עם זאת, דיווחים אחרים מצביעים על כך שהמשא ומתן נותר ללא פתרון. נכון לאמצע מאי, פקיסטן עדיין העבירה הצעות איראניות מתוקנות לוושינגטון, תוך אזהרה ששני הצדדים מתקשים לצמצם את מחלוקותיהם.

דיונים מוקדמים יותר התמקדו בתזכיר קצר או הסכם מסגרת ולא בהסדר מלא. מסמך כזה היה עוצר תחילה את הלחימה ואז פותח במשא ומתן על סוגיות מורכבות יותר, כמו הגבלות גרעיניות והסרת סנקציות.

תפקידה של פקיסטן כמתווכת הראשית

פקיסטן התגלתה כערוץ הדיפלומטי המרכזי בין טהראן לוושינגטון.

• אסלאמבאד אירחה את סבב השיחות הישירות היחיד עד כה וממשיכה להעביר הצעות ותגובות בין שני הצדדים.
• ראש הממשלה שהבז שריף אישר בפומבי שאיראן העבירה את תגובתה להצעה אמריקאית באמצעות המתווכים הפקיסטניים.
• גורמים רשמיים ומנהיגי הצבא הפקיסטניים פעלו גם הם כדי לפתור "סוגיות דביקות" כמו תנאי הפסקת האש והמשא ומתן על הגרעין.

דיפלומטיית המעבורת הזו הפכה את פקיסטן למעשה לצינור העיקרי למשא ומתן עקיף בין ארצות הברית לאיראן במהלך הסכסוך.

העמדה האמריקאית ותפקיד הבית הלבן

הממשל האמריקאי נוקט בגישה כפולה: מעורבות דיפלומטית לצד לחץ צבאי מתמשך.

הנשיא דונלד טראמפ לחץ בפומבי על הסכם מהיר, אך גם הזהיר מפני חידוש הפעולות הצבאיות אם תגובות איראן לא יעמדו בדרישות ארה"ב.

דיווחים מצביעים על כך שהבית הלבן בחן הצעות איראניות תוך התייעצות עם יועצים לביטחון לאומי לגבי הצעדים הבאים האפשריים, כולל האם להמשיך במשא ומתן או להגביר את הלחץ.

אסטרטגיה זו משקפת את ניסיון וושינגטון לסיים את פעולות האיבה תוך הבטחת התחייבויות הנוגעות לתוכנית הגרעין האיראנית ולביטחון האזורי.

נקודות המחלוקת העיקריות במשא ומתן

למרות המומנטום הדיפלומטי, מספר נושאים נותרו בלתי פתורים.

1. תנאי הפסקת האש

הפסקת אש שבירה קיימת מאז תחילת אפריל 2026, כאשר ארה"ב ואיראן הסכימו על הפוגה זמנית בתיווך פקיסטן. דווח על הפרות משני הצדדים, וההפוגה נזקקה להארכות בעוד המשא ומתן נמשך.

רוב ההצעות עוקבות אחר מבנה דו־שלבי: ראשית הפסקת אש מיידית, ולאחר מכן משא ומתן על הסדר מדיני רחב יותר.

2. תוכנית הגרעין והסנקציות

תוכנית הגרעין של איראן נותרה הסוגיה השנויה במחלוקת ביותר.

טהראן דורשת ויתורים, כולל שחרור כספים איראניים קפואים והקלה בסנקציות, בעוד וושינגטון מתעקשת על התחייבויות חזקות יותר בנוגע להעשרת אורניום ופיקוח על הגרעין.

מכיוון שעמדות אלו קשות לגישור, הצעות רבות דוחות את ההסדרים הגרעיניים הסופיים למועד שלאחר הפסקת הלחימה.

3. מיצרי הורמוז

השליטה והביטחון במיצרי הורמוז – אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם לנפט – נמצאים במרכז המשא ומתן.

מספר מסגרות דיפלומטיות מקשרות בין הפסקת האש לפתיחת התנועה הימית דרך המיצרים ולייצוב נתיבי השיט שהופרעו במהלך הסכסוך.

איראן גם רמזה שפתיחת המיצרים מחדש עשויה להיות תלויה בערבויות רחבות יותר, כולל הפסקת אש קבועה ולא הפוגה זמנית.

תגובות השוק והכלכלה

כיוון שכחמישית מאספקת הנפט העולמית עוברת בדרך כלל דרך מיצרי הורמוז, לכל אות דיפלומטי יש השלכות כלכליות מיידיות.

• מחירי הנפט ירדו לעיתים כאשר הצעות שלום חדשות העלו אפשרות להרגעת המתיחות.
• השווקים הפיננסיים הגיבו גם הם לאי הוודאות, כאשר וול סטריט נסוגה כאשר השיחות נראו תקועות.

המשקיעים מתייחסים אפוא להתקדמות דיפלומטית אמינה כדובית למחירי הנפט אך חיובית לסנטימנט הסיכון העולמי.

לחץ פוליטי פנימי בארה"ב

המשא ומתן מתנהל גם בסביבה פוליטית פנימית רגישה בארצות הברית.

דיווחים מצביעים על כך שהנשיא טראמפ נתון ללחץ בנושא מחירי האנרגיה וההשפעות הכלכליות הרחבות הקשורות לסכסוך.

עם זאת, רוב התגובות המתועדות בפומבי מתייחסות לקבלת ההחלטות בתוך הממשל ולא לדיון מפורט בקונגרס. הדיווחים הזמינים מתמקדים בעיקר באסטרטגיית הבית הלבן ובמסרים הנשיאותיים.

בשורה התחתונה

הדיפלומטיה בין ארה"ב לאיראן קרובה יותר לטיוטת מסגרת מאשר בכל נקודה מאז תחילת הסכסוך, אך הסכם שלום מאושר לחלוטין טרם הושלם. פקיסטן נותרה המתווכת המרכזית המעבירה הצעות בין שני הצדדים, בעוד מחלוקות בלתי פתורות בנושאי מדיניות גרעין, ערבויות הפסקת אש וביטחון ימי במיצרי הורמוז ממשיכות לסבך את המשא ומתן.

לעת עתה, המצב נותר נזיל: התקדמות לעבר הסכם נראית לעין, אך הסוגיות הקשות ביותר טרם נפתרו.

עם זאת, דיווחים אחרים מצביעים על כך שהמשא ומתן נותר ללא פתרון. נכון לאמצע מאי, פקיסטן עדיין העבירה הצעות איראניות מתוקנות לוושינגטון, תוך אזהרה ששני הצדדים מתקשים לצמצם את מחלוקותיהם.

דיונים מוקדמים יותר התמקדו בתזכיר קצר או הסכם מסגרת ולא בהסדר מלא. מסמך כזה היה עוצר תחילה את הלחימה ואז פותח במשא ומתן על סוגיות מורכבות יותר, כמו הגבלות גרעיניות והסרת סנקציות.

תפקידה של פקיסטן כמתווכת הראשית

פקיסטן התגלתה כערוץ הדיפלומטי המרכזי בין טהראן לוושינגטון.

• אסלאמבאד אירחה את סבב השיחות הישירות היחיד עד כה וממשיכה להעביר הצעות ותגובות בין שני הצדדים.
• ראש הממשלה שהבז שריף אישר בפומבי שאיראן העבירה את תגובתה להצעה אמריקאית באמצעות המתווכים הפקיסטניים.
• גורמים רשמיים ומנהיגי הצבא הפקיסטניים פעלו גם הם כדי לפתור "סוגיות דביקות" כמו תנאי הפסקת האש והמשא ומתן על הגרעין.

דיפלומטיית המעבורת הזו הפכה את פקיסטן למעשה לצינור העיקרי למשא ומתן עקיף בין ארצות הברית לאיראן במהלך הסכסוך.

העמדה האמריקאית ותפקיד הבית הלבן

הממשל האמריקאי נוקט בגישה כפולה: מעורבות דיפלומטית לצד לחץ צבאי מתמשך.

הנשיא דונלד טראמפ לחץ בפומבי על הסכם מהיר, אך גם הזהיר מפני חידוש הפעולות הצבאיות אם תגובות איראן לא יעמדו בדרישות ארה"ב.

דיווחים מצביעים על כך שהבית הלבן בחן הצעות איראניות תוך התייעצות עם יועצים לביטחון לאומי לגבי הצעדים הבאים האפשריים, כולל האם להמשיך במשא ומתן או להגביר את הלחץ.

אסטרטגיה זו משקפת את ניסיון וושינגטון לסיים את פעולות האיבה תוך הבטחת התחייבויות הנוגעות לתוכנית הגרעין האיראנית ולביטחון האזורי.

נקודות המחלוקת העיקריות במשא ומתן

למרות המומנטום הדיפלומטי, מספר נושאים נותרו בלתי פתורים.

1. תנאי הפסקת האש

הפסקת אש שבירה קיימת מאז תחילת אפריל 2026, כאשר ארה"ב ואיראן הסכימו על הפוגה זמנית בתיווך פקיסטן. דווח על הפרות משני הצדדים, וההפוגה נזקקה להארכות בעוד המשא ומתן נמשך.

רוב ההצעות עוקבות אחר מבנה דו־שלבי: ראשית הפסקת אש מיידית, ולאחר מכן משא ומתן על הסדר מדיני רחב יותר.

2. תוכנית הגרעין והסנקציות

תוכנית הגרעין של איראן נותרה הסוגיה השנויה במחלוקת ביותר.

טהראן דורשת ויתורים, כולל שחרור כספים איראניים קפואים והקלה בסנקציות, בעוד וושינגטון מתעקשת על התחייבויות חזקות יותר בנוגע להעשרת אורניום ופיקוח על הגרעין.

מכיוון שעמדות אלו קשות לגישור, הצעות רבות דוחות את ההסדרים הגרעיניים הסופיים למועד שלאחר הפסקת הלחימה.

3. מיצרי הורמוז

השליטה והביטחון במיצרי הורמוז – אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם לנפט – נמצאים במרכז המשא ומתן.

מספר מסגרות דיפלומטיות מקשרות בין הפסקת האש לפתיחת התנועה הימית דרך המיצרים ולייצוב נתיבי השיט שהופרעו במהלך הסכסוך.

איראן גם רמזה שפתיחת המיצרים מחדש עשויה להיות תלויה בערבויות רחבות יותר, כולל הפסקת אש קבועה ולא הפוגה זמנית.

תגובות השוק והכלכלה

כיוון שכחמישית מאספקת הנפט העולמית עוברת בדרך כלל דרך מיצרי הורמוז, לכל אות דיפלומטי יש השלכות כלכליות מיידיות.

• מחירי הנפט ירדו לעיתים כאשר הצעות שלום חדשות העלו אפשרות להרגעת המתיחות.
• השווקים הפיננסיים הגיבו גם הם לאי הוודאות, כאשר וול סטריט נסוגה כאשר השיחות נראו תקועות.

המשקיעים מתייחסים אפוא להתקדמות דיפלומטית אמינה כדובית למחירי הנפט אך חיובית לסנטימנט הסיכון העולמי.

לחץ פוליטי פנימי בארה"ב

המשא ומתן מתנהל גם בסביבה פוליטית פנימית רגישה בארצות הברית.

דיווחים מצביעים על כך שהנשיא טראמפ נתון ללחץ בנושא מחירי האנרגיה וההשפעות הכלכליות הרחבות הקשורות לסכסוך.

עם זאת, רוב התגובות המתועדות בפומבי מתייחסות לקבלת ההחלטות בתוך הממשל ולא לדיון מפורט בקונגרס. הדיווחים הזמינים מתמקדים בעיקר באסטרטגיית הבית הלבן ובמסרים הנשיאותיים.

בשורה התחתונה

הדיפלומטיה בין ארה"ב לאיראן קרובה יותר לטיוטת מסגרת מאשר בכל נקודה מאז תחילת הסכסוך, אך הסכם שלום מאושר לחלוטין טרם הושלם. פקיסטן נותרה המתווכת המרכזית המעבירה הצעות בין שני הצדדים, בעוד מחלוקות בלתי פתורות בנושאי מדיניות גרעין, ערבויות הפסקת אש וביטחון ימי במיצרי הורמוז ממשיכות לסבך את המשא ומתן.

לעת עתה, המצב נותר נזיל: התקדמות לעבר הסכם נראית לעין, אך הסוגיות הקשות ביותר טרם נפתרו.