מדוע מדינות המפרץ מסתייגות מהסכם המימון לאיראן

טראמפ מאוחר יותר נסוג ואמר כי לא ארה"ב ולא שותפותיה במפרץ צפויות לתרום, וכי מדינות המפרץ יכולות להשקיע "אם הן רוצות" - מה שיצר מסרים מעורבים לגבי לחץ אמריקאי . הניו יורק טיימס דיווח כי הממשל פיתח "עקיפות" להעברת כספים לאיראן מבלי לשלם ישירות, תוך שימוש בקרנות העושר הריבוניות של מדינות המפרץ כצינור .

ההשקעות שהובטחו עד כה מקיפות אנרגיה, לוגיסטיקה, ייצור ותחבורה, כאשר חברות מארה"ב, ממדינות המפרץ, מאסיה, מדרום אמריקה ומאפריקה כבר התחייבו .

מדוע מדינות המפרץ צפויות להתנגד

1. התקפות איראניות ישירות על כל שש מדינות GCC

בפברואר 2026, לאחר קריסת המשא ומתן והמערכה הצבאית האמריקאית-ישראלית נגד איראן, שיגרה טהראן מתקפות טילים וכטב"מים על כל שש מדינות GCC: ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן, קטאר וכווית, וכן על ירדן . מדינות GCC ספגו יותר מפי שניים טילים בליסטיים וכפי 20 כטב"מים לערך מאשר ישראל .

• איראן תקפה מתקנים אזרחיים, אתרי שירות ואזורי מגורים, וגרמה לנזק חומרי משמעותי .
• בית הזיקוק הגדול ביותר של ערב הסעודית עלה בלהבות; מתקן ה-LNG של קטאר בראס לאפאן - המספק 20% משוק ה-LNG העולמי - נפגע .
• מועצת ה-GCC קיימה ישיבה שרים יוצאת דופן כדי לדון בתקיפות, ומדינות המפרץ גינו אותן רשמית באו"ם כ"פגיעה חמורה בריבונות" .

אנליסטים מצ'טהאם האוס מציינים כי למרות שמדינות ה-GCC תווכו באופן פעיל כדי למנוע מלחמה, איראן הגיבה בהפצצתן בכל זאת, ושרפה כל שארית של רצון טוב .

2. הזרמת 300 מיליארד דולר ליריב מהזמן האחרון

מדינות המפרץ חוששות כי הזרמת 300 מיליארד דולר לכלכלה האיראנית, אפילו במבנה של השקעה פרטית, תאפשר באופן ישיר ערעור יציבות איראני נוסף - במיוחד מימון רשתות הפרוקסי ותוכניות הטילים של איראן שזה עתה שימשו נגדן . כפי שאמר מזכ"ל ה-GCC, התקיפות סימנו "נקודת מפנה ביחסים ובמצב בין איראן למדינות ה-GCC" .

3. תנאים פיננסיים שמתגמלים את התוקפן

גורמים רשמיים איראניים הציגו את הקרן כפיצוי על כך שאיראן הייתה קורבן לתוקפנות - עמדה שמדינות המפרץ דוחות בתוקף. קאליבאף הצהיר כי "הצד השני אינו מוכן לקבל שהוא היה התוקפן" . מדינות המפרץ, שספגו נזקים של מיליארדים מתקיפות איראניות ומסגירת מצר הורמוז - שאיימה על 22% מתפוקת הנפט הגולמי העולמית - רואות את הבקשה לממן את שיקום איראן כלא הוגנת בעליל .

4. מסרים מעורבים וסיכון פוליטי

עמדתו המשתנה של טראמפ - שהכחיש דיווחים שארה"ב או שותפותיה במפרץ צפויות לתרום, ואז אמר שמדינות המפרץ יכולות להשקיע "אם הן רוצות" - מספקת כיסוי פוליטי דל למנהיגי המפרץ המתמודדים עם תגובה ציבורית פנימית על מימון מדינה שזה עתה הפציצה את אזרחיהן . ירושלים פוסט מדווח כי מדינות המפרץ "מהססות" ומתנגדות באופן פרטי, ורואות בקרן מנגנון שיתגמל ביעילות תוקפנות איראנית ויבנה מחדש את יכולתה של טהראן לכפייה עתידית .

המציאות האסטרטגית: התווית הפרטית אינה מסירה את הסיכון

למרות שהקרן מובנית ככלי השקעה פרטי עם יותר ממחצית שכבר התחייבה על ידי חברות, מדינות המפרץ צפויות להיות המקור העיקרי להון הנותר. גורמים אמריקאים ביקשו באופן בלתי רשמי ממדינות המפרץ לספק כספי שיקום לאחר המלחמה, וה-NYT מדווח כי הממשל שדל את קרנות העושר הריבוניות של המפרץ .

עבור מדינות המפרץ, המשוואה הבסיסית נותרת ללא שינוי: מבקשים מהן לסייע בבנייה מחדש של היכולת הצבאית והכלכלית של מדינה שרק לפני חודשים ספורים הכתה בעריהן, תקפה את בתי הזיקוק שלהן ואיימה על אזרחיהן. שום מבנה השקעה, עד כמה שיסומן בקפידה, לא יכול למחוק את הזיכרון הטרי הזה.