הספרים שנחתכו ונגרסו כדי לאמן את קלוד

הספרים המבוקשים כוללים גם כותרים נדירים, אקדמיים וכאלה שאזלו מהדפוס. לפי הדיווחים, תשומת לב מיוחדת ניתנה לספרים שיצאו לאור לפני 2022, משום שהם מכילים טקסט שנכתב בידי בני אדם ואינו חשוד כתוכן שנוצר בידי מודלי AI קודמים .

המייל המוזר שקיבל סוחר הספרים מהארלם

אחד הסיפורים שהמחישו את התופעה התחיל אצל פיטר דה פריס, סוחר ספרים עתיקים בחנות De Vries & De Vries בעיר הארלם שבהולנד.

דה פריס קיבל הודעה מאישה שהזדהתה בשם ״נטליה״ או ״נטלי״, וטענה שהיא עובדת בחברה מסינגפור בשם 2077AI. להודעה צורף גיליון ובו יותר מ־3,000 מספרי ISBN — רובם של ספרים אקדמיים אזוטריים וכותרים שקשה למצוא. השולחת ביקשה ממנו לאתר את הספרים, להכין הצעות מחיר ולהעריך את עלות המשלוח לסין .

דה פריס חשב שמדובר בספאם או בניסיון דיוג והתעלם מהפנייה. בהמשך התברר שסוחרי ספרים משומשים בהולנד, בגרמניה, בשווייץ ובספרד קיבלו פניות דומות. לפי החשדות שעלו בדיווחים, הספרים נותבו בסופו של דבר למעבדות AI אמריקאיות או למרכזי עיבוד הקשורים אליהן .

Project Panama: התוכנית הסודית של Anthropic

מסמכים שנחשפו במסגרת תביעת זכויות היוצרים Bartz v. Anthropic חשפו כי Anthropic הפעילה החל מתחילת 2024 מבצע פנימי בשם Project Panama .

לפי המסמכים, החברה השקיעה עשרות מיליוני דולרים ברכישת מיליוני ספרים מודפסים. הספרים נחתכו, כל עמוד נסרק, והעותקים המקוריים הושמדו — במטרה לבנות מאגר אימון פרטי ואיכותי עבור הצ׳טבוט Claude .

במסמך תכנון פנימי מ־2024, שנחשף בינואר 2026, נכתב: ״Project Panama הוא המאמץ שלנו לסרוק באופן הרסני את כל הספרים בעולם״ . יעד שהופיע במסמכים היה לעבד עד 2 מיליון ספרים בתוך שישה חודשים . יותר מ־4,000 עמודים של מסמכי בית משפט מתארים היבטים שונים של המבצע .

מה קבע בית המשפט בארה״ב?

ב־23 ביוני 2025 קבע השופט הפדרלי ויליאם אלסופ, מבית המשפט המחוזי בצפון קליפורניה, כי שימוש בספרים שנרכשו כחוק לצורך אימון מודלי AI הוא שימוש ״טרנספורמטיבי באופן מובהק״ ולכן מוגן תחת דוקטרינת השימוש ההוגן בדיני זכויות היוצרים האמריקאיים .

המשמעות המעשית של ההחלטה הייתה שאם חברת AI רכשה את העותקים כחוק, היא יכולה לסרוק אותם ולהשתמש בהם לאימון — ואף להחליף את הספרים הפיזיים בעותקים דיגיטליים — בלי שהפעולה עצמה תיחשב בהכרח להפרת זכויות יוצרים . מדובר בפסיקה אמריקאית, ולא בכלל משפטי עולמי.

עם זאת, השופט הבחין בין ספרים שנרכשו כחוק לבין עותקים שהורדו מאתרי פיראטיות. בנוגע לעותקים פיראטיים, בית המשפט לא קיבל את טענת השימוש ההוגן .

פשרה בסך 1.5 מיליארד דולר

ביולי 2026 אישר שופט פדרלי בסן פרנסיסקו הסדר פשרה בסך 1.5 מיליארד דולר בתובענה הייצוגית נגד Anthropic. התביעה הוגשה על ידי סופרים, בהם אנדריאה בארץ, צ׳רלס גרייבר ואחרים .

הפשרה הגיעה לאחר פסיקת יוני 2025, שקבעה כי השימוש בספרים שנרכשו כחוק לצורך אימון המודל הוא חוקי במסגרת המקרה שנדון. עם זאת, התביעה כללה גם טענות הנוגעות לעותקים פיראטיים — סוגיה שבית המשפט לא הכשיר תחת דוקטרינת השימוש ההוגן .

לכן, פסק הדין והפשרה אינם אומרים שכל שימוש של חברות AI בספרים מוגן משפטית. הם מציירים גבול מורכב יותר: אימון על יצירות שנרכשו כחוק עשוי להיחשב שימוש הוגן, בעוד שמקורם של העותקים ואופן השגתם עדיין קריטיים.

שוק מתווכים חדש לספרי אימון

החשיפה יצרה תמונה של שוק משני המתפתח סביב רכישה מרוכזת של ספרים עבור אימון מודלי שפה גדולים, או LLMs. לפי הדיווחים, חברות AI משתמשות בשירותי צד שלישי — ובהם חברת מאגרי ה־ISBN ISBNdb — כדי לבצע הזמנות אנונימיות של מאות אלפי ספרים ולהסתיר את זהות הרוכש הסופי .

סוחרי ספרים באירופה דיווחו על פניות דומות מאוד זו לזו, שביקשו כמויות גדולות של כותרים ממוקדים. המשלוחים הועברו למרכזים שונים, לעיתים בסין או במוקדי עיבוד אחרים, שבהם בוצעה הסריקה ההרסנית .

המודל העסקי פשוט: במקום לנהל משא ומתן גלוי עם סופרים ומו״לים על מאגרי אימון, רוכשים עותקים פיזיים בשוק היד השנייה, ממירים אותם לקבצים ומפסיקים להחזיק בספר לאחר סיום הסריקה.

החשש: עותקים אחרונים שנעלמים

ארכיונאים, ספרנים וסוחרי ספרים נדירים מזהירים כי בתהליך עלולים להיהרס העותקים הפיזיים האחרונים של ספרים נדירים או כאלה שאזלו מהדפוס .

קיימות שיטות דיגיטציה שאינן פוגעות בספר. לדוגמה, מערכות כמו Treventus ScanRobot מסוגלות לסרוק ספרים עדינים בקצב של עד 2,500 עמודים בשעה בלי להרוס אותם. אך בקנה מידה תעשייתי, סריקה הרסנית זולה ומהירה יותר .

עבור ספרים נפוצים, אובדן העותק הבודד עשוי להיראות שולי. אבל כאשר מדובר ביצירה אקדמית נדירה שנותרו ממנה עותקים ספורים בלבד, ההשמדה היא בלתי הפיכה. הטקסט אולי ממשיך להתקיים בתוך מאגר פרטי של חברת AI — אך הספר עצמו, והאפשרות של חוקרים, ספרנים או קוראים להחזיק בו, עלולים להיעלם .