בליל 4 באוגוסט 2026, התגלה רחפן נושא מטען נפץ ליד מסלול בנמל התעופה לייפציג-האלה, מרכז לוגיסטי מרכזי של נאט"ו ומטענים. הרחפן נמצא בסמוך למטוס מטען אוקראיני מדגם אנטונוב, שעל פי דיווחים נשא תחמושת . נהג אוטובוס שעבד בשדה הבחין ברחפן טס נמוך והעיף אותו באוויר, ובכך ככל הנראה מנע פיגוע . מטוס מטען של DHL פגע גם הוא בעצם בלתי מזוהה בזמן המראה אך נחת בשלום עם נזק קל . מומחי חבלה הסירו מרעום וניטרלו את המטען . התובע הפדרלי הראשי של גרמניה לקח על עצמו את החקירה, והרשויות רמזו על מעורבות של מעצמות זרות, עם חשד כבד כלפי רוסיה . שדה התעופה חזר לפעילות לאחר סגירה חלקית והפניית טיסות .
יומיים לאחר התקרית בלייפציג, נצפו שני רחפנים חשודים מעופפים מעל בסיס הבונדסוור במכרניך, צפון-ריין וסטפאליה, סמוך לגבול הבלגי, בסביבות השעה 22:00 ב-7 באוגוסט . הבסיס מאכלס מתקן לוגיסטי בו מתוחזקים ומורתחים רכיבים למערכות ההגנה האווירית פטריוט מתוצרת ארה"ב . אנשי ביטחון תיעדו בסך הכל שש גיחות רחפן; גם משטרה מקומית צפתה ברחפנים . המשטרה הצבאית (פלדייגר) פתחה בחקירה והעבירה את התיק לרשויות האזרחיות . המשטרה חושדת שהרחפנים היו מדגם Fly-380 VTOL בעלי טווח של עד 400 ק"מ .
שר הפנים הגרמני אלכסנדר דוברינדט אמר לעיתון בילד אם סונטג ב-9 באוגוסט: "אנחנו לא במלחמה, אבל אנחנו היעד היומי של לוחמה היברידית" . הוא אמר שמעצמות זרות משתמשות בריגול, חבלה, מתקפות סייבר ופעולות חשאיות כדי לנסות ולהכניע את גרמניה מבחינה פוליטית וחברתית . דוברינדט כינה במפורש את רוסיה כמדינה המרכזית מאחורי מתקפות היברידיות אלו . אירועי הרחפן תוארו כדוגמאות האחרונות לדפוס זה.
דוברינדט הכריז על מספר צעדים קונקרטיים בתגובה לתקרית בלייפציג:
שני האירועים בגרמניה משתלבים בדפוס אירופי רחב יותר שגופי מודיעין עוקבים אחריו מזה חודשים:
שני האירועים בגרמניה בתוך אותו שבוע – פיגוע סוכל במרכז מטענים מרכזי של נאט"ו ואחריו רחפני סיור מעל בסיס תיקוני פטריוט – מטופלים על ידי ברלין כחלק מקמפיין היברידי מתואם, לא כאירועים מבודדים. תגובת הממשלה, כולל מתקן המחקר החדש והרחבת הכוח נגד רחפנים, מסמנת שינוי משמעותי בעמדת הביטחון של גרמניה כלפי איום הרחפנים.