עמדתה המקורית של וושינגטון הייתה להוציא פיזית מאיראן את האורניום המועשר לרמה של 60%. מנגד, טהרן התעקשה שכל תהליך הערבוב והדילול יבוצע בשטחה. זו הייתה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות, והנוסח הסופי משקף את הדרישה האיראנית: המאגר ידולל בתוך איראן . לפי הדיווחים, ארצות הברית הסכימה לפשרה כדי לאפשר את הפסקת האש ואת פתיחתו מחדש של מצר הורמוז
.
לאיראן יש יותר מ־9,000 ק״ג של אורניום מועשר, בהם 440 ק״ג המועשרים לרמה הקרובה לזו הנדרשת לנשק גרעיני .
איראן הצליחה להבטיח שבמזכר אין מגבלות על תוכנית הטילים שלה, על פיתוח טילים בליסטיים או על יכולות ההגנה הרחבות יותר. לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, השיחות במהלך חלון הזמן בן 60 הימים מוגבלות לשלושה נושאים: תוכנית הגרעין למטרות שלום, הסרת הסנקציות האמריקאיות ופיצוי על נזקי המלחמה .
טילים והגנה קונבנציונלית מוחרגים במפורש מתחום המשא ומתן . מבחינת איראן, המשמעות היא שהיכולות הללו אינן חלק מהמסגרת הנוכחית ואינן נתונות למיקוח במסגרתה.
המזכר קובע כי המצור הימי האמריקאי על נמלי איראן יסתיים באופן מיידי, וכי מצר הורמוז ייפתח בהדרגה לתנועת ספינות מסחריות בתוך 30 יום, במקביל לפינוי מוקשים בידי כוחות איראניים . במהלך תקופת הפסקת האש בת 60 הימים המעבר במצר יהיה פטור מאגרה
.
ארצות הברית התחייבה לוותר באופן מיידי על סנקציות המונעות ייצוא נפט גולמי איראני, כך שאיראן תוכל לחדש את מכירות הנפט . המזכר גם קובע כי וושינגטון תפעל להסרת כלל הסנקציות שהוטלו על איראן בידי ארצות הברית והאו״ם במהלך תקופת המשא ומתן בת 60 הימים. עם זאת, התזמון וההיקף של ההקלה המלאה עדיין תלויים בהסכם הסופי
.
בכירים אמריקאים דחו דיווחים שלפיהם איראן תקבל כבר עם החתימה גישה לנכסים מוקפאים או חבילת שיקום בהיקף של מיליארדי דולרים. לדבריהם, הטבות אלה מותנות בהשגת הסכם סופי .
המזכר מתייחס לקרן שיקום בהיקף של 300 מיליארד דולר, אך נציגים אמריקאים הדגישו כי אין פירוש הדבר שארצות הברית עצמה תעביר לאיראן את הכספים . הקרן אמורה להיתמך בידי מדינות באזור ולהשתחרר רק לאחר שיושג הסכם סופי בנושא תוכנית הגרעין האיראנית
.
המסגרת כולה בנויה כהפסקת אש זמנית בת 60 יום. בתקופה זו אמורות איראן וארצות הברית לנהל משא ומתן על «הסכם סופי», שיכלול את הסוגיות הגרעיניות שנותרו פתוחות, את הסנקציות ואת הפיצויים . אם לא יושג הסכם בתוך 60 יום, הפסקת האש והפתיחה המחודשת של מצר הורמוז עלולות לפקוע
.
בינתיים, איראן התחייבה לשמור על הסטטוס קוו הגרעיני: לא להעשיר אורניום נוסף ולא להרחיב מתקני גרעין. עם זאת, לפי הדיווחים, היא לא קיבלה על עצמה במזכר התחייבויות גרעיניות חדשות מעבר לאלה שנקבעו בו . הסעיף הראשון במזכר מחייב גם «הפסקה מיידית וקבועה של הפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל בלבנון»
.
מזכר ההבנות מ־17 ביוני מעגן במידה רבה את הקווים האדומים של איראן: האורניום המועשר יישאר בשטחה וידולל בפיקוח סבא״א, תוכנית הטילים ויכולות ההגנה לא ייכללו בשיחות, ההקלה על מכירת הנפט תחל מיד, ומצר הורמוז ייפתח מחדש במתכונת של 60 יום.
אך זה עדיין אינו הסכם שלום או הסדר גרעין סופי, אלא מסגרת לפתיחת משא ומתן. השאלות הקשות ביותר — ובהן זכויות ההעשרה העתידיות של איראן, גורלו הסופי של מאגר האורניום והסרתן המלאה של הסנקציות — נדחות לשבועות הקרובים .