על פי תחקיר שפרסם אתר Drop Site News ב-5 באוגוסט 2026, ליכנר מואשם בכך שהעביר באופן שיטתי מסמכים חסויים של האו"ם ומידע מודיעיני פוליטי לדיפלומטים ישראלים במשך תקופה של כשנתיים, בשנים 2014–2015 . הראיות מגיעות מארכיון דוא"ל שנפרץ של שגריר ישראל לשעבר באו"ם רון פרוסור, שהגיע לאתר שיתוף הקבצים Distributed Denial of Secrets, ונבדק על ידי Drop Site News .
סיכומי פגישות מסווגות: ליכנר שלח לדיפלומטים ישראלים סיכומים של פגישות פנימיות באו"ם, כולל דיונים על התנחלויות ישראליות והחלטות האו"ם בעניין . בפברואר 2015, הוא שלח "תקציר פנימי מסווג" של פגישות פרטיות שערך זייד ראעד אל-חוסיין, אז הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, במהלך ביקור בוושינגטון. באימייל נכתב: "לעיניך בלבד. אין להעביר הלאה", והוא נשלח לשגריר פרוסור ולדיפלומט רוני לשנו-יער .
טיוטת התכתבות עם מנהיגי עולם: במקרה אחד, ליכנר שיתף טיוטת מכתב של מזכ"ל האו"ם דאז באן קי-מון לפקיד בליגה הערבית, בטרם נשלחה הסופית – דבר שאיפשר לישראל לנסות להשפיע על הנוסח הסופי .
אזהרה מוקדמת על דוח חקירה בעזה: בפברואר 2015, ליכנר הזהיר דיפלומטים ישראלים מפני דוח חקירה צפוי של האו"ם בנוגע לעימות בעזה ב-2014, וחשף את ממצאיו הצפויים – מה שנתן לישראל זמן להיערך לתגובה .
מודיעין פוליטי פנימי של האו"ם: הוא סיפק תדרוכים פרטיים על עמדותיהם של פקידי או"ם בכירים, דיונים פנימיים על החלטות הקשורות לישראל, ואזהרות מוקדמות על מהלכים דיפלומטיים נגד האינטרסים הישראליים . החומר סייע לפקידים ישראלים לפתח אסטרטגיות שתדלנות ומסרים בנושאים כמו עזה, הגדה המערבית ולחץ בקונגרס האמריקאי .
ארכיון האימיילים מכסה רק את השנים 2014–2015. על פי התחקיר, אין ראיות לכך שההתנהלות נמשכה לאחר שליכנר עזב את UNFPA, או שיוניסף ידע על כך בזמן שעבד שם . תפקידו הנוכחי של ליכנר ביוניסף אינו מואשם בפעילות דומה.
האימיילים התקבלו ממאגר מידע השייך לרון פרוסור ופורסמו על ידי Distributed Denial of Secrets, אתר חושפי שחיתויות. קבוצת ההאקרים האיראנית Handala נחשבת לגורם הפריצה . Drop Site News בחנה את ההתכתבות ופרסמה את ממצאיה .
ב-7 באוגוסט 2026, דובר האו"ם המשנה פארחאן חאק אישר שיוניסף נוקטת בצעדים. להלן עיקרי דבריו:
על פי דיווחים רבים בתקשורת, ליכנר הושם לחופשה מנהלית עד לסיום החקירה .
החקירה נמשכת. נכון ל-8 באוגוסט 2026, לא הוגשו כתבי אישום רשמיים, ולא פורסמו מסקנות פומביות . האו"ם לא פרסם לוחות זמנים לפעולה או דוח נוסף.
הפרשה מעלה שאלות משמעותיות בנוגע לסודיות ולביטחון התהליכים הפנימיים של האו"ם, במיוחד בנושאים רגישים מבחינה פוליטית כמו חקירות הנוגעות לישראל-פלסטין. היא גם מאירה על הפגיעות הנובעת ממעבר כוח אדם מתפקידים דיפלומטיים לאומיים לשירות האזרחי הבינלאומי, שבו נאמנויות מתחרות עלולות ליצור ניגודי עניינים.
לעת עתה, תגובת האו"ם נותרת פנימית וחסויה. ההשלכות הרחבות על פרוטוקולי האו"ם, אמון דיפלומטי ושלמותן של חקירות בינלאומיות צפויות להידון ככל שיתפרסמו פרטים נוספים.