שוקי הדשנים וחומרי הגלם התעשייתיים נפגעו ישירות. ה-IEA מציין כי מגזרים הנשענים בכבדות על נגזרות מימן – במיוחד דשנים, זיקוק נפט וייצור כימי – ספגו שיבושים .
ההקשר האנרגטי הרחב החריף את ההשפעה: שוקי ה-LNG (גז טבעי נוזלי) צפויים להישאר "מתוחים" (tight) לאורך 2026 ו-2027 עקב הסכסוך, כאשר שיבושי שילוח הוציאו כמעט 20% מהיצע ה-LNG העולמי, ומתחם ראס לאפן בקטאר מושבת .
הביקוש העולמי למימן חצה את רף 100 מיליון הטונות בשנת 2025 . ייצור המימן דל-הפליטות גדל ב-20% משנה לשנה והגיע לכמיליון טון
. ההשקעות במימן דל-פליטות הגיעו ל-8 מיליארד דולר ברחבי העולם בשנת 2025 – עלייה של 80% לעומת השנה הקודמת
. קיבולת האלקטרוליזרים העולמית הגיעה לקרוב ל-5 גיגה-ואט (GW) עד סוף 2025, כאשר סין מהווה כ-40% מכך
.
עם זאת, מאגר הפרויקטים העתידיים הולך ומצטמק. קיבולת ייצור המימן דל-הפליטות הצפויה עד שנת 2030 ירדה ל-27 מיליון טון, והיקף הפרויקטים שהגיעו להחלטת השקעה סופית (FID) ירד לפחות מ-6 מיליון טון – לעומת 10 מיליון טון בעבר .
חולשה בצד הביקוש נמשכת. רק כ-20% מהיקף רכישת המימן החדש בשנת 2025 גובהו בהתחייבויות חוזיות מוצקות, מה שמגביל השקעות ומעכב פיתוח פרויקטים .
המשבר חידש את העניין במימן כפתרון ארוך-טווח לביטחון אנרגטי, אך ה-IEA מדגישה כי נדרשים מדיניות תומכת חזקה יותר ופריסה מהירה יותר כדי שתהיה לכך השפעה משמעותית .
ה-IEA ציינה הזדמנויות לאזורים כמו אפריקה להתרחב לתעשיות בעלות ערך גבוה יותר, כמו ייצור פלדה וייצור דשנים מקומי, בתנאי שעלויות המימון יופחתו ואסטרטגיות המימן יתאימו לתוכניות כלכליות רחבות יותר .
חסמים מתמשכים נותרו בעינם: עלויות ייצור גבוהות, ביקוש לא ברור, מורכבויות רגולטוריות ותשתית מוגבלת מאטים את צמיחת המגזר . יעדי מימן לאומיים רבים לשנת 2030 נמצאים בסיכון גובר, כאשר מאגר הפרויקטים המוכרז ממשיך להתכווץ
.
Comments
0 comments