כך התגלגלו התקיפות האיראניות על כווית — ולמה האזור והעולם גינו אותן

בסוף מאי ובתחילת יוני 2026 הפכה כווית לזירה נוספת בחילופי האש בין איראן לארצות הברית. סדרת שיגורי טילים וכטב״מים לשטח כווית ערערה הפסקת אש שברירית, איימה על אזרחים ותשתיות ופגעה גם בתעופה האזרחית.

מבחינת איראן, מדובר היה בתגובה לתקיפות אמריקאיות נגד מטרות איראניות. מבחינת כווית, שיגורים לשטחה — גם אם כוונו לעבר מתקנים אמריקאיים — היו פגיעה ישירה בריבונות המדינה ובביטחונה.

ציר הזמן: שתי מתקפות ולאחריהן פגיעה בשדה התעופה

28–29 במאי: הגל הראשון

ב-28 במאי דיווחה כווית על מתקפת טילים וכטב״מים שיוחסה לאיראן. משרד החוץ הכוויתי הגדיר אותה "הסלמה מסוכנת" ו"הפרה בוטה של ריבונות כווית, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית", והזהיר כי היא מהווה איום ישיר על אזרחים ועל תשתיות חיוניות .

מערכות ההגנה האווירית של כווית יירטו את האיומים. אנליסטים של מידע גלוי העריכו כי חלק מהשיגורים עשויים היו להיות מכוונים לבסיס עלי א-סאלם, הסמוך לגבול כווית–עיראק . פיקוד המרכז של צבא ארה״ב אישר בהמשך כי איראן שיגרה במהלך הלילה טיל בליסטי לעבר כווית — צעד שהוסיף לחץ על הפסקת האש .

1 ביוני: גל תקיפות נוסף

למרות הגינויים, ב-1 ביוני דיווחה כווית על מתקפה נוספת. הצבא הכוויתי מסר כי מערכות ההגנה האווירית יירטו "טילים וכטב״מים עוינים" שחדרו למרחב האווירי של המדינה .

האירוע השפיע מיד גם על התעופה האזרחית: מטוסים שהיו בדרכם לנמל התעופה הבינלאומי של כווית הוסטו, וחלק מהטיסות הוכנסו למסלולי המתנה . הקבינט הכוויתי גינה את שתי המתקפות — זו של 28 במאי וזו של 1 ביוני — ואמר כי הן מסכלות את המאמצים הבינלאומיים להפחתת המתיחות . משרד החוץ הודיע כי כווית מטילה על איראן אחריות מלאה ושומרת לעצמה את הזכות לנקוט את כל הצעדים הדרושים להגנת ביטחונה וריבונותה .

3 ביוני: היעד האזרחי — נמל התעופה

ההסלמה הגיעה לשדה התעופה הבינלאומי של כווית. מתקפת טילים וכטב״מים פגעה בטרמינל 1, גרמה נזק כבד למבנה ולמתקנים והביאה לדיווחים על נפגעים . הרשויות הפעילו תוכנית חירום, השעו את הפעילות המסחרית והפנו טיסות לנמלי תעופה חלופיים עד להודעה חדשה .

הפגיעה בשדה התעופה המחישה כיצד עימות בין מעצמות אזוריות אינו נשאר בהכרח בגבולות הבסיסים הצבאיים: בתוך שעות הוא עלול לשבש נסיעות, מסחר ותשתיות אזרחיות.

טענת משמרות המהפכה: תגובה ישירה לתקיפות אמריקאיות

משמרות המהפכה האסלאמי (IRGC) לא הכחיש את התקיפות. במקום זאת, הוא הציג אותן כתגובה צבאית מוגבלת ומדודה לפעולות אמריקאיות.

• המתקפה הראשונה: ה-IRGC מסר כי תקף בסיס אמריקאי באזור בתגובה לתקיפה אווירית אמריקאית סמוך לנמל התעופה בנדר עבאס שבדרום איראן . גורם איראני תיאר את הפעולה כ"מדודה, הגנתית לחלוטין ונועדה לשמר את הפסקת האש" .
• המתקפה ב-1 ביוני: איראן אמרה כי תקפה בסיס אמריקאי לאחר תקיפות אמריקאיות בסוף השבוע נגד מטרות צבאיות באיראן, ובפרט לאחר תקיפה אמריקאית באי סיריק . ה-IRGC טען כי הבסיס היה המקום שממנו יצאה "התוקפנות הצבאית האמריקאית" נגד האי, והזהיר כי תקיפה אמריקאית נוספת תיענה בתגובה "שונה לחלוטין" .

מנגד, פיקוד המרכז של ארה״ב דחה את טענות איראן להצלחה. לפי CENTCOM, הטענות האיראניות שלפיהן נפגעו בסיס אמריקאי ומפקדת הצי החמישי בבחריין היו "שקריות"; הפיקוד מסר כי התקיפות נגד הכוחות האמריקאיים נכשלו .

למה כווית ראתה בכך איום חמור כל כך?

כווית ניסתה להפריד בין המחלוקת הצבאית בין וושינגטון לטהרן לבין זכותה שלא להפוך לשדה קרב. הצהרות משרד החוץ הדגישו שלושה היבטים:

1. ריבונות: גם כאשר היעד המוצהר הוא מתקן אמריקאי, השיגור אל שטח כווית נתפס כהפרה של ריבונות המדינה.
2. סיכון לאזרחים ולתשתיות: הטילים והכטב״מים חדרו למרחב שבו נמצאים מתקנים אזרחיים, תשתיות חיוניות ושדה תעופה בינלאומי .
3. פגיעה במאמצי הרגיעה: התקיפות התרחשו בזמן שנמשכו מאמצים דיפלומטיים להאריך את הפסקת האש ולצמצם את הלחימה .

תגובה אזורית: סולידריות עם כווית

הגינויים לא נשארו בגבולות כווית. איחוד האמירויות, קטר וסעודיה גינו את התקיפות והביעו תמיכה בכווית; גם מזכירות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) הגדירה את האירוע הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי והביעה תמיכה בצעדים שכווית תנקוט להגנת ביטחונה, תושביה ואזרחיה .

הפרלמנט הערבי הצהיר אף הוא כי התקיפות פוגעות בריבונות כווית, בביטחונה וביציבות האזור, והביע תמיכה מלאה בכווית ובשמירה על ביטחון אזרחיה . המסר המשותף היה כי מחלוקת בין איראן לארה״ב אינה מצדיקה תקיפה של שטחן של מדינות מפרץ או סיכון של אוכלוסייה אזרחית.

התמונה הרחבה: מדינות המפרץ בין וושינגטון לטהרן

האירועים בכווית מדגישים את הדילמה של מדינות המפרץ המארחות מתקנים אמריקאיים: הן מבקשות ליהנות מהרתעה וביטחון, אך עלולות להפוך ליעד כאשר ארה״ב תוקפת את איראן או כאשר טהרן מבקשת להגיב.

לכן, עבור כווית, השאלה לא הייתה רק אם הטילים יורטו. עצם השיגור לשטחה — והאפשרות שפגיעה בבסיס צבאי תתרחב לשדה תעופה, לתשתית חיונית או לאזור מאוכלס — המחישו את הסיכון שבהפסקת אש שאינה יציבה. הגינויים האזוריים ביקשו להבהיר כי האחריות להסלמה אינה יכולה להיטען רק בשם "תגובה" או "הגנה עצמית" כאשר התוצאה היא סיכון למדינה שאינה צד ישיר לעימות.