תנועת Stop Killing Games, תנועה צרכנית שהוקמה ב־2024 לאחר שיוביסופט סגרה את שרתי המשחק The Crew, פרסמה תגובה מפורטת להחלטת סוני תחת הכותרת "סיפור של שקרים" . מבחינת התנועה, אלה הנקודות העיקריות:
המחאה המקוונת התרחבה במהירות לאחר ההכרזה. העצומה המרכזית ב־Change.org, שנקראת "Don't Kill the Disc", חצתה 117 אלף חתימות בתוך ארבעה ימים , הגיעה ליותר מ־172 אלף חתימות ביום השישי ול־250 אלף חתימות בתוך מעט יותר משבוע .
במקביל, עצומה נפרדת שפתחה חנות משחקים מוויניפג שבקנדה חצתה את רף 330 אלף החתימות . לפחות שתי עצומות נוספות פועלות במקביל . המספרים אינם מעידים בהכרח על שינוי בעמדת סוני, אך הם ממחישים עד כמה ההחלטה הפכה מנושא עסקי פנימי לעימות ציבורי על זכויות הצרכן.
הסיסמה #NoDiscNoBuy — "בלי דיסק, לא קונים" — הציפה את חשבונות המדיה החברתית של פלייסטיישן. במשך שבועות, פוסטים מרכזיים של המותג זכו למבול תגובות שחזרו על הסיסמה והביעו התנגדות למעבר לעולם דיגיטלי בלבד .
גם דייוויד הייטר, המדבב המוכר כקולו של סנייק בסדרת Metal Gear Solid, הצטרף למחאה. הוא פרסם תמונה של אוסף המשחקים הפיזיים שלו בצירוף הסיסמה "No disc, no buy" . משתמשים אחרים דיווחו על ביטול מנויי PlayStation Plus כאמצעי לחץ כלכלי .
עם זאת, המחאה חשפה גם את גבולותיה. כאשר חשבון פלייסטיישן פרסם את משחקי Call of Duty: Black Ops ו־Black Ops II, הפוסט זכה להתלהבות אמיתית ולא נקבר תחת תגובות החרם — שינוי ביחס לדפוס שנמשך שבועות . הדבר המחיש את המתח בין התנגדות עקרונית למדיניות החברה לבין הרצון לשחק במותגים פופולריים.
מחאה נוספת מתוכננת ל־23–30 באוגוסט 2026. קמפיין #PSBlackout, שמקודם על ידי החשבון "Does it play?", קורא לבעלי פלייסטיישן להתנתק מ־PlayStation Network, לכבות את הקונסולה ולהימנע מכל רכישה במשך שבוע שלם .
המארגנים מציגים את המהלך כתגובה לא רק להיעלמות הדיסקים, אלא גם לחמש שנים של תסכול מצטבר סביב מחירים, שינויים במנויים ומדיניות שמעדיפה מוצרים דיגיטליים בלבד . לפי אנליסטים, חרם בן שבוע כנראה לא יגרום לסוני לשנות את הכיוון האסטרטגי שלה — אך הוא עשוי להגדיל את הלחץ הציבורי ולהבהיר שהמעבר אינו מתקבל ללא התנגדות.
לפי הערכות Dataintelo שצוטטו ב־CNBC, שוק משחקי הווידאו המשומשים בעולם הוערך ב־7.2 מיליארד דולר בשנת 2025 . דיסקים הם התשתית שמאפשרת לשוק הזה להתקיים: אפשר למכור אותם, להחליף אותם, להלוות אותם או להשתמש בהם כזיכוי לרכישת משחק חדש.
קוד הורדה אינו ניתן למכירה חוזרת באותה צורה, ואינו מאפשר את אותו מעגל מסחרי. מייקל פאצ׳ר, אנליסט ב־Wedbush, ציין שבעבר נמכרו מחדש כשליש מהמשחקים, וכי זיכויי טרייד־אין סייעו לממן רכישות חדשות . במודל דיגיטלי לחלוטין, מנגנון ההנחה הזה נשבר.
לכן אנליסטים מזהירים שהפסקת ייצור הדיסקים עלולה לצמצם באופן חד את שוק המשחקים המשומשים, ולפגוע בחנויות כמו CeX — במיוחד אם גם Xbox ונינטנדו ילכו בעתיד באותו כיוון . זו אינה בהכרח תחזית לכך שכל שוק היד־השנייה ייעלם מיד, שכן דיסקים קיימים ימשיכו להיסחר, אך היצע המשחקים החדשים שיזין את השוק ילך ויצטמצם.
דיסק אינו רק דרך להפיץ משחק. הוא גם נכס שאפשר להעביר הלאה. ניתן למכור אותו, להשאיל אותו לחבר, לתת אותו במתנה או לשמור אותו גם אם חנות מקוונת נסגרת. לעומת זאת, קוד הורדה מעניק בדרך כלל רישיון שימוש המקושר לחשבון ולתנאים של הפלטפורמה.
מכאן נובעת הטענה של Stop Killing Games שסוני מקדמת מודל של "גן סגור": החברה ובעלי הזכויות שולטים בגישה למשחק, ואילו הצרכן אינו מחזיק במוצר שניתן להעביר הלאה . הוויכוח נוגע גם לשימור משחקים: אם שרתים ייסגרו, חנות תוסר או רישיון יבוטל, למשתמש עשויות להיות אפשרויות מוגבלות מאוד לשמור על הגישה ליצירה שרכש.
Stop Killing Games כבר אספה יותר ממיליון חתימות מאומתות במסגרת יוזמת אזרחים אירופית, שנועדה לעודד רגולטורים להתמודד עם התיישנות מתוכננת ועם האפשרות לבטל גישה לרכישות דיגיטליות .
המהלך של סוני מספק לתנועה מקרה מבחן בולט בזמן אמת. פעילים יכולים להשתמש בו כדי לדרוש מהאיחוד האירופי כללים שיחייבו חברות לשמור על האפשרות להפעיל משחקים דיגיטליים, או להציע החזרים כאשר השירות שמאפשר את הפעלתם נסגר. מבקרי סוני אף טוענים שהתזמון — ימים ספורים לאחר ההודעה ש־GTA VI יושק ללא דיסק — נראה מתואם, אף שהמקורות מציגים זאת כטענת מבקרים ולא כעובדה מאומתת .
בסופו של דבר, ההחלטה של סוני אינה רק סיפור על פורמט הפצה. היא מציבה במרכז את השאלה אם משחק דיגיטלי הוא מוצר שהצרכן קונה, או שירות שהצרכן מקבל אליו גישה כל עוד החברה מאפשרת זאת. עד 2028, המאבק על הדיסק עשוי להפוך למבחן משמעותי עבור עתיד הקמעונאות, שוק היד־השנייה ושימור המשחקים.