הסטארטאפ שמלמד בינה מלאכותית לקרוא COBOL בלי לגעת בענן: קודסייג' מגייסת 6.6 מיליון דולר

בנקים, חברות ביטוח ותשתיות אנרגיה ברחבי העולם מנהלים מדי יום מיליארדי תנועות כספיות על גבי קוד שנכתב לפני עשרות שנים. השפות שבהן נעשה שימוש – COBOL, PL/SQL, RPG – הפכו עם השנים ל"קופסה שחורה": המתכנתים שכתבו אותן פרשו, התיעוד אבד, וכל ניסיון להחליף אותן הוא פרויקט בסיכון אדיר. הסטארטאפ קודסייג' (Kodesage), שהודיע ב-3 ביוני 2026 על גיוס של 6.6 מיליון דולר בסבב סיד, מציע גישה אחרת: במקום להוציא את הקוד הרגיש לענן, הוא מכניס פנימה בינה מלאכותית שרצה על השרתים של הארגון עצמו .

מי עומד מאחורי הגיוס?

את סבב הסיד בסך 6.6 מיליון דולר הובילה קרן VentureFriends. משקיעה קיימת, Portfolion – זרוע ההשקעות של קבוצת OTP, הבנק המסחרי הגדול בהונגריה – חזרה לסבב והשתתפה בו גם כן .

רשימת המשקיעים הפרטיים (אנג'לים) מגוונת במיוחד: כריסטיאן סגדי (Christian Szegedy), ממייסדי חברת ה-AI xAI של אילון מאסק, ומריו גצה (Mario Götze), הכדורגלן שהבקיע את שער הניצחון של גרמניה בגמר המונדיאל ב-2014 .

סבב הסיד מצטרף לסבב פרי-סיד קודם של כ-2.3 מיליון אירו, שגויס בתחילת 2025 בהובלת PortfoLion Capital Partners ובהשתתפות בכירים לשעבר ב-UiPath, כך שסך גיוסי החברה עומד על כ-9.1 מיליון דולר .

צוות מייסדים שמכיר את הבעיה מבפנים

קודסייג' לא נולדה כסטארטאפ תוכנה גנרי. המנכ"ל גרגי דומבי (Gergely Dombi) ושותפו מיקלוש סורדי (Miklos Szurdi) הקימו וניהלו בעבר חברת ייעוץ בת למעלה מ-300 עובדים שהתמחתה בדיוק בנושא: מודרניזציה של מערכות לגאסי .

המייסד השלישי, ג'רג' סילאג'י (Gyorgy Szilagyi), הוא דמות מפתח בעולם אבטחת המידע – הוא היה שותף להקמת Tresorit, שירות האחסון המוצפן באפס-ידע שנרכש על ידי הדואר השוויצרי. המומחיות שלו היא זו שהכתיבה את ההחלטה הטכנולוגית המרכזית של החברה: אף בייט של קוד מקור לא עוזב את הארגון .

החברה פועלת מלונדון ומבודפשט .

"גילוי עמוק": איך AI לומדת קוד שאף אחד לא מבין

המוצר של קודסייג' מבוסס על תהליך שהחברה מכנה "Deep Discovery" (גילוי עמוק). הפלטפורמה בולעת בסיסי קוד עתיקים – COBOL, PowerBuilder, RPG, Oracle Forms – וממפה את כללי הלוגיקה העסקית החבויים בתוכם, כולל כאלה שמעולם לא תועדו רשמית .

התוצאה היא "שכבת תיעוד חיה" – מעין מפת דרכים של תהליכים עסקיים – שקריאה גם למפתחים אנושיים וגם לסוכני AI. ברגע שההקשר הזה ברור, הפלטפורמה יודעת להמיר קוד באופן אוטומטי (לדוגמה, ממסכי Oracle Forms ל-Oracle APEX), לייצר בדיקות אוטומטיות, ולספק תמיכה בייצור מבוססת AI .

החברה טוענת כי ערכת ההמרה הייעודית שלה ל-Oracle Forms מאיצה פרויקטים עד פי שלושה ומקצצת את מאמץ התיעוד בלמעלה מ-80% .

בטווח הארוך, החזון של קודסייג' הוא "יישומים ארגוניים מרפאים את עצמם" (Self-Healing Enterprise Apps) – תרחיש שבו סוכני AI מכינים, בודקים ומטמיעים תיקונים שוטפים בעצמם, כשבסוף התהליך ממתין מהנדס אנושי לאישור סופי .

בינה מלאכותית מאחורי חומת האש

בניגוד לרוב המוחלט של כלי פיתוח מבוססי בינה מלאכותית (כמו GitHub Copilot), הפתרון של קודסייג' מיועד לרוץ באופן מלא על שרתי הארגון (On-Premise). אפשר לפרוס אותו בתוך סביבה וירטואלית פרטית או אפילו בחדר מנותק רשת לחלוטין (Air-Gapped) .

המשמעות היא חד משמעית: קוד המקור, סכימות בסיסי הנתונים וכל תוכן עסקי רגיש אינם מועלים לענן ציבורי ואינם עוזבים את השליטה הישירה של מחלקת ה-IT הארגונית – החלטה ארכיטקטונית שהושפעה ישירות מהניסיון של סילאג'י בבניית מודל אפס-הידע של Tresorit .

לבחירה זו יש השלכה תקציבית ישירה: מודל התמחור של קודסייג' אינו מבוסס על צריכה לפי טוקנים (Tokens), כמו שירותי ענן מקובלים. החברה מציגה זאת כמודל צפוי ויציב יותר לתקציבי IT ארגוניים .

היעד: כל גוף שאסור לו להתקרב לענן

פילוסופיית "הבא את ה-AI אל המידע" מכוונת ישירות לארגונים הכי כבדים ומפוקחים במשק: בנקים, חברות ביטוח, מפעילי תשתיות אנרגיה ותחבורה, וגופים ממשלתיים וציבוריים. מדובר בכל אותם מוסדות הרגולציה אוסרת עליהם לחבר מסדי נתונים ליבתיים לרשת ציבורית .

עם השלמת הגיוס, קודסייג' מתכננת לצאת למהלך שיווק ומכירות רשמי בארצות הברית ובאירופה, תוך כדי גיוס עובדים נוספים לצוותי ההנדסה והמוצר .