ארה״ב הודיעה לנאט״ו על קיצוץ דרמטי במטוסי קרב, מפציצים וצוללות

• מטוסי קרב: הפחתה של כשליש ממטוסי הקרב האמריקאיים הזמינים כיום דרך מודל הכוח של נאט״ו .
• מפציצים אסטרטגיים: קיצוץ של מחצית מההתחייבות – יוותרו רק 50% מהמפציצים שהוקצו קודם .
• צוללות: ביטול מוחלט של תרומת הצוללות האמריקאיות למסגרת תגובת החירום .
• כלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים): נסיגה מלאה של כל התחייבות ארה״ב בתחום הכטב״מים .
• ספינות מלחמה: צמצום במספר המשחתות ולוחמות שטח אחרות במאגר, עם דיווחים על הוצאת לפחות אחת משתי קבוצות התקיפה של נושאות מטוסים שהוקצו בעבר .
• מטוסי תדלוק: גם נכסי תמיכה אלו כלולים במהלך .

ההסבר הרשמי: תיקון של ״תלות-יתר לא בריאה״

גנרל חיל האוויר אלכסוס ג. גרינקוויץ׳, מפקד פיקוד אירופה של ארה״ב, ניסח את הקיצוצים בחריפות ב-3 ביוני, באומרו שהברית פיתחה ״תלות-יתר לא בריאה״ (unhealthy co-dependence) בכוחות האמריקאיים – מצב שחייב תיקון . השפה הרשמית שבה משתמש משרד המלחמה האמריקאי מתארת את המהלך כ״התאמת-גודל״ (rightsizing) של ההתחייבויות האמריקאיות, בהלימה לאסטרטגיית ההגנה הלאומית לשנת 2026, שמעניקה עדיפות ל״מציאות הפוטנציאלית״ של עימותים גדולים בו-זמנית – בדגש על גזרת האוקיינוס השקט .

השעון מתקתק: הדרישה למלא את החלל עד אנקרה

לצד ההודעה על הקיצוצים, הפנטגון הציב דרישה ברורה. הגנרל גרינקוויץ׳ הצהיר בפומבי ב-3 ביוני כי בעלות הברית האירופיות וקנדה חייבות להגדיל ״במהירות״ את התרומות העצמאיות שלהן של מטוסים מאוישים ובלתי מאוישים, כמו גם ספינות, כדי למלא את הפערים המתהווים . הלחץ הוא מיידי: הפנטגון דוחף להתקדמות משמעותית או להתחייבויות קונקרטיות מצד המדינות החברות עד לפסגת נאט״ו שתיערך ב-7–8 ביולי באנקרה, טורקיה .

לוח הזמנים: שבועיים של הסלמה בהודעה

• 19–23 במאי (תדרוך בדלתיים סגורות בבריסל): הפרטים המסווגים הראשונים הועברו בפגישה עם שגרירי נאט״ו וקציני צבא. הייתה זו ההודעה רשמית הראשונה על הקיצוצים הספציפיים לפי נכסים .
• 2–3 ביוני (מפקדת SHAPE ואישור פומבי): הגנרל גרינקוויץ׳ העביר את ההודעה לזירה הציבורית, אישר את הקיצוצים במפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית באירופה (SHAPE) במונס, בלגיה, וקרא ישירות לאירופה וקנדה ליטול אחריות הגנתית גדולה יותר .

התגובה באירופה: הלם אסטרטגי ואי-ודאות תפעולית

היקף ההפחתות זעזע רבות מבעלות הברית. מקורות תיארו את התוכנית כ״קיצונית משציפו האירופאים״, וגורמים רשמיים ציינו כי הברית עודנה ״מעכלת את המסר״ ומתמודדת עם ההלם האסטרטגי שהוא מייצג . האתגר המבצעי המיידי מורכב עוד יותר בשל נעלם קריטי: הפנטגון לא סיפק לוח זמנים מוגדר למועד שבו נכסים אלו יוצאו ממודל הכוח. העדר הבהירות הזה מקשה על מתכננים אירופים לדעת באיזו מהירות עליהם לגבות יכולות של מטוסי קרב, מפציצים וספינות .

מה שנותר על כנו: המטריה הגרעינית

גורמים רשמיים בארה״ב הקפידו להבהיר נקודה אחת שנותרה ללא שינוי במסגרת הארגון מחדש: המטריה הגרעינית של ארה״ב נותרת על כנה במלואה. הגנרל גרינקוויץ׳ ובכירים נוספים ציינו בבירור כי ההרתעה הגרעינית לברית אינה חלק מתוכניות הפחתת הכוחות הקונבנציונליים . המהלך מכוון אך ורק למאגר הכוחות שאינם גרעיניים במודל הכוח של נאט״ו, ומשרטט ערבות ביטחונית אמריקאית חדשה ומצומצמת המתמקדת בהרתעה אסטרטגית במקום במסה קונבנציונלית בקו החזית.

התמונה הרחבה: דוקטרינת ״נאט״ו 3.0״

הפחתות הכוח הן הביטוי המבצעי של מה שהממשל מכנה ״נאט״ו 3.0״ – דחיפה מקיפה להגנה קונבנציונלית בהנהגה אירופית על היבשת . בחזון זה, ארה״ב עוברת לתפקיד תומך המספק גיבוי גרעיני, תוך מתן עדיפות למוכנות צבאית לקראת עימות אפשרי באוקיינוס השקט. השינויים מסתכמים בשינוי מבני מהותי בעסקה הצבאית הטרנס-אטלנטית: וושינגטון מעבירה במפורש את המחויבות העיקרית להגנה טריטוריאלית לבירות אירופה, ומודל הכוח של נאט״ו הופך לשדה ההוכחה המיידי למציאות החדשה הזו .