ששיתק את התעשייה

הנקודה הקריטית היא ששלושת האירועים לא סתם התרחשו במקביל — הם הזינו זה את זה. אי-הוודאות בשווי חברות התוכנה הקפיאה אקזיטים בסקטור המרכזי ביותר בתיקי ההשקעות. במקביל, לחץ הפדיונות באשראי הפרטי ייבש את מקורות המימון לעסקאות חדשות ולמחזור חובות קיימים. ועל כל זה העיב ההלם הנפטי, שהפך כל עסקת מינוף למסוכנת וקשה יותר לחיתום.

Bain & Company מתארים את התוצאה כ"שילוש של זעזועים מוקדמים" שעצר את ההתאוששות העולמית של תעשיית הפרייבט אקוויטי עוד לפני שהספיקה למצוא את הרגליים שלה . המסר מוועידת SuperReturn International 2026 בלונדון היה ברור: הדרך חזרה למחזור עסקאות בריא עוד חסומה, ועומדים בפניה סיכונים שהם גם מבניים (AI), גם פיננסיים (נזילות באשראי פרטי) וגם גיאו-פוליטיים (העימות באיראן), ואף אחד מהם לא צפוי להיעלם מהר.