המספרים שמאחורי ה״עשור האבוד״

תחזית הצמיחה ל־2026 הופחתה ל־2.5%, לעומת 2.9% ב־2025. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה עבור כשני שלישים מכלכלות העולם ביחס לתחזיות ינואר .

גם קבוצת השווקים המתעוררים והכלכלות המתפתחות צפויה להיפגע: הצמיחה בה צפויה לרדת ל־3.6% — שפל מאז תקופת המגפה . אך הנזק אינו מסתכם בקצב הצמיחה הכולל. במדינות רבות, ההכנסה לנפש אינה מצליחה להדביק את קצב ההתקדמות במדינות העשירות, ולכן הפער ברמת החיים עלול להתרחב.

הסיכון החמור ביותר קשור להתרחבות המלחמה במזרח התיכון. אם הפגיעה באספקת האנרגיה תחריף ותגלוש לשווקים הפיננסיים, הצמיחה העולמית עלולה לצנוח ל־1.3% בלבד . אפילו בתרחיש מתון יותר, שבו השיבושים בזרימת הנפט דרך מצר הורמוז ייחלשו בקרוב, הבנק צופה אינפלציה עולמית ממוצעת של 4% ב־2026 — לעומת 3.3% ב־2025 .

בינה מלאכותית: מנוע צמיחה או גורם לפיצול?

הדוח מקדיש מקום מרכזי לבינה מלאכותית — וגם להזדמנות שהיא מציעה וגם לסיכון שהיא תעמיק את הפערים בין המדינות.

בטווח הקצר, עיקר התרומה של AI לצמיחה צפוי להגיע מהשקעות מוגברות, במיוחד בכלכלות מתקדמות כמו ארצות הברית. בטווח הבינוני, התרומה החשובה יותר אמורה להגיע מעלייה בפריון העבודה. עם זאת, ההערכות לגבי עוצמת ההשפעה נעות בין שיפור מתון לשינוי כלכלי עמוק .

החשש הוא ל״פיצול חד״ של הכלכלה העולמית: המדינות המתקדמות מובילות בחדשנות בתחום, וצפויות לאמץ את הטכנולוגיה במהירות ובהיקף גדולים יותר. אם מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יתעכבו באימוץ, הפערים בפריון וברמת החיים עלולים להתרחב .

אלא שנתוני שוק העבודה מציירים תמונה מורכבת יותר. מספר מודעות הדרושים הקשורות לבינה מלאכותית גדל ב־16% במדינות בעלות הכנסה בינונית־גבוהה וב־11% במדינות בעלות הכנסה בינונית־נמוכה — לעומת 2% בלבד במדינות בעלות הכנסה גבוהה . הנתונים עשויים להעיד על גל אימוץ של ״AI קטן״ במדינות מתפתחות: פתרונות זולים ונגישים, המיועדים למכשירים יומיומיים וליישומים מעשיים כמו אשראי, חינוך ושירותי בריאות .

לפי הבנק, אימוץ מהיר יותר של AI באזורים שבהם קיימים רגולציה תומכת, עובדים מיומנים ותשתית דיגיטלית — ובהם מזרח אסיה והאוקיינוס השקט, אירופה ומרכז אסיה ודרום אסיה — עשוי להעלות את קצב צמיחת הפריון . אך היתרונות אינם מובטחים, ועיכוב בפעולה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עלול להשאיר אותן מאחור .

משברים שמצטברים זה על גבי זה

הבנק מתאר את השנים מאז 2019 כ״אחד הריכוזים הצפופים ביותר של זעזועים עולמיים מאז שנות ה־1970״ . משבר האנרגיה הנוכחי מצטרף לשורה של לחצים מבניים:

• חוב גואה: החוב מגביל את מרחב הפעולה התקציבי של מדינות מתפתחות דווקא בתקופה שבה נדרשות השקעות בתשתיות, בחינוך ובצמיחה.
• פיצול בסחר העולמי: עלייה בחסמי מכס והתפצלות שרשראות האספקה מטילות על הסחר העולמי מעין ״מס יעילות״ קבוע .
• פגיעה באמינות המדיניות המוניטרית: פוליטיזציה של המדיניות המוניטרית ואמון נחלש עלולים לפגוע ביכולת הבנקים המרכזיים לנהל אינפלציה וציפיות.
• הקדמת פעילות מסחרית וצריכה: חלק מהחוסן שנראה ב־2025 נבע מהקדמת רכישות, אגירת סחורות והתאמות זמניות בשרשראות האספקה — ולא בהכרח מהתאוששות יציבה .

מה יכול להפוך את שנות ה־2030 לטובות יותר?

למרות התחזית הקודרת, הבנק העולמי מצביע על שלושה מוקדי הזדמנות שעשויים להפוך את שנות ה־2030 ל״תור זהב ליצירת מקומות עבודה ולצמיחה״ .

1. הבינה המלאכותית מתרחבת מעבר להייפ

גם אם AI לא תממש את כל ההבטחות הגדולות שנקשרו אליה, היא צפויה להעלות את קצב צמיחת הפריון מעל הממוצע החלש של שנות ה־2020. בתרחיש אופטימי, הצמיחה בשנות ה־2030 עשויה לעבור את הממוצע שנרשם בשנות ה־2000 — ולהפוך את העשור לחזק ביותר בצמיחה העולמית מאז שנות ה־1970 .

2. אנרגיה נקייה הופכת לנושא של ביטחון

הזעזוע בשוק האנרגיה בעקבות הלחימה במזרח התיכון מחזק את הטיעון האסטרטגי בעד השקעות באנרגיה נקייה. לפי הדוח, מדובר כבר לא רק ביעד אקלימי, אלא גם בצורך של ביטחון אנרגטי ובמנוע צמיחה מבני .

3. הסחר האזורי מספק בסיס ליציבות

גם בזמן שהסחר העולמי מתפצל, הסכמי סחר אזוריים ממשיכים לעצב חלק גדול מזרמי הסחר. הבנק רואה בהם בסיס אפשרי לשילוב עמוק יותר, לגיוון שרשראות האספקה ולהפחתת עלויות עבור כלכלות מתפתחות .

המסר למדיניות

המסקנה המרכזית של הדוח היא שבלי שינויי מדיניות מתואמים, פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה העולמית יישאר נמוך מבחינה מבנית. השקעה בענפים בני־קיימא, הפחתת עלויות הסחר, ניצול הצמיחה בשירותים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עשויים להעלות את צמיחת התוצר הפוטנציאלי בעד 0.7 נקודת אחוז — עד ל־2.9% .

החלופה, מזהיר הבנק, עלולה לפגוע ביכולת העולם להתמודד עם שינויי האקלים ולצמצם את העוני . במילים אחרות, השאלה אינה רק אם שנות ה־2020 יהיו עשור חלש — אלא אם המדינות יצליחו להשתמש בטכנולוגיה, באנרגיה ובסחר כדי למנוע מהחולשה הזו להפוך למציאות קבועה.

המספרים שמאחורי ה״עשור האבוד״

תחזית הצמיחה ל־2026 הופחתה ל־2.5%, לעומת 2.9% ב־2025. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה עבור כשני שלישים מכלכלות העולם ביחס לתחזיות ינואר .

גם קבוצת השווקים המתעוררים והכלכלות המתפתחות צפויה להיפגע: הצמיחה בה צפויה לרדת ל־3.6% — שפל מאז תקופת המגפה . אך הנזק אינו מסתכם בקצב הצמיחה הכולל. במדינות רבות, ההכנסה לנפש אינה מצליחה להדביק את קצב ההתקדמות במדינות העשירות, ולכן הפער ברמת החיים עלול להתרחב.

הסיכון החמור ביותר קשור להתרחבות המלחמה במזרח התיכון. אם הפגיעה באספקת האנרגיה תחריף ותגלוש לשווקים הפיננסיים, הצמיחה העולמית עלולה לצנוח ל־1.3% בלבד . אפילו בתרחיש מתון יותר, שבו השיבושים בזרימת הנפט דרך מצר הורמוז ייחלשו בקרוב, הבנק צופה אינפלציה עולמית ממוצעת של 4% ב־2026 — לעומת 3.3% ב־2025 .

בינה מלאכותית: מנוע צמיחה או גורם לפיצול?

הדוח מקדיש מקום מרכזי לבינה מלאכותית — וגם להזדמנות שהיא מציעה וגם לסיכון שהיא תעמיק את הפערים בין המדינות.

בטווח הקצר, עיקר התרומה של AI לצמיחה צפוי להגיע מהשקעות מוגברות, במיוחד בכלכלות מתקדמות כמו ארצות הברית. בטווח הבינוני, התרומה החשובה יותר אמורה להגיע מעלייה בפריון העבודה. עם זאת, ההערכות לגבי עוצמת ההשפעה נעות בין שיפור מתון לשינוי כלכלי עמוק .

החשש הוא ל״פיצול חד״ של הכלכלה העולמית: המדינות המתקדמות מובילות בחדשנות בתחום, וצפויות לאמץ את הטכנולוגיה במהירות ובהיקף גדולים יותר. אם מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית יתעכבו באימוץ, הפערים בפריון וברמת החיים עלולים להתרחב .

אלא שנתוני שוק העבודה מציירים תמונה מורכבת יותר. מספר מודעות הדרושים הקשורות לבינה מלאכותית גדל ב־16% במדינות בעלות הכנסה בינונית־גבוהה וב־11% במדינות בעלות הכנסה בינונית־נמוכה — לעומת 2% בלבד במדינות בעלות הכנסה גבוהה . הנתונים עשויים להעיד על גל אימוץ של ״AI קטן״ במדינות מתפתחות: פתרונות זולים ונגישים, המיועדים למכשירים יומיומיים וליישומים מעשיים כמו אשראי, חינוך ושירותי בריאות .

לפי הבנק, אימוץ מהיר יותר של AI באזורים שבהם קיימים רגולציה תומכת, עובדים מיומנים ותשתית דיגיטלית — ובהם מזרח אסיה והאוקיינוס השקט, אירופה ומרכז אסיה ודרום אסיה — עשוי להעלות את קצב צמיחת הפריון . אך היתרונות אינם מובטחים, ועיכוב בפעולה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עלול להשאיר אותן מאחור .

משברים שמצטברים זה על גבי זה

הבנק מתאר את השנים מאז 2019 כ״אחד הריכוזים הצפופים ביותר של זעזועים עולמיים מאז שנות ה־1970״ . משבר האנרגיה הנוכחי מצטרף לשורה של לחצים מבניים:

• חוב גואה: החוב מגביל את מרחב הפעולה התקציבי של מדינות מתפתחות דווקא בתקופה שבה נדרשות השקעות בתשתיות, בחינוך ובצמיחה.
• פיצול בסחר העולמי: עלייה בחסמי מכס והתפצלות שרשראות האספקה מטילות על הסחר העולמי מעין ״מס יעילות״ קבוע .
• פגיעה באמינות המדיניות המוניטרית: פוליטיזציה של המדיניות המוניטרית ואמון נחלש עלולים לפגוע ביכולת הבנקים המרכזיים לנהל אינפלציה וציפיות.
• הקדמת פעילות מסחרית וצריכה: חלק מהחוסן שנראה ב־2025 נבע מהקדמת רכישות, אגירת סחורות והתאמות זמניות בשרשראות האספקה — ולא בהכרח מהתאוששות יציבה .

מה יכול להפוך את שנות ה־2030 לטובות יותר?

למרות התחזית הקודרת, הבנק העולמי מצביע על שלושה מוקדי הזדמנות שעשויים להפוך את שנות ה־2030 ל״תור זהב ליצירת מקומות עבודה ולצמיחה״ .

1. הבינה המלאכותית מתרחבת מעבר להייפ

גם אם AI לא תממש את כל ההבטחות הגדולות שנקשרו אליה, היא צפויה להעלות את קצב צמיחת הפריון מעל הממוצע החלש של שנות ה־2020. בתרחיש אופטימי, הצמיחה בשנות ה־2030 עשויה לעבור את הממוצע שנרשם בשנות ה־2000 — ולהפוך את העשור לחזק ביותר בצמיחה העולמית מאז שנות ה־1970 .

2. אנרגיה נקייה הופכת לנושא של ביטחון

הזעזוע בשוק האנרגיה בעקבות הלחימה במזרח התיכון מחזק את הטיעון האסטרטגי בעד השקעות באנרגיה נקייה. לפי הדוח, מדובר כבר לא רק ביעד אקלימי, אלא גם בצורך של ביטחון אנרגטי ובמנוע צמיחה מבני .

3. הסחר האזורי מספק בסיס ליציבות

גם בזמן שהסחר העולמי מתפצל, הסכמי סחר אזוריים ממשיכים לעצב חלק גדול מזרמי הסחר. הבנק רואה בהם בסיס אפשרי לשילוב עמוק יותר, לגיוון שרשראות האספקה ולהפחתת עלויות עבור כלכלות מתפתחות .

המסר למדיניות

המסקנה המרכזית של הדוח היא שבלי שינויי מדיניות מתואמים, פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה העולמית יישאר נמוך מבחינה מבנית. השקעה בענפים בני־קיימא, הפחתת עלויות הסחר, ניצול הצמיחה בשירותים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עשויים להעלות את צמיחת התוצר הפוטנציאלי בעד 0.7 נקודת אחוז — עד ל־2.9% .

החלופה, מזהיר הבנק, עלולה לפגוע ביכולת העולם להתמודד עם שינויי האקלים ולצמצם את העוני . במילים אחרות, השאלה אינה רק אם שנות ה־2020 יהיו עשור חלש — אלא אם המדינות יצליחו להשתמש בטכנולוגיה, באנרגיה ובסחר כדי למנוע מהחולשה הזו להפוך למציאות קבועה.