מיקרוסופט נקטה גישה מעט שונה. במרץ 2026 הקפיאה החברה את הגיוסים בחטיבת הענן ובצוותי המכירות בצפון אמריקה . באפריל היא הציעה פרישה מרצון לכ-7% מעובדיה בארה״ב, כ-8,750 משרות . בסך הכול, המהלכים של שתי החברות עלולים להשפיע על עד 23,000 משרות . חשוב לציין ששתי החברות ממשיכות לגייס לתפקידי בינה מלאכותית והנדסה גם תוך כדי הקיצוצים, ומציגות את הפיטורים כחלוקה מחדש של משאבים ולא כהתייעלות טהורה .
הקיצוצים האלה הם חלק ממגמה רחבה יותר בענף הטכנולוגיה: יותר מ-92,000 עובדי טכנולוגיה פוטרו ב-2026 עד אפריל , ועד יולי חצה המספר הכולל לחצי השנה את רף 140,000 המפוטרים .
בניגוד מוחלט למתחרותיה, אלפבית הוסיפה 11,830 עובדים בתקופה שבין יוני 2025 ליוני 2026, והגדילה את מצבת כוח האדם מ-187,103 ל-198,933 עובדים . המנכ״ל סונדאר פיצ׳אי הצהיר בפומבי שהחברה מתכוונת להמשיך ולהרחיב את כוח האדם ההנדסי שלה לפחות עד סוף 2026, תוך הדגשה שכישרונות אנושיים נותרים קריטיים גם כשההשקעה בבינה מלאכותית גואה . פיצ׳אי תיאר את הבינה המלאכותית כ״מאיץ״ ולא כתחליף לכישרונות אנושיים, ואמר לבלומברג שהרחבת בסיס המהנדסים ״מאפשרת לנו לעשות יותר במרחב ההזדמנויות״ .
אלפבית גם מרחיבה את הטביעה הפיזית שלה. החברה שכרה מגדל משרדים אחד והבטיחה אופציות לשני מגדלים נוספים בבנגלור, הודו, בהיקף כולל של 2.4 מיליון רגל רבוע של שטח משרדי חדש – מהלך המתרחש במקביל להחמרת מדיניות הוויזות בארה״ב .
הן הקיצוצים והן ההרחבה בכוח האדם קשורים ישירות למחזור ההשקעות הגדול ביותר בהיסטוריה של חברות ציבוריות:
ארבע ענקיות הענן (אלפבית, אמזון, מטה, מיקרוסופט) צפויות להוציא יחד בין 650 מיליארד ל-730 מיליארד דולר על תשתיות בינה מלאכותית בשנת 2026 – גידול של כ-77% לעומת כ-410 מיליארד דולר ב-2025 . ג׳יי.פי. מורגן העלה את ההערכה העולמית להוצאות ההון (CAPEX) על בינה מלאכותית עד 2030 ל-5.5 טריליון דולר בתחזית אמצע 2026 .
האסטרטגיה של מטה ומיקרוסופט עקבית: הפניית הוצאות מכוח אדם כללי לחומרה, מרכזי נתונים וכישרונות בינה מלאכותית ייעודיים . המגזין Fortune דיווח שהמהלכים של מטה ומיקרוסופט מייצגים מאמץ ״לייעל פעולות ולקזז את ההוצאות הכבדות על בינה מלאכותית״ .
הנתונים באמצע 2026 מציירים תמונה מורכבת של שוק עבודה דו-מסלולי, ולא תשובה חד-משמעית.
צד ההעלמות:
צד היצירה:
עמדת ההנהלה הבכירה:
מנהלי מטה ומיקרוסופט מציגים את הפיטורים כחלוקה מחדש – קיצוץ בעובדים כלליים למימון גיוסי בינה מלאכותית . מנכ״ל אלפבית, סונדאר פיצ׳אי, התחייב בפומבי לגייס מהנדסים לפחות עד 2026 . המנכ״לים הכלליים (99% מהנסקרים) מצפים שבינה מלאכותית תפחית כוח אדם, אבל רק 32% מאמינים שהארגונים שלהם יעילים בניהול המעבר הזה .
בשורה התחתונה: הנתונים באמצע 2026 אינם מאשרים אפוקליפסת תעסוקה נטו, אבל הם מראים בבירור שינוי מבני. בינה מלאכותית מחליפה עובדים מהר יותר ממה שהיא יוצרת תפקידים חדשים בטווח הקצר, במיוחד בתפקידים מנהליים, מכירות וטכנולוגיה ברמה בינונית. השאלה לטווח הארוך נותרה פתוחה: בניית התשתיות יוצרת משרות חדשות בהנדסת בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ושבבים, אך אלה מעטות יותר ודורשות כישורים שונים מהתפקידים המתבטלים. רוב האנליסטים מתארים שוק עבודה דו-מסלולי, שבו עובדים החשופים לבינה מלאכותית מתמודדים עם שיבוש, בעוד שכישרונות מיוחדים בתחום נהנים מפרמיה גוברת בשכר.