בשנים 2023–2024 היו מערכות השיבוש האלקטרוני של אוקראינה יעילות במיוחד נגד רחפנים שנשלטו מרחוק באמצעות רדיו. הלחץ הזה דחף מפתחים רוסים לחפש חלופות: חיבור בסיב אופטי מצד אחד, ורשתות רדיו עמידות יותר לשיבוש מצד שני .
מפקדים אוקראינים אמרו שמערכות הלוחמה האלקטרונית בחזית מתקשות להדביק את קצב ההתפתחות של הרחפנים. כך, אמצעי הגנה שנבנו כדי לנטרל את האיום המרכזי של 2024 מוצאים עצמם מול טכנולוגיה שמשנה את כללי המשחק .
עד תחילת 2026 כבר נעשה שימוש נרחב ברחפני FPV — רחפנים הנשלטים מנקודת מבטו של המפעיל — לאורך קו החזית. בינואר אמר המפקד העליון של צבא אוקראינה, אולכסנדר סירסקי, שרוסיה ואוקראינה משתמשות בערך באותו מספר רחפנים בסך הכול, אך אוקראינה עדיין "מדביקה את הפער" בתחום רחפני הסיב האופטי .
הפער אינו מסתכם במספר הכלים. בפברואר 2026 הגיע רחפן רוסי המחובר בסיב אופטי לחרקיב בפעם הראשונה, ופגע בעץ ברובע קייבסקי בעיר . ביולי דווח כי רוסיה השתמשה ברחפנים כאלה כדי לעקוף הגנות ולפגוע בתחנות משנה של מתח גבוה במחוז סומי .
רוסיה גם החלה להתאים את הטכנולוגיה לפלטפורמות גדולות יותר. כבלי סיב אופטי שולבו ברחפני הכנף הקבועה מדגם מולניה, וכך הורחבה החסינות לשיבוש אלקטרוני מעבר לרחפני הקוואדקופטר הקטנים .
הטכנולוגיה אינה מסתמכת רק על תכנון צבאי, אלא גם על שרשרת אספקה גלובלית. סין מייצרת יותר מ־60% מהסיב האופטי בעולם, ולכן היא מקור האספקה הגדול היחיד שרוסיה יכולה להישען עליו בהיקפים הנדרשים .
מפעל הסיב האופטי היחיד ברוסיה, המופעל בידי Optic Fiber Systems בעיר סרנסק, מושבת מאז מאי 2025 בעקבות תקיפות של רחפנים אוקראיניים. כתוצאה מכך הפכה רוסיה לתלויה לחלוטין ביבוא מסין עבור רכיב המשמש גם בתקשורת וגם במערכות רחפנים צבאיות .
באוגוסט 2025 שלחה סין לרוסיה כ־527 אלף קילומטרים של כבל סיב אופטי — כמעט פי שלושה מהכמות שנשלחה ביוני. באותו חודש קיבלה אוקראינה רק כ־115.8 קילומטרים. מדובר ביחס של בערך 456 ל־1 . כמות כזו בחודש אחד יכולה להספיק לציוד של עשרות אלפי רחפנים.
הביקוש הגובר גם העניק לספקים הסיניים כוח תמחור משמעותי. בתחילת 2026 עלו מחירי הכבלים לרוכשים רוסים פי 2.5 עד פי 4 לעומת רמות קודמות . מחירו של סיב בתקן G.652D עלה מ־16 יואן לקילומטר בינואר 2025 ל־40 יואן בינואר 2026 .
היתרון המבצעי של הכבל הופך לבעיה סביבתית ברגע שהרחפן מתרסק או משלים את משימתו. הכבלים כמעט שאינם נאספים, ונשארים ביערות, בשדות ובאזורים מיושבים כשהם כרוכים סביב עצים וצמחייה כמו קורי עכביש .
במחוז וובצ'נסק שבמחוז חרקיב דיווחו חיילים אוקראינים כי היערות מכוסים ב"אלפי קילומטרים" של כבלי סיב אופטיים שהותירו רחפנים רוסיים . ציפורים נצפו משתמשות בכבלים לבניית קינים, אך אותם חוטים עלולים גם ללכוד ציפורים ובעלי חיים אחרים. חוקרים החלו לבדוק דגימות DNA כדי לזהות את מיני הציפורים שנפגעו .
הסיכון אינו מסתיים בכבל עצמו. סוללות הליתיום של רחפנים שהתרסקו מוסיפות פסולת רעילה שעלולה לזהם קרקע ומים לאורך זמן . הכבלים עשויים מפלסטיק עמיד, שעלול להישאר בסביבה מאות שנים ולהתפרק בהדרגה לחלקיקי מיקרופלסטיק .
שיבוש תדרי רדיו — כלי מרכזי במערך ההגנה נגד רחפנים — אינו יעיל נגד רחפני סיב אופטי . המשמעות היא שחלק ניכר מההשקעה האוקראינית במערכות לוחמה אלקטרונית איבד מערכו מול סוג האיום הזה.
האפשרויות שנותרו הן בעיקר פיזיות: ירי בנשק קל או בתותחים אוטומטיים, יירוט באמצעות רחפנים אחרים, שימוש ברשתות ובמחסומים, וניסיון לפגוע בעמדות השיגור, בסלילי הכבל ובמפעילים שמאחורי קווי החזית . בניגוד לשיבוש אלקטרוני, כל אחת מהשיטות האלה קשה יותר להרחבה ודורשת תגובה נקודתית לכל רחפן.
גם יחס העלות יוצר לחץ. חלק מהרחפנים האלה עולים כ־400 דולר בלבד, בעוד שמערכות ההגנה האווירית הדרושות ליירוטם עשויות להיות יקרות בהרבה . אוקראינה מנסה להגדיל במהירות את הייצור העצמי של רחפני סיב אופטי, אך בתחילת 2026 עדיין פיגרה אחרי רוסיה בהיקף השימוש בהם .
הטכנולוגיה אינה הופכת את הרחפנים לבלתי פגיעים: הכבל יכול להיקרע, להיתפס או להיחשף. אך היא כן מבטלת את שכבת ההגנה שעליה הסתמכו צבאות במשך שנים — היכולת לנתק את הרחפן מהמפעיל באמצעות שיבוש אלקטרוני. במלחמת הרחפנים באוקראינה, חוט דקיק של זכוכית ופלסטיק הפך אפוא לנשק שמשנה לא רק את הקרב, אלא גם את שדה הקרב עצמו.