הכול התחיל בחיפוש שגרתי למדי: ז'ואל לפואנט, אסטרונום חובב, בחן מפות ותצלומי לוויין כדי למצוא מקום לקמפינג באזור קוט־נור המרוחק שבקוויבק. ליד אגם מרסל הוא הבחין בשקע כמעט עגול. צורתו העלתה אפשרות של מכתש פגיעה, אבל עיגול על מפה אינו הוכחה — לתוואי שטח דומה יכולים להיות גם הסברים אחרים.
1
2
מחשד על המסך לבדיקה בשטח
לפואנט פנה לחוקרים, ובהם חוקרים מאוניברסיטת אקס־מרסיי בצרפת. בעקבות הפנייה הציג צוות צרפתי את האזור כמבנה פגיעה אפשרי בכינוס של האגודה המטאוריטית ב־2024. בשלב הזה זו עדיין הייתה השערה, לא מסקנה גאולוגית מאומתת.
1
3
9 רוב הדיווחים ממקמים את ההבחנה של לפואנט ב־2024, אך דיווח אחד מציין את סוף 2023; הרצף העיקרי זהה בשני המקרים: התצפית הובילה לפנייה למומחים, ומשם לחקירה.
1
7
גורדון אוסינסקי, גאולוג פלנטרי מאוניברסיטת ווסטרן בקנדה, התייחס תחילה לרעיון בספקנות, אך ארגן משלחת לאתר באוקטובר 2025. החוקרים הגיעו במטוס ימי, וגם ההגעה מן המים אל החוף הייתה מורכבת.
1
6 במפות גאולוגיות קודמות פורשו סלעים מרוסקים באזור כתוצר של פעילות געשית. לכן השאלה בשטח הייתה לא רק אם המקום נראה כמו מכתש, אלא אם הסלעים מעידים דווקא על פגיעה.
1
הרמז המכריע נמצא בסלע
כבר ביום השני מצאו החוקרים חרוטי ניפוץ (shatter cones) — מבני סדיקה הנוצרים בלחצי הלם עצומים ומספקים עדות אופיינית לפגיעה. בתקציר המחקר שלהם הם מדווחים על חרוטים כאלה בסלעי היסוד סמוך למרכז המבנה, ומפרשים מחדש שכבת סלע שיוחסה בעבר לפעילות געשית כסלע מותך הקשור לפגיעה.
1
2
6
החוקרים מעריכים שקוטרו של המבנה, המכונה אוהקטיק (Uhackatik), הוא כ־25 קילומטרים, וגילו כ־390 מיליון שנה.
2 חרוטי הניפוץ מסייעים לזהות את מקור המבנה, אך אינם קובעים בעצמם את גילו. החומר שסופק אינו מפרט די הצורך את שיטת התיארוך או את טווח אי־הוודאות שלה.
2
5
השם אוהקטיק ניתן לאחר התייעצות עם מועצת האינו של אקואניטשיט.
5
8 המבנה עשוי להימנות כמבנה הפגיעה ה־11 המוכר בקוויבק, אך תקציר כנס מ־2026, המציג את מסקנת החוקרים, אינו מוכיח כשלעצמו שכל שלבי הביקורת המדעית או הרישום הרשמי כבר הושלמו.
2
3
לכן הסיפור אינו על מכתש ש״התגלה במפות גוגל״ בלחיצת כפתור. לפואנט הבחין במשהו שכדאי לבדוק; החוקרים מצאו בסלעים את הראיות שהפכו את החשד למסקנה גאולוגית.
1
2