ההסכם המקורי נועד להחזיק שבועיים, ובמסגרתו התחייבה איראן לפתוח מחדש את מיצרי הורמוז — נתיב ימי צר וחיוני לסחר העולמי ולהובלת נפט . בהמשך האריך הנשיא דונלד טראמפ את הפסקת האש ללא מועד סיום מוגדר, אך הסוגיות המרכזיות נותרו ללא פתרון .

השיחות שנועדו להתקיים באסלאמאבאד, בירת פקיסטן, לא הצליחו להתבסס. שני הצדדים האשימו זה את זה בחוסר תום לב, וארה״ב הטילה מצור ימי על איראן — מצב שתואר למעשה כ״מצור כפול״ במפרץ הפרסי . ב־11 במאי הודה טראמפ שהפסקת האש נמצאת ב״תמיכת חיים מסיבית״ .

ציר הזמן: התקיפות והתגובות

סוף מאי: תקיפות אמריקאיות שהוגדרו כהגנה עצמית

צבא ארה״ב תקף אתרי מכ״ם ושליטה ברחפנים בגורוק ובאי קשם. לפי וושינגטון, התקיפות היו תגובה להפלת רחפן אמריקאי מדגם MQ-1 בידי איראן . הפנטגון הדגיש כי הפעולה בוצעה ב״איפוק״ .

ב־8 במאי תיאר טראמפ את התקיפות האמריקאיות כ״טפיחת אהבה״, וטען כי הפסקת האש עדיין מתקיימת ו״בתוקף״ .

2–3 ביוני: ההסלמה מתרחבת

ב־2 וב־3 ביוני תקפה ארה״ב שוב יעד איראני באי קשם, הפעם תחנת שליטה קרקעית צבאית באזור מיצרי הורמוז. פיקוד המרכז האמריקאי מסר כי התקיפה באה בתגובה לניסיונות תקיפה איראניים נגד כווית ובחריין .

בנפרד, הכוחות האמריקאיים השביתו מכלית נפט סמוך לאי קשם, בטענה שהפרה את המצור האמריקאי . הפעולה הובילה לסבב חדש של תגובות איראניות.

3 ביוני: טילים ורחפנים לעבר כווית ובחריין

איראן שיגרה טילים בליסטיים ורחפנים לעבר מטרות בכווית ובבחריין. בחריין דיווחה כי יירטה את האיומים, אך בכווית התמונה הייתה חמורה יותר: רחפנים פגעו במסוף נוסעים בנמל התעופה הבינלאומי של כווית.

לפי הרשויות בכווית, אדם אחד נהרג, עשרות נפצעו, המסוף ניזוק קשות ונמל התעופה נסגר לזמן קצר . איראן הכחישה כי היא אחראית לנזק. האירוע המחיש כיצד העימות מאיים כעת ישירות על תשתיות אזרחיות ועל נוסעים, ולא רק על בסיסים צבאיים.

נמל התעופה היה יעד למתקפות אוויריות מאז תחילת המלחמה, ב־28 בפברואר. לפי דיווחים, התקיפות כוונו בין היתר לטרמינל 1 ולתשתיות בקרת התעבורה האווירית . הפגיעה גרמה לשיבושים בטיסות ולפגיעה בשגרת החיים ובמסחר .

6 ביוני: סבב נוסף במפרץ

ב־6 ביוני שיגרה איראן שוב טילים בליסטיים ורחפנים לעבר כווית ובחריין. ממשלת בחריין מסרה כי האיומים יורטו, וגינתה את הפעולה כ״הסלמה חמורה״ .

במקביל טענה איראן כי ארה״ב תקפה מתקני חוף בסיריק ובאי קשם, והגדירה את התקיפה האמריקאית כ״הפרה חמורה״ של הפסקת האש . כך נמשך מעגל ההאשמות: כל צד מגדיר את פעולתו כהגנה עצמית ואת פעולת היריב כהפרה של ההסכם.

מדוע שיחות השלום תקועות?

השיחות באסלאמאבאד, שנועדו להפוך את הפסקת האש להסכם יציב וארוך טווח, לא הצליחו להתקדם . המחלוקות המרכזיות הן:

• תוכנית הגרעין והנכסים המוקפאים: הצדדים חלוקים בשאלת מגבלות תוכנית הגרעין האיראנית ובגורלם של נכסים איראניים שהוקפאו.
• מיצרי הורמוז: ארה״ב דורשת פתיחה מלאה של המיצרים, אך במקביל מקיימת מצור ימי על איראן. טהראן קושרת את פתיחת המיצרים לוויתורים רחבים יותר.
• תנאי ההסכם: ב־11 במאי דחה טראמפ הצעה נגדית איראנית להסכם מקיף, וכינה אותה ״בלתי מקובלת״ ו״טיפשית״. בעקבות זאת אמר שהפסקת האש נמצאת ב״תמיכת חיים מסיבית״ .

בתחילת יוני דווח כי איראן הפסיקה לזמן קצר את הקשר עם המתווכים. טראמפ דחה את הטענה שהשיחות הופסקו, ואמר שהמשא ומתן נמשך ״בקצב מהיר״ ושייתכן שיושג הסכם ״במהלך השבוע הבא״ .

כווית, בחריין ופקיסטן: המדינות שנלכדו באמצע

כווית

כווית, שאירחה תשתיות ונכסים הקשורים לנוכחות האמריקאית באזור, הפכה ליעד חוזר מאז תחילת המלחמה. הפגיעה בנמל התעופה ב־3 ביוני הייתה זעזוע אזרחי משמעותי: הרשויות סגרו את השדה לזמן קצר, והנזק למסוף ולפעילות הטיסות שיבש את התחבורה והמסחר .

בחריין

בחריין היא יעד רגיש במיוחד בשל היותה ביתה של השייטת החמישית של הצי האמריקאי. לאחר שיירטה טילים ורחפנים ב־6 ביוני, קראה ממשלתה לאיראן להפסיק מיד את התקיפות נגד שכנותיה במפרץ, והגדירה אותן ״הסלמה חמורה״ .

פקיסטן

פקיסטן מילאה תפקיד מרכזי בתיווך הפסקת האש המקורית ובאירוח השיחות באסלאמאבאד . אולם כישלון השיחות הותיר את האזור ללא מסלול דיפלומטי ברור, לפחות לעת עתה.

המסרים המשתנים של טראמפ

הצהרותיו הפומביות של טראמפ נעו בין הקטנת עוצמת האלימות, הבעת תסכול ואופטימיות מחודשת:

• 8 במאי: טראמפ כינה את התקיפות האמריקאיות ״טפיחת אהבה״ וטען שהפסקת האש נמשכת ו״בתוקף״ .
• 11 במאי: לאחר שדחה את ההצעה האיראנית, אמר שהפסקת האש נמצאת ב״תמיכת חיים מסיבית״ .
• תחילת יוני: הוא חזר לטון אופטימי יותר, אמר שהשיחות נמשכות ״בקצב מהיר״, צפה הסכם ״במהלך השבוע הבא״ וטען ש״בסוף הכול יסתדר לטובה״ . הוא גם הגדיר דיווחים על קריסת השיחות כ״שקריים ושגויים״ .
• הכרזות ניצחון: לאורך המשבר הכריז טראמפ כמה פעמים על ניצחון, ואף טען שלאיראן ״לא נותר דבר במובן הצבאי״ — אמירה שמפשטת יתר על המידה מציאות צבאית ודיפלומטית תנודתית .

הפסקת אש שמתקיימת בעיקר על הנייר

ההסכם מאפריל נועד להיות גשר להסדר קבע. בפועל, הוא הפך למסגרת רעועה שמתקשה להכיל מלחמה שממשיכה לגלוש אל מדינות המפרץ.

הפגיעה בנמל התעופה של כווית מדגישה את המחיר האזרחי של ההסלמה ואת הסיכון לתשתיות חיוניות הרחק מזירות הלחימה העיקריות. כל עוד השיחות תקועות, המצור הימי נמשך וכל צד מפרש את המונח ״הגנה עצמית״ לפי צרכיו, הסיכון לחידוש פתאומי של מלחמה רחבה נותר גבוה מאוד.

ההסכם המקורי נועד להחזיק שבועיים, ובמסגרתו התחייבה איראן לפתוח מחדש את מיצרי הורמוז — נתיב ימי צר וחיוני לסחר העולמי ולהובלת נפט . בהמשך האריך הנשיא דונלד טראמפ את הפסקת האש ללא מועד סיום מוגדר, אך הסוגיות המרכזיות נותרו ללא פתרון .

השיחות שנועדו להתקיים באסלאמאבאד, בירת פקיסטן, לא הצליחו להתבסס. שני הצדדים האשימו זה את זה בחוסר תום לב, וארה״ב הטילה מצור ימי על איראן — מצב שתואר למעשה כ״מצור כפול״ במפרץ הפרסי . ב־11 במאי הודה טראמפ שהפסקת האש נמצאת ב״תמיכת חיים מסיבית״ .

ציר הזמן: התקיפות והתגובות

סוף מאי: תקיפות אמריקאיות שהוגדרו כהגנה עצמית

צבא ארה״ב תקף אתרי מכ״ם ושליטה ברחפנים בגורוק ובאי קשם. לפי וושינגטון, התקיפות היו תגובה להפלת רחפן אמריקאי מדגם MQ-1 בידי איראן . הפנטגון הדגיש כי הפעולה בוצעה ב״איפוק״ .

ב־8 במאי תיאר טראמפ את התקיפות האמריקאיות כ״טפיחת אהבה״, וטען כי הפסקת האש עדיין מתקיימת ו״בתוקף״ .

2–3 ביוני: ההסלמה מתרחבת

ב־2 וב־3 ביוני תקפה ארה״ב שוב יעד איראני באי קשם, הפעם תחנת שליטה קרקעית צבאית באזור מיצרי הורמוז. פיקוד המרכז האמריקאי מסר כי התקיפה באה בתגובה לניסיונות תקיפה איראניים נגד כווית ובחריין .

בנפרד, הכוחות האמריקאיים השביתו מכלית נפט סמוך לאי קשם, בטענה שהפרה את המצור האמריקאי . הפעולה הובילה לסבב חדש של תגובות איראניות.

3 ביוני: טילים ורחפנים לעבר כווית ובחריין

איראן שיגרה טילים בליסטיים ורחפנים לעבר מטרות בכווית ובבחריין. בחריין דיווחה כי יירטה את האיומים, אך בכווית התמונה הייתה חמורה יותר: רחפנים פגעו במסוף נוסעים בנמל התעופה הבינלאומי של כווית.

לפי הרשויות בכווית, אדם אחד נהרג, עשרות נפצעו, המסוף ניזוק קשות ונמל התעופה נסגר לזמן קצר . איראן הכחישה כי היא אחראית לנזק. האירוע המחיש כיצד העימות מאיים כעת ישירות על תשתיות אזרחיות ועל נוסעים, ולא רק על בסיסים צבאיים.

נמל התעופה היה יעד למתקפות אוויריות מאז תחילת המלחמה, ב־28 בפברואר. לפי דיווחים, התקיפות כוונו בין היתר לטרמינל 1 ולתשתיות בקרת התעבורה האווירית . הפגיעה גרמה לשיבושים בטיסות ולפגיעה בשגרת החיים ובמסחר .

6 ביוני: סבב נוסף במפרץ

ב־6 ביוני שיגרה איראן שוב טילים בליסטיים ורחפנים לעבר כווית ובחריין. ממשלת בחריין מסרה כי האיומים יורטו, וגינתה את הפעולה כ״הסלמה חמורה״ .

במקביל טענה איראן כי ארה״ב תקפה מתקני חוף בסיריק ובאי קשם, והגדירה את התקיפה האמריקאית כ״הפרה חמורה״ של הפסקת האש . כך נמשך מעגל ההאשמות: כל צד מגדיר את פעולתו כהגנה עצמית ואת פעולת היריב כהפרה של ההסכם.

מדוע שיחות השלום תקועות?

השיחות באסלאמאבאד, שנועדו להפוך את הפסקת האש להסכם יציב וארוך טווח, לא הצליחו להתקדם . המחלוקות המרכזיות הן:

• תוכנית הגרעין והנכסים המוקפאים: הצדדים חלוקים בשאלת מגבלות תוכנית הגרעין האיראנית ובגורלם של נכסים איראניים שהוקפאו.
• מיצרי הורמוז: ארה״ב דורשת פתיחה מלאה של המיצרים, אך במקביל מקיימת מצור ימי על איראן. טהראן קושרת את פתיחת המיצרים לוויתורים רחבים יותר.
• תנאי ההסכם: ב־11 במאי דחה טראמפ הצעה נגדית איראנית להסכם מקיף, וכינה אותה ״בלתי מקובלת״ ו״טיפשית״. בעקבות זאת אמר שהפסקת האש נמצאת ב״תמיכת חיים מסיבית״ .

בתחילת יוני דווח כי איראן הפסיקה לזמן קצר את הקשר עם המתווכים. טראמפ דחה את הטענה שהשיחות הופסקו, ואמר שהמשא ומתן נמשך ״בקצב מהיר״ ושייתכן שיושג הסכם ״במהלך השבוע הבא״ .

כווית, בחריין ופקיסטן: המדינות שנלכדו באמצע

כווית

כווית, שאירחה תשתיות ונכסים הקשורים לנוכחות האמריקאית באזור, הפכה ליעד חוזר מאז תחילת המלחמה. הפגיעה בנמל התעופה ב־3 ביוני הייתה זעזוע אזרחי משמעותי: הרשויות סגרו את השדה לזמן קצר, והנזק למסוף ולפעילות הטיסות שיבש את התחבורה והמסחר .

בחריין

בחריין היא יעד רגיש במיוחד בשל היותה ביתה של השייטת החמישית של הצי האמריקאי. לאחר שיירטה טילים ורחפנים ב־6 ביוני, קראה ממשלתה לאיראן להפסיק מיד את התקיפות נגד שכנותיה במפרץ, והגדירה אותן ״הסלמה חמורה״ .

פקיסטן

פקיסטן מילאה תפקיד מרכזי בתיווך הפסקת האש המקורית ובאירוח השיחות באסלאמאבאד . אולם כישלון השיחות הותיר את האזור ללא מסלול דיפלומטי ברור, לפחות לעת עתה.

המסרים המשתנים של טראמפ

הצהרותיו הפומביות של טראמפ נעו בין הקטנת עוצמת האלימות, הבעת תסכול ואופטימיות מחודשת:

• 8 במאי: טראמפ כינה את התקיפות האמריקאיות ״טפיחת אהבה״ וטען שהפסקת האש נמשכת ו״בתוקף״ .
• 11 במאי: לאחר שדחה את ההצעה האיראנית, אמר שהפסקת האש נמצאת ב״תמיכת חיים מסיבית״ .
• תחילת יוני: הוא חזר לטון אופטימי יותר, אמר שהשיחות נמשכות ״בקצב מהיר״, צפה הסכם ״במהלך השבוע הבא״ וטען ש״בסוף הכול יסתדר לטובה״ . הוא גם הגדיר דיווחים על קריסת השיחות כ״שקריים ושגויים״ .
• הכרזות ניצחון: לאורך המשבר הכריז טראמפ כמה פעמים על ניצחון, ואף טען שלאיראן ״לא נותר דבר במובן הצבאי״ — אמירה שמפשטת יתר על המידה מציאות צבאית ודיפלומטית תנודתית .

הפסקת אש שמתקיימת בעיקר על הנייר

ההסכם מאפריל נועד להיות גשר להסדר קבע. בפועל, הוא הפך למסגרת רעועה שמתקשה להכיל מלחמה שממשיכה לגלוש אל מדינות המפרץ.

הפגיעה בנמל התעופה של כווית מדגישה את המחיר האזרחי של ההסלמה ואת הסיכון לתשתיות חיוניות הרחק מזירות הלחימה העיקריות. כל עוד השיחות תקועות, המצור הימי נמשך וכל צד מפרש את המונח ״הגנה עצמית״ לפי צרכיו, הסיכון לחידוש פתאומי של מלחמה רחבה נותר גבוה מאוד.