"אספקת המים שלנו מנותקת עד היום, דבר שמונע מאיתנו את המים להם אנו זקוקים לביתנו, לפרנסתנו ולאדמותינו החקלאיות," אמר נמר לסוכנות הידיעות רויטרס . החממות שלו עומדות ריקות; שדותיו יבשים .
המתנחלים הציבו דגלי ישראל במקום ופרסמו את הבריכה כאטרקציית תיירות דרך קבוצות וואטסאפ, תוך קריאה למתנדבים ולצוות . שלט חוצות מחוץ לבריכה הכריז על השקעה של 3 מיליון שקל (כמיליון דולר) משר האוצר בצלאל סמוטריץ', אדריכל ההתפשטות ההתנחלותית בשטחים הכבושים .
נמר הציג בפני עיתונאים מסמכים המוכיחים לכאורה כי הקרקע הכוללת גם את המעיין וגם את הבריכה היא בבעלותו. הוא הראה לרויטרס מסמך בעלות על קרקע משנת 2025 מטעם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (COGAT) – הסוכנות הצבאית הישראלית שאוכפת מדיניות אזרחית בשטחים הכבושים – וכן מפת רישום קרקעות מתקופה שלפני הכיבוש, מ-1957, המאשרת את אותם גבולות . COGAT ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השיבו לבקשות לתגובה .
התחייבותו של סמוטריץ' לאתר בפסאיל היא חלק ממסע רחב בהרבה. באוגוסט 2026 הוא הכריז על הקצבה של 113 מיליון שקל (37 מיליון דולר) להשתלטות על יותר מ-70 אתרים היסטוריים ברחבי הגדה המערבית, תוך המשך תוכנית של 250 מיליון שקל (83 מיליון דולר) שאושרה במאי 2026 . "זהו מעשה ציוני מהמעלה הראשונה. עם ללא עבר אין לו עתיד," אמר סמוטריץ', ותיאר תוכניות למרכזי מבקרים ומתקני מחקר חדשים .
המטרה המוצהרת היא "שימור" אתרי מורשת וחיזוק התיירות הישראלית באזור . פלסטינים וארגוני זכויות אדם מתארים זאת כהשתלטות שיטתית על קרקע ומקורות מים במסווה של ארכיאולוגיה .
נתוני האומות המאוחדות שצוטטו על ידי רויטרס מראים כי מתנחלים ישראלים תקפו לפחות 160 אתרי מים ותברואה ברחבי השטח הפלסטיני בשנת 2026 בלבד . משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי הריסות והתקפות מתנחלים ממשיכות לפגוע קשות במערכות המים, בבתי הספר ובנכסי הפרנסה הפלסטיניים, כאשר אלימות המתנחלים ב-2026 כבר עלתה על כל שנת 2025 במספר ההרוגים .
עד אמצע 2026, יותר מ-100 אירועי הרס או אלימות מתנחלים פגעו או הרסו למעלה מ-190 מבנים הקשורים למים ותברואה ברחבי הגדה המערבית, מה שהגביר את התלות בהובלת מים במכליות לקהילות פגיעות .
המקרה בפסאיל אינו מבודד. חוקרים פלסטינים מעריכים כי מתנחלים שולטים כיום בכ-95% מהמעיינות בצפון עמק הירדן, תוך ניתוק שיטתי של חקלאים ורועים פלסטינים ממקורות המים העיקריים שלהם . גורם פלסטיני בכיר, עדל יאסין, הגדיר את המסע כ"מלחמת מים" מכוונת שנועדה להפוך את החיים הפלסטיניים בעמק הירדן לבלתי נסבלים ולהוביל לעקירה .
תקריות מתועדות נוספות כוללות:
התבנית, לפי גורמים פלסטיניים, סוכנויות האו"ם וארגוני זכויות אדם, היא מסע מתואם של התקפות על תשתיות מים, השתלטות על מעיינות והשתלטות על אתרים ארכיאולוגיים, אשר מונע באופן שיטתי מקהילות פלסטיניות גישה למים תוך הרחבת ההתנחלויות והאזורים התיירותיים שבשליטה ישראלית. מכון פסיפיק (Pacific Institute), צוות חשיבה לא-מפלגתי העוקב אחר סכסוכי מים, מצא כי כוחות צבא ישראלים ומתנחלים תקפו מקורות מים פלסטיניים ביותר מ-250 הזדמנויות בחמש השנים עד אמצע 2025, וכינה זאת "ההתקפה המתמשכת ביותר על אספקת מים אזרחית בשנים האחרונות" .
כפי שניסח זאת החקלאי סעיד נמר: "הם נמצאים כעת בתהליך של פיתוח פארק נופש סביב הבריכה" . המים שלו נותרו מנותקים.
"אספקת המים שלנו מנותקת עד היום, דבר שמונע מאיתנו את המים להם אנו זקוקים לביתנו, לפרנסתנו ולאדמותינו החקלאיות," אמר נמר לסוכנות הידיעות רויטרס . החממות שלו עומדות ריקות; שדותיו יבשים .
המתנחלים הציבו דגלי ישראל במקום ופרסמו את הבריכה כאטרקציית תיירות דרך קבוצות וואטסאפ, תוך קריאה למתנדבים ולצוות . שלט חוצות מחוץ לבריכה הכריז על השקעה של 3 מיליון שקל (כמיליון דולר) משר האוצר בצלאל סמוטריץ', אדריכל ההתפשטות ההתנחלותית בשטחים הכבושים .
נמר הציג בפני עיתונאים מסמכים המוכיחים לכאורה כי הקרקע הכוללת גם את המעיין וגם את הבריכה היא בבעלותו. הוא הראה לרויטרס מסמך בעלות על קרקע משנת 2025 מטעם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (COGAT) – הסוכנות הצבאית הישראלית שאוכפת מדיניות אזרחית בשטחים הכבושים – וכן מפת רישום קרקעות מתקופה שלפני הכיבוש, מ-1957, המאשרת את אותם גבולות . COGAT ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השיבו לבקשות לתגובה .
התחייבותו של סמוטריץ' לאתר בפסאיל היא חלק ממסע רחב בהרבה. באוגוסט 2026 הוא הכריז על הקצבה של 113 מיליון שקל (37 מיליון דולר) להשתלטות על יותר מ-70 אתרים היסטוריים ברחבי הגדה המערבית, תוך המשך תוכנית של 250 מיליון שקל (83 מיליון דולר) שאושרה במאי 2026 . "זהו מעשה ציוני מהמעלה הראשונה. עם ללא עבר אין לו עתיד," אמר סמוטריץ', ותיאר תוכניות למרכזי מבקרים ומתקני מחקר חדשים .
המטרה המוצהרת היא "שימור" אתרי מורשת וחיזוק התיירות הישראלית באזור . פלסטינים וארגוני זכויות אדם מתארים זאת כהשתלטות שיטתית על קרקע ומקורות מים במסווה של ארכיאולוגיה .
נתוני האומות המאוחדות שצוטטו על ידי רויטרס מראים כי מתנחלים ישראלים תקפו לפחות 160 אתרי מים ותברואה ברחבי השטח הפלסטיני בשנת 2026 בלבד . משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי הריסות והתקפות מתנחלים ממשיכות לפגוע קשות במערכות המים, בבתי הספר ובנכסי הפרנסה הפלסטיניים, כאשר אלימות המתנחלים ב-2026 כבר עלתה על כל שנת 2025 במספר ההרוגים .
עד אמצע 2026, יותר מ-100 אירועי הרס או אלימות מתנחלים פגעו או הרסו למעלה מ-190 מבנים הקשורים למים ותברואה ברחבי הגדה המערבית, מה שהגביר את התלות בהובלת מים במכליות לקהילות פגיעות .
המקרה בפסאיל אינו מבודד. חוקרים פלסטינים מעריכים כי מתנחלים שולטים כיום בכ-95% מהמעיינות בצפון עמק הירדן, תוך ניתוק שיטתי של חקלאים ורועים פלסטינים ממקורות המים העיקריים שלהם . גורם פלסטיני בכיר, עדל יאסין, הגדיר את המסע כ"מלחמת מים" מכוונת שנועדה להפוך את החיים הפלסטיניים בעמק הירדן לבלתי נסבלים ולהוביל לעקירה .
תקריות מתועדות נוספות כוללות:
התבנית, לפי גורמים פלסטיניים, סוכנויות האו"ם וארגוני זכויות אדם, היא מסע מתואם של התקפות על תשתיות מים, השתלטות על מעיינות והשתלטות על אתרים ארכיאולוגיים, אשר מונע באופן שיטתי מקהילות פלסטיניות גישה למים תוך הרחבת ההתנחלויות והאזורים התיירותיים שבשליטה ישראלית. מכון פסיפיק (Pacific Institute), צוות חשיבה לא-מפלגתי העוקב אחר סכסוכי מים, מצא כי כוחות צבא ישראלים ומתנחלים תקפו מקורות מים פלסטיניים ביותר מ-250 הזדמנויות בחמש השנים עד אמצע 2025, וכינה זאת "ההתקפה המתמשכת ביותר על אספקת מים אזרחית בשנים האחרונות" .
כפי שניסח זאת החקלאי סעיד נמר: "הם נמצאים כעת בתהליך של פיתוח פארק נופש סביב הבריכה" . המים שלו נותרו מנותקים.