להלן מה שידוע על התקיפה, על המתחם ועל מקומה במערך התקיפות ארוכות הטווח של אוקראינה.
המבצע הובל על ידי יחידות העומק (Deep Strike) של כוחות המבצעים המיוחדים של אוקראינה (SOF) בשיתוף עם תנועת ההתנגדות הרוסית "צ'רניה איסקרה" (ניצוץ שחור) . כלי הטיס, שהופעלו בידי הכוחות האוקראיניים, חצו מרחק של למעלה מ-2,000 ק"מ – יותר מ-2,200 ק"מ מהגבול – כדי להגיע ליעד בטובולסק . הפגיעה העיקרית הייתה ביחידת עיבוד הגז המרכזית (CGFU), ולאחריה הופסקו תהליכים טכנולוגיים במהירות, וגזי פחמימנים בלחץ הוזרמו ללפידים כדי למנוע תאונה חמורה יותר . סרטונים ותמונות שהועלו לרשת תיעדו שרפה גדולה ועשן שחור עולה מהמתחם .
מפעל 'זאפסיבנפטחים', בבעלות חברת SIBUR, הוא מתחם הפטרוכימיה הגדול ביותר ברוסיה, ונמנה עם הגדולים בעולם . להלן נתוני הייצור המרכזיים שלו:
האתר בטובולסק אחראי לכ-50% בערך מכלל תפוקת הפוליאתילן והפוליפרופילן ברוסיה .
מטה כללי של אוקראינה מסר כי המפעל מייצר חומרי גלם קריטיים לתעשייה הצבאית-תעשייתית של רוסיה . בעוד 'זאפסיבנפטחים' מייצר בעיקר פולימרים מסחריים (פוליאתילן, פוליפרופילן, פרופילן), חומרי גלם כימיים אלה נחוצים לייצור ציוד צבאי, לרבות חומרי נפץ, דלקים רקטיים, חומרים מרוכבים ורכיבי ביטחון אחרים . המתחם מקושר גם למקורביו של פוטין דרך חברת SIBUR .
תקיפה זו היא אחת מתקיפות הכטב"מ האוקראיניות ארוכות הטווח ביותר במלחמה עד כה – במרחק של כ-2,200–2,250 ק"מ מהגבול האוקראיני, היא המרחק הגדול ביותר שתועד לתקיפה כלשהי בשטח רוסיה . היא משתלבת במערכה האוקראינית המתמשכת לפגיעה בתשתיות האנרגיה והתעשייה הרוסיות התומכות במאמץ המלחמתי. האסטרטגיה של קייב כוללת:
התקיפה היא חלק מדפוס רחב יותר של תקיפות כטב"מ אוקראיניות נגד בתי זיקוק, מאגרי דלק ומפעלים כימיים רוסיים, מאזור הגבול ועד לעומק שטחה של רוסיה.