קריסת יצוא האנרגיה של איראן: 50 מכליות ממתינות, חשבונות קפואים וחסימה של 6 מיליארד דולרים

המצור ועומס המכליות

נכון ל-5 באוגוסט 2026, כ-50 מכליות עמוסות — רובן נושאות נפט גולמי, וכן דלקים מזוקקים וגז נפט נוזלי — ישבו במצב של המתנה לאורך קו החוף של איראן במפרץ הפרסי ובמפרץ עומאן, לפי הארגון הלא-ממשלתי "המאוחדים נגד איראן גרעינית" (UANI). מדובר בעלייה מ-45 מכליות בשבוע הקודם ומ-36 מאז שהמצור חודש ב-14 ביולי . נתוני ספנות מחברות מודיעין סחר מאשרים שהמצור דחף את יצוא הנפט הגולמי האיראני לשפל של שש שנים לפחות, כשהחסימה האמריקנית עלתה לאיראן בהפסד הכנסות נפט של קרוב ל-6 מיליארד דולרים בשלב הראשון של המצור בלבד .

הפעולה הימית האמריקנית, שנאכפת על ידי פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM), הייתה אגרסיבית: CENTCOM דיווח על הפניית 88 כלי שיט מסחריים ונטרול ארבעה כחלק מהמצור . איראן, בתגובה, החלה לצמצם את ייצור הנפט הגולמי כדי להישאר צעד אחד לפני מגבלות קיבולת האחסון, ועושה שימוש חוזר בלפחות 10 מכליות ותיקות לאחסון צף סביב האי חארג ונמל צ'אבהאר .

הקפאת חשבונות NIOC: קנס מס של 4.7 מיליארד דולרים

ב-5 באוגוסט 2026, הבנק הממלכתי של איראן, "בנק התעשייה והמכרות", הקפיא את חשבונות הבנק של חברת הנפט הלאומית האיראנית (NIOC) בגין חוב שטרם נפרע, כך דיווחה סוכנות הידיעות החצי-רשמית פארס . כלי תקשורת איראניים מדווחים כי ההתחייבות היא 287 טריליון טומן (כ-4.7 מיליארד דולרים), שגורמים ב-NIOC מגדירים כקנס מס שהוטל על ידי רשות המסים האיראנית, שאותו החברה אינה יכולה לשלם כלל . ההקפאה בוצעה למרות הוראות בחוק התקציב האיראני הדוחות את פירעון החובות של NIOC עד לסוף השנה הקלנדרית האיראנית במרץ 2027 . במקביל, ראש קרן הפיתוח הלאומית של איראן הצהיר כי החוב של NIOC לקרן, המוערך בכ-17 מיליארד דולרים, בלתי אפשרי לפירעון תוך שימוש בהכנסות משדה אזדגאן, שהפיתוח שלו תקוע בשל מכשולים אדמיניסטרטיביים .

מצר הורמוז: שיבוש האספקה הגדול בהיסטוריה

תנועת הספנות דרך מצר הורמוז קרסה מאז פרוץ המלחמה בפברואר 2026. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) כינתה את השיבוש כ"שיבוש האספקה הגדול בתולדות שוק הנפט העולמי" . עד סוף יוני, משלוחי הנפט הגולמי דרך המצר עלו לרמתם הגבוהה ביותר מאז תחילת הסכסוך, אך נותרו "עדיין שבריר מהממוצע היומי שלפני המלחמה" שעמד על 125 אוניות ביום . מכון ברוקינגס תיאר את המצר כסגור למעשה, עם ביטוח שלא זמין או יקר באופן אוסרני, וימאים שלא מוכנים לעשות את המסע . הסגירה הפחיתה את זרימות הנפט העולמיות בכ-11 מיליון חביות ביום, והותירה גירעון של כ-9 מיליון חביות ביום — יותר מצריכת הנפט המשולבת של בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד ואיטליה .

הנפילה החופשית של כלכלת איראן

המצור שלל מטהרן את מקור ההכנסה העיקרי שלה. יצוא הנפט האיראני, שעמד על כ-1.7 מיליון חביות ביום לפני המלחמה, קרס עד לכ-100,000 חביות ביום בשפל שלו . לפי תחזית הכלכלה העולמית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), כלכלת איראן צפויה להתכווץ ב-6.1% ב-2026, עם אינפלציה שנתית של 69%. הריאל איבד כ-60% מערכו מאז תחילת הסכסוך, ומחירי מוצרי יסוד כמו לחם ודגנים זינקו ב-140%, בעוד שמחירי שמנים ושומנים זינקו ב-219% בשנה שהובילה למרץ 2026 .

נתיבים חלופיים: פקיסטן הופכת לקו הצלה

איראן מחפשת במרץ פתרונות עוקפים למצור. בסוף אפריל 2026, פקיסטן פתחה רשמית שישה נתיבי מעבר יבשתיים במסגרת "צו המעבר של סחורות דרך שטח פקיסטן 2026", המקשרים את נמליה בקראצ'י, גוואדר ופורט קאסים למעברי הגבול האיראניים בגאבד ובטאפטאן, ומאפשרים העברת סחורות ממדינות שלישיות לאיראן ללא מכס . ב-4 באוגוסט 2026, מוחמד-עלי דהקאן דהנווי, ראש ארגון קידום הסחר של איראן, אישר שטהרן בוחנת את קראצ'י וגוואדר כמרכזי יצוא מחדש של סחורות איראניות למדינות שלישיות על מנת לעקוף את המצור האמריקני . איראן פנתה גם לנתיבי משאיות דרך טורקיה ולשליחת מטענים מרוסיה דרך הים הכספי .

ניסיונות לפרוץ את המצור ומתחים אסטרטגיים

המצור מתנדנד עם הדיפלומטיה. הוא הוטל לראשונה באמצע אפריל והוסר למשך מספר שבועות לאחר מזכר הבנות (MoU) ביוני, ואז הוטל מחדש כשהפסקת האש התפוררה . בחלון הקצר שבו הוסר המצור, איראן ייצאה יותר מ-40 מיליון חביות נפט גולמי, ומכרה אותן במחירים גבוהים בכ-20% מאשר לפני המלחמה . איראן בחנה את המצור שוב ושוב — באמצע יוני, שלוש מכליות שהובילו 5 מיליון חביות חצו אותו בהצלחה לאחר עסקה , ועד אמצע יולי, חברת האבטחה Windward זיהתה 23 אוניות איראניות הפועלות כ"אוניות כהות" עם דגלים מזויפים במצר הורמוז, מה שמרמז על הכנה לניסיון פריצה גדול . אנליסטים ב-RBC Capital Markets מזהירים שגם אם יושג הסכם מתמשך, ייתכן שהתנועה במצר תתאושש רק ל-60%-70% מהרמות שלפני המלחמה, כשספינות הקשורות לסין ינועו בחופשיות בעוד שכלי שיט מערביים יזדקקו להסכמים דו-צדדיים עם איראן .