במסגרת המגעים נדונה רכישה מלאה של Switch. בעלי החברה, ובהם קרן ההשקעות הפרטית DigitalBridge Group, ביקשו לפי הדיווחים שווי של כ-50 מיליארד דולר, כולל חוב . כשהחדשות על עצירת המגעים התפרסמו, מניית סופטבנק ירדה כמעט ב-5% במסחר בטוקיו .

מה עצר את העסקה?

הסיבות המדויקות לא פורסמו במלואן, אך הדיווחים הצביעו על שלושה מוקדי קושי עיקריים: העלות הגבוהה של העסקה, מחלוקות בנוגע לשליטה ותנאי אשראי פחות נוחים .

רכישה בהיקף כזה הייתה מחייבת את סופטבנק להתמודד עם שווי גבוה, עם חוב קיים ועם הוצאות ההון העצומות הנדרשות להרחבת חוות שרתים עבור עומסי AI. אנליסטים מ-Bloomberg Intelligence כתבו כי עצירת הרכישה המלאה הותירה את תוכניות תשתיות הנתונים של Stargate ״במצב של אי-ודאות״ .

עם זאת, סופטבנק ו-Switch לא ניתקו את הקשר לחלוטין. לאחר שהרכישה המלאה ירדה מהפרק, הצדדים עברו לבחון השקעה חלקית, שותפות או מיזם משותף מצומצם יותר .

הדרך העקיפה: רכישת DigitalBridge

כמה שבועות לאחר קריסת עסקת הענק, סופטבנק מצאה דרך אחרת להיחשף ל-Switch. בפברואר 2026 היא חתמה על עסקה לרכישת DigitalBridge Group תמורת 3 מיליארד דולר .

תיק ההשקעות של DigitalBridge כלל חשיפה ל-Switch, לצד חברות תשתית דיגיטלית נוספות כמו DataBank ו-Vantage Data Centers . כך קיבלה סופטבנק גישה עקיפה ל-Switch — בלי לשלם את מחיר הרכישה המלא ובלי לקחת על עצמה את המורכבות של השתלטות ישירה.

המהלך לא שקול לרכישת Switch עצמה, אך הוא מצביע על שינוי אסטרטגי: במקום להחזיק בכל הנכס, סופטבנק יכולה לקבל חשיפה למספר מפעילי תשתית דרך בעלות על חברת השקעות אחת.

מרוץ תשתיות ה-AI ממומן בחוב

המו״מ התנהל על רקע זרימת הון חסרת תקדים לחוות שרתים. לפי הערכות Morgan Stanley ו-Moody’s Ratings, הקמת חוות השרתים הנדרשות לעידן ה-AI עשויה לעלות יותר מ-3 טריליון דולר . בשנת 2025 בלבד גייסו חברות ופרויקטים הקשורים ל-AI לפחות 200 מיליארד דולר בשוקי החוב — וסביר שמדובר בהערכת חסר, משום שעסקאות פרטיות רבות אינן נכללות בנתון .

הבנקים מעורבים בתהליך בכמה דרכים: זרועות בנקאות ההשקעות שלהם מארגנות הנפקות איגוח עבור ענקיות הענן, ובמקביל הם מספקים הלוואות סינדיקטיביות ומסגרות אשראי . לפי S&P Global, המלווים התחייבו בשנת 2025 לאשראי בהיקף של 121.91 מיליארד דולר עבור נכסי חוות שרתים .

במילים פשוטות, המהפכה אינה ממומנת רק מהון עצמי של חברות הטכנולוגיה. היא נשענת גם על אג״ח, אשראי בנקאי, אשראי פרטי וניירות ערך שמגובים בהכנסות או בנכסים של חוות השרתים.

Switch כמקרה מבחן למימון הממונף

Switch היא דוגמה בולטת לאופן שבו מפעילי חוות שרתים מגייסים כסף באמצעות נכסיהם. החברה מנפיקה ניירות ערך מגובי נכסים — ABS, כלומר Asset-Backed Securities — שהביטחונות להם קשורים לפעילות חוות השרתים.

הגיוסים המרכזיים כוללים:

• 659–660 מיליון דולר באוקטובר 2025, במסגרת Series 2025-2. ההנפקה העלתה את היקף הנפקות ה-ABS המצטבר של החברה לכ-3.5 מיליארד דולר .
• 768 מיליון דולר באפריל 2026, במסגרת Series 2026-1. שטרות Class A-2 קיבלו דירוגים של DBRS Morningstar, ובהם AAA (sf) .
• בסך הכול, חמש עסקאות ABS מאז 2024 הגדילו את היקף ההנפקות המצטבר של Switch לכ-4.2 מיליארד דולר .

האג״ח נסחרו בתשואה של כ-5% וגובו בנכסים שהוערכו בכ-4.7 מיליארד דולר — מרווח ביטחון משמעותי עבור המשקיעים . בנוסף, באפריל 2026 השיגה Switch מסגרת מכתבי אשראי סינדיקטיבית בהיקף של 2.6 מיליארד דולר .

רוב רוי: המייסד שבנה את Switch לפני עידן ה-AI

מאחורי Switch עומד רוב רוי, שהקים את החברה בשנת 2000 — בדיוק סביב שיא בועת הדוט-קום . החברה ממוקמת בלאס וגאס, נבנתה סביב תכנוני חוות השרתים שפיתח, ורוי עדיין משמש כמייסד וכמנכ״ל .

לרוי מיוחסים יותר מ-950 פטנטים ותביעות פטנט שהונפקו או נמצאות בתהליך, בתחומים כמו קירור, חלוקת חשמל, תקשורת ואבטחה פיזית . אחד העיצובים הבולטים שלו, מרכז הנתונים SUPERNAP משנת 2006, שילב קירור באוויר ובנוזל — שנים רבות לפני שהעומסים של AI הפכו את הקירור לאתגר מרכזי בתעשייה .

הפלטפורמה העדכנית יותר של החברה, EVO AI Factories, נועדה לעומסי עבודה בעלי צפיפות קיצונית שמאפיינים מערכות AI מודרניות . ב-2026 נכלל רוי ברשימת 100 המובילים של Data Centre Magazine, בזכות עבודתו על יעילות אנרגטית ותשתיות ניטרליות לספקיות תקשורת .

לצדו פועלים בהנהלת החברה גייב נאכט, סמנכ״ל הכספים; תומאס מורטון, הנשיא; ואדי שוטר וקווין פאולי, המשמשים כמנהלי טכנולוגיה ראשיים .

מי משתמש בתשתיות של Switch?

Switch מציגה את עצמה כספקית של חוות שרתים עבור AI, ענן ולקוחות עסקיים . החברה משרתת חברות מרשימת Fortune 1000, ספקיות ענן גדולות ו-hyperscalers — חברות שמפעילות תשתיות ענן עצומות בקנה מידה גלובלי .

רשימת הלקוחות המלאה אינה ציבורית, אך המוצרים של Switch מיועדים בעיקר לארגונים הזקוקים לשירותי colocation — אירוח ציוד מחשוב במתקן של ספק חיצוני — וכן למרכזי נתונים שנבנים בהתאמה אישית לצורכי לקוח . בין הלקוחות ששמם פורסם בעבר נמנים Amazon Web Services, eBay ו-Intel .

במאי 2026 הודיעו Switch ו-Midco על הסכם לחמש שנים ולכמה מדינות, להקמת רשת אופטית בקיבולת של 200 Tbps ובטכנולוגיית 400G, באמצעות פתרונות Nokia, כדי לתמוך בתשתיות AI בצפון דקוטה . ההסכם מיועד למגוון מגזרים, ובהם AI בקנה מידה של hyperscalers, ענן, בריאות, שירותים פיננסיים וממשל .

מרכזי הנתונים של Switch הוגדרו בעבר גם כמתקנים בתוכנית NVIDIA DGX-Ready, שאפשרה ללקוחות NVIDIA לפרוס מערכות AI בסביבות הצפיפות הגבוהה של החברה .

השוק שמאחורי העסקה

העניין ב-Switch אינו מקרי. שוק מתגי חוות השרתים — ציוד הרשת שמחבר בין השרתים ומעביר את תעבורת הנתונים — הוערך ב-19.2 מיליארד דולר בשנת 2026 וצפוי להגיע ל-27.6 מיליארד דולר עד 2033, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 5.3% .

צפון אמריקה מובילה את השוק, על רקע השקעות מצטברות של יותר מ-200 מיליארד דולר בתשתיות AI מצד ענקיות hyperscale כמו Amazon, Microsoft, Google ו-Meta בשנת 2025 .

הנתונים הללו מסבירים מדוע מפעילי חוות שרתים הפכו ליעדי רכישה מבוקשים, ומדוע שווי של 50 מיליארד דולר אינו נתפס עוד כבלתי אפשרי בענף. אך הם גם מסבירים את הסיכון: הקמת תשתיות AI דורשת כמויות עצומות של הון, חשמל וחוב — הרבה לפני שההשקעה בהכרח מייצרת תשואה.

השורה התחתונה

סופטבנק לא הצליחה לרכוש את Switch, אך הפרשה חיזקה את מעמדה של החברה כאחת הנקודות המרכזיות בסיפור תשתיות ה-AI. הרכישה העקיפה של DigitalBridge סיפקה לסופטבנק נתיב חלופי, בעוד Switch ממשיכה לגייס חוב ולהרחיב תשתיות עבור לקוחות ענן ו-AI.

העסקה שלא יצאה לפועל היא לכן יותר מסיפור על מו״מ שנכשל. היא חלון הצצה לכלכלה של עידן ה-AI: מרוץ שבו חוות שרתים, חשמל, קירור, רשתות ואשראי הפכו כולם לחלק מאותה תחרות — על מי יחזיק בתשתית שמפעילה את הדור הבא של המחשוב.

במסגרת המגעים נדונה רכישה מלאה של Switch. בעלי החברה, ובהם קרן ההשקעות הפרטית DigitalBridge Group, ביקשו לפי הדיווחים שווי של כ-50 מיליארד דולר, כולל חוב . כשהחדשות על עצירת המגעים התפרסמו, מניית סופטבנק ירדה כמעט ב-5% במסחר בטוקיו .

מה עצר את העסקה?

הסיבות המדויקות לא פורסמו במלואן, אך הדיווחים הצביעו על שלושה מוקדי קושי עיקריים: העלות הגבוהה של העסקה, מחלוקות בנוגע לשליטה ותנאי אשראי פחות נוחים .

רכישה בהיקף כזה הייתה מחייבת את סופטבנק להתמודד עם שווי גבוה, עם חוב קיים ועם הוצאות ההון העצומות הנדרשות להרחבת חוות שרתים עבור עומסי AI. אנליסטים מ-Bloomberg Intelligence כתבו כי עצירת הרכישה המלאה הותירה את תוכניות תשתיות הנתונים של Stargate ״במצב של אי-ודאות״ .

עם זאת, סופטבנק ו-Switch לא ניתקו את הקשר לחלוטין. לאחר שהרכישה המלאה ירדה מהפרק, הצדדים עברו לבחון השקעה חלקית, שותפות או מיזם משותף מצומצם יותר .

הדרך העקיפה: רכישת DigitalBridge

כמה שבועות לאחר קריסת עסקת הענק, סופטבנק מצאה דרך אחרת להיחשף ל-Switch. בפברואר 2026 היא חתמה על עסקה לרכישת DigitalBridge Group תמורת 3 מיליארד דולר .

תיק ההשקעות של DigitalBridge כלל חשיפה ל-Switch, לצד חברות תשתית דיגיטלית נוספות כמו DataBank ו-Vantage Data Centers . כך קיבלה סופטבנק גישה עקיפה ל-Switch — בלי לשלם את מחיר הרכישה המלא ובלי לקחת על עצמה את המורכבות של השתלטות ישירה.

המהלך לא שקול לרכישת Switch עצמה, אך הוא מצביע על שינוי אסטרטגי: במקום להחזיק בכל הנכס, סופטבנק יכולה לקבל חשיפה למספר מפעילי תשתית דרך בעלות על חברת השקעות אחת.

מרוץ תשתיות ה-AI ממומן בחוב

המו״מ התנהל על רקע זרימת הון חסרת תקדים לחוות שרתים. לפי הערכות Morgan Stanley ו-Moody’s Ratings, הקמת חוות השרתים הנדרשות לעידן ה-AI עשויה לעלות יותר מ-3 טריליון דולר . בשנת 2025 בלבד גייסו חברות ופרויקטים הקשורים ל-AI לפחות 200 מיליארד דולר בשוקי החוב — וסביר שמדובר בהערכת חסר, משום שעסקאות פרטיות רבות אינן נכללות בנתון .

הבנקים מעורבים בתהליך בכמה דרכים: זרועות בנקאות ההשקעות שלהם מארגנות הנפקות איגוח עבור ענקיות הענן, ובמקביל הם מספקים הלוואות סינדיקטיביות ומסגרות אשראי . לפי S&P Global, המלווים התחייבו בשנת 2025 לאשראי בהיקף של 121.91 מיליארד דולר עבור נכסי חוות שרתים .

במילים פשוטות, המהפכה אינה ממומנת רק מהון עצמי של חברות הטכנולוגיה. היא נשענת גם על אג״ח, אשראי בנקאי, אשראי פרטי וניירות ערך שמגובים בהכנסות או בנכסים של חוות השרתים.

Switch כמקרה מבחן למימון הממונף

Switch היא דוגמה בולטת לאופן שבו מפעילי חוות שרתים מגייסים כסף באמצעות נכסיהם. החברה מנפיקה ניירות ערך מגובי נכסים — ABS, כלומר Asset-Backed Securities — שהביטחונות להם קשורים לפעילות חוות השרתים.

הגיוסים המרכזיים כוללים:

• 659–660 מיליון דולר באוקטובר 2025, במסגרת Series 2025-2. ההנפקה העלתה את היקף הנפקות ה-ABS המצטבר של החברה לכ-3.5 מיליארד דולר .
• 768 מיליון דולר באפריל 2026, במסגרת Series 2026-1. שטרות Class A-2 קיבלו דירוגים של DBRS Morningstar, ובהם AAA (sf) .
• בסך הכול, חמש עסקאות ABS מאז 2024 הגדילו את היקף ההנפקות המצטבר של Switch לכ-4.2 מיליארד דולר .

האג״ח נסחרו בתשואה של כ-5% וגובו בנכסים שהוערכו בכ-4.7 מיליארד דולר — מרווח ביטחון משמעותי עבור המשקיעים . בנוסף, באפריל 2026 השיגה Switch מסגרת מכתבי אשראי סינדיקטיבית בהיקף של 2.6 מיליארד דולר .

רוב רוי: המייסד שבנה את Switch לפני עידן ה-AI

מאחורי Switch עומד רוב רוי, שהקים את החברה בשנת 2000 — בדיוק סביב שיא בועת הדוט-קום . החברה ממוקמת בלאס וגאס, נבנתה סביב תכנוני חוות השרתים שפיתח, ורוי עדיין משמש כמייסד וכמנכ״ל .

לרוי מיוחסים יותר מ-950 פטנטים ותביעות פטנט שהונפקו או נמצאות בתהליך, בתחומים כמו קירור, חלוקת חשמל, תקשורת ואבטחה פיזית . אחד העיצובים הבולטים שלו, מרכז הנתונים SUPERNAP משנת 2006, שילב קירור באוויר ובנוזל — שנים רבות לפני שהעומסים של AI הפכו את הקירור לאתגר מרכזי בתעשייה .

הפלטפורמה העדכנית יותר של החברה, EVO AI Factories, נועדה לעומסי עבודה בעלי צפיפות קיצונית שמאפיינים מערכות AI מודרניות . ב-2026 נכלל רוי ברשימת 100 המובילים של Data Centre Magazine, בזכות עבודתו על יעילות אנרגטית ותשתיות ניטרליות לספקיות תקשורת .

לצדו פועלים בהנהלת החברה גייב נאכט, סמנכ״ל הכספים; תומאס מורטון, הנשיא; ואדי שוטר וקווין פאולי, המשמשים כמנהלי טכנולוגיה ראשיים .

מי משתמש בתשתיות של Switch?

Switch מציגה את עצמה כספקית של חוות שרתים עבור AI, ענן ולקוחות עסקיים . החברה משרתת חברות מרשימת Fortune 1000, ספקיות ענן גדולות ו-hyperscalers — חברות שמפעילות תשתיות ענן עצומות בקנה מידה גלובלי .

רשימת הלקוחות המלאה אינה ציבורית, אך המוצרים של Switch מיועדים בעיקר לארגונים הזקוקים לשירותי colocation — אירוח ציוד מחשוב במתקן של ספק חיצוני — וכן למרכזי נתונים שנבנים בהתאמה אישית לצורכי לקוח . בין הלקוחות ששמם פורסם בעבר נמנים Amazon Web Services, eBay ו-Intel .

במאי 2026 הודיעו Switch ו-Midco על הסכם לחמש שנים ולכמה מדינות, להקמת רשת אופטית בקיבולת של 200 Tbps ובטכנולוגיית 400G, באמצעות פתרונות Nokia, כדי לתמוך בתשתיות AI בצפון דקוטה . ההסכם מיועד למגוון מגזרים, ובהם AI בקנה מידה של hyperscalers, ענן, בריאות, שירותים פיננסיים וממשל .

מרכזי הנתונים של Switch הוגדרו בעבר גם כמתקנים בתוכנית NVIDIA DGX-Ready, שאפשרה ללקוחות NVIDIA לפרוס מערכות AI בסביבות הצפיפות הגבוהה של החברה .

השוק שמאחורי העסקה

העניין ב-Switch אינו מקרי. שוק מתגי חוות השרתים — ציוד הרשת שמחבר בין השרתים ומעביר את תעבורת הנתונים — הוערך ב-19.2 מיליארד דולר בשנת 2026 וצפוי להגיע ל-27.6 מיליארד דולר עד 2033, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של 5.3% .

צפון אמריקה מובילה את השוק, על רקע השקעות מצטברות של יותר מ-200 מיליארד דולר בתשתיות AI מצד ענקיות hyperscale כמו Amazon, Microsoft, Google ו-Meta בשנת 2025 .

הנתונים הללו מסבירים מדוע מפעילי חוות שרתים הפכו ליעדי רכישה מבוקשים, ומדוע שווי של 50 מיליארד דולר אינו נתפס עוד כבלתי אפשרי בענף. אך הם גם מסבירים את הסיכון: הקמת תשתיות AI דורשת כמויות עצומות של הון, חשמל וחוב — הרבה לפני שההשקעה בהכרח מייצרת תשואה.

השורה התחתונה

סופטבנק לא הצליחה לרכוש את Switch, אך הפרשה חיזקה את מעמדה של החברה כאחת הנקודות המרכזיות בסיפור תשתיות ה-AI. הרכישה העקיפה של DigitalBridge סיפקה לסופטבנק נתיב חלופי, בעוד Switch ממשיכה לגייס חוב ולהרחיב תשתיות עבור לקוחות ענן ו-AI.

העסקה שלא יצאה לפועל היא לכן יותר מסיפור על מו״מ שנכשל. היא חלון הצצה לכלכלה של עידן ה-AI: מרוץ שבו חוות שרתים, חשמל, קירור, רשתות ואשראי הפכו כולם לחלק מאותה תחרות — על מי יחזיק בתשתית שמפעילה את הדור הבא של המחשוב.