התערבות דרמטית: טראמפ בולם את צה"ל בביירות, בעוד איראן קובעת עובדות וכנסת ישראל צועדת לקלפי

ההתערבות הייתה דרמטית, אך היא התרחשה בתוך מסגרת דיפלומטית קיימת. הפסקת אש שברירית בתיווך ארה"ב הייתה בתוקף מאז 16 באפריל, תחילה למשך 10 ימים, ולאחר מכן הוארכה ב-45 ימים ב-15 במאי, לאחר שיחות בוושינגטון . שיחות אלו נועדו ליצור מרחב להסכם מדיני קבוע, וסבבים נוספים נקבעו במחלקת המדינה ל-2-3 ביוני .

איראן מקפיאה את כל השיחות העקיפות עם ארה"ב

שעות לפני הכרזתו של טראמפ, סיפקה איראן מהלך דיפלומטי סיסמי משלה ב-1 ביוני. טהראן הורתה על השעיית כל המשא ומתן העקיף וחילופי המסרים עם ארצות הברית באמצעות מתווכים, תוך ציון המבצע הישראלי המתרחב בלבנון כהפרה של הבנות הפסקת האש הרחבות יותר .

סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים", המזוהה עם משמרות המהפכה האסלאמית, דיווחה כי טהראן רואה בהפסקת האש מול ארה"ב כמכסה את כל החזיתות האזוריות, כולל לבנון. נמסר בהודעה כי "צוות המשא ומתן האיראני משעה את השיחות ואת חילופי המסרים עם ארצות הברית באמצעות מתווך, משום שהמשטר הציוני ממשיך לבצע פשעים בלבנון" . שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, חיזק את העמדה וקבע ברשתות החברתיות כי "הפרה בחזית אחת היא הפרה של הפסקת האש בכל החזיתות" .

השעיה זו מסכנת ישירות את ההתקדמות בשיחות העקיפות שהתנהלו במשך חודשים בין וושינגטון לטהראן, שמטרתן הייתה לסיים את המלחמה הרחבה יותר ולטפל בנושאים נלווים כמו פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, ערוץ שיט קריטי לאספקת הנפט והגז העולמית . הודעתה של איראן כללה גם איום מחודש לפעול למען "סגירה מוחלטת של מצר הורמוז" .

הכנסת מצביעה 106-0 בעד התקדמות לפיזורה, ומעצבת מחדש את הפוליטיקה הישראלית

בתוך המהומה הדיפלומטית והצבאית, חוותה הזירה הפוליטית בישראל רעידת אדמה פוטנציאלית משלה. בשעות המוקדמות של 2 ביוני, הצביעה הכנסת ברוב של 106-0 בקריאה ראשונה בעד קידום הצעת חוק לפיזור הפרלמנט ולסלילת הדרך לבחירות מוקדמות . הצעת החוק הוגשה על ידי הקואליציה השלטת של ראש הממשלה נתניהו עצמה, ועליה לעבור עוד שתי קריאות כדי להפוך לחוק .

קריסת הקואליציה נעוצה במשבר פנימי סביב הצעת חוק לפטור מגיוס חובה לצבא עבור גברים חרדים, שגרמה למפלגות החרדיות למשוך את תמיכתן בממשלה . הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה כבר בקריאה טרומית ברוב של 110-0 ב-20 במאי, וחשפה קונצנזוס חוצה-מפלגות נדיר על הצורך בבחירות חדשות . טרם נקבע מועד לבחירות; גורמים בקואליציה דנים בחלון זמן בין 8 בספטמבר ל-20 באוקטובר, בעוד שהחוק הנוכחי מחייב לקיים בחירות עד 27 באוקטובר .

הנשורת הפוליטית עבור נתניהו

הצבעה זו מערערת שניים מטיעוני הבחירות החזקים ביותר של נתניהו. ראשית, פיזורה של ממשלתו בעיצומה של מלחמה מאתגר את טענתו רבת-השנים כי הוא הכרחי לביטחונה של ישראל. המשבר הפוליטי נובע מסדקים קואליציוניים בנוגע לחוק גיוס פנימי, ולא מניהול המלחמה, מה שמרמז על כך שאחיזתו בממשלה הולכת ומתרופפת דווקא בעת שמנהיגות מאוחדת נדרשת מכול .

שנית, אירועי ה-1 ביוני מטילים צל כבד על טענתו כי יחסיו האישיים עם הנשיא טראמפ מספקים מנוף דיפלומטי ייחודי. התערבותו של טראמפ אמנם מנעה הסלמה שעלולה הייתה להיות קטסטרופלית, אך היא גם הדגימה נכונות לעקוף פומבית וחד-צדדית את תוכניותיו הצבאיות של נתניהו. העובדה שמסגרת הפסקת האש שלאחר מכן נותרה כה שברירית, עד שהלחימה בשטח נמשכה כבר למחרת, מסבכת עוד יותר את התפיסה ש"קלף טראמפ" הזה הביא לניצחון אסטרטגי נקי .

נתניהו עומד כעת בפני האפשרות של קמפיין בחירות שבו שתי נקודות המכירה המרכזיות שלו – היותו מנהיג ביטחוני חיוני והדיפלומט ההכרחי שיכול לנהל את וושינגטון – מאותגרות בו-זמנית, ובאופן פומבי מאוד, על ידי האירועים בשטח.