כשהנהר יורד, גם החשמל נעצר: משבר המים בתחנות הגרעיניות של אירופה

מפלס הדנובה ירד לשפל היסטורי והפך את מי הקירור לצוואר הבקבוק של ייצור החשמל הגרעיני במרכז ובדרום־מזרח אירופה. בהונגריה, תחנת פאקש התקרבה לסף השבתה אוטומטי; ברומניה, תחנת צ׳רנבדה נאלצה לנתק מהרשת את שני הכורים שלה. לא מדובר בתקלה בדלק או בכשל בכור, אלא במשבר של זמינות מים — דווקא בתקופה שבה החום הקיצוני מגדיל את הביקוש לחשמל.

פאקש: סנטימטרים ספורים מסף ההשבתה

תחנת פאקש משתמשת במי הדנובה לקירור הכורים ולמערכות חיוניות נוספות. ככל שהמפלס ירד, גבר החשש שמערכת השאיבה לא תוכל להמשיך לספק את תנאי ההפעלה הבטוחים. גם לאחר שהכור מפסיק לייצר חשמל, המתקן עדיין זקוק למים כדי לסלק את החום השיורי. לכן, השבתת יחידת ייצור אינה מעלימה מיד את אתגר הקירור.

בדיווחים מ־17 באוגוסט נמסר כי פאקש הייתה במרחק של 9 ס״מ בלבד מסף ההשבתה האוטומטי. מקור מקצועי אחד תיאר מצב שבו רק אחת משמונה הטורבינות פעלה, בעוד שהתפוקה ירדה לכ־10% מההספק הרגיל של 2 ג׳יגה־ואט. עם זאת, המספר המדויק של 480 מגה־ואט והפרט על שמונה טורבינות לא אושרו באופן עצמאי בידי המקורות האמינים יותר שנכללו בחומר. לכן יש להתייחס אליהם כנתונים שדווחו באותו שלב, ולא כמספרים שאומתו באופן אחיד.

הונגריה קראה למשקי בית ולעסקים לחסוך בחשמל כדי להפחית את העומס על המערכת. הממשלה ניסתה גם לנהל את זרימת המים ולשמור על התנאים הדרושים באזור יניקת המים של פאקש. לפני הגשמים שנחזו במעלה הזרם, השאלה המרכזית הייתה אם זרימות המים מהאגן העליון ואמצעי הוויסות יצליחו להעלות את מפלס הדנובה במהירות מספקת. אם המפלס היה ממשיך לרדת, יחידות ייצור נוספות היו נאלצות להפסיק לפעול.

הגשמים שספגו אזורים במעלה האגן שיפרו בהמשך את התחזית התפעולית. הונגריה ציפתה להפעיל מחדש טורבינה אחת בפאקש עם עליית המפלס, אך האזהרות הדגישו שהשיפור עלול להיות זמני אם הגשם לא יימשך. בכך התברר שהמתקן יכול לשוב לפעילות בהדרגה כשהתנאים ההידרולוגיים משתנים — אך לא שהוסר הסיכון הבסיסי הנובע מהתלות בנהר.

צ׳רנבדה: שני הכורים ברומניה נותקו מהרשת

ברומניה, לכל אחד משני הכורים בתחנת צ׳רנבדה הספק של כ־706 מגה־ואט. הכור הראשון נותק קודם לכן; הכור השני הופרד מהרשת לאחר שמפלס הדנובה המשיך לרדת, ובכך הושבת המתקן כולו — בהספק כולל של כ־1,400 מגה־ואט. לפי הדיווחים שסופקו, זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2003 שבה הבצורת גרמה להשבתה מלאה של התחנה.

צ׳רנבדה מספקת בדרך כלל כחמישית מהחשמל של רומניה. לכן השבתת שני הכורים הסירה מקור משמעותי של חשמל רציף, דווקא כאשר המדינה התמודדה עם לחץ על אספקת האנרגיה. רומניה אף הכריזה באוגוסט על מצב חירום אנרגטי וקראה לתושבים ולעסקים לצמצם מרצון את הצריכה.

הרשויות ניסו לנקוט צעדים חריגים כדי להזרים מים נוספים לאזור יניקת המים של התחנה. בין היתר דווח על פיצוץ מבוקר של מכשול תת־מימי, חפירת קרקעית הנהר והטבעת דוברות עמוסות באבנים כדי להסיט את הזרימה. צעדים כאלה עשויים לקנות זמן, אך אינם יכולים להחליף מקור יציב של מי קירור. חידוש הפעילות תלוי בהתאוששות מספקת של המפלס והספיקה, כך שיעמדו בתנאי הבטיחות.

מדוע החום הקיצוני מחמיר את הסיכון?

גלי חום פועלים על מערכת החשמל בשני כיוונים מנוגדים. הטמפרטורות הגבוהות גורמות לתושבים ולעסקים להשתמש ביותר חשמל למיזוג, בעוד שהבצורת מצמצמת את כמות המים הזמינה לקירור תחנות כוח. כאשר מי הנהר גם נדירים יותר וגם חמים יותר, תחנות עלולות להידרש להפחית תפוקה או להגביל את הזרמת המים החמים בחזרה לסביבה.

שירות קופרניקוס של האיחוד האירופי דיווח כי הבצורת החמירה ביולי ובאוגוסט, והביאה את הדנובה וכן את הלואר, הפו והריין לרמות שפל שוברות שיאים. הנהרות הללו אינם משמשים רק לקירור תחנות גרעיניות; הם תומכים גם בייצור הידרואלקטרי, בהובלת מטענים ובפעילות תעשייתית. כך, זעזוע אקלימי אחד יכול לצמצם את היצע החשמל, להגדיל את הביקוש, להקשות על הובלת דלקים וסחורות ולהעלות את העלויות הכלכליות.

ההשפעה חורגת מהונגריה ומרומניה

גם תחנות כוח גרעיניות בצרפת הושפעו מטמפרטורות גבוהות של מי הנהרות ומכמויות מים נמוכות. ניתוח של חברת ICIS, שנכלל במקורות, העריך שכ־7 ג׳יגה־ואט של יכולת ייצור גרעינית בצרפת, בהונגריה וברומניה היו מושבתים בגלל החום הממושך ומפלסי הנהרות החריגים; צרפת היוותה כ־5 ג׳יגה־ואט מההערכה. מדובר בנתון מניתוח שוק, ולא בסטטיסטיקה רשמית יחידה לכל אירופה.

גם ייצור החשמל ההידרואלקטרי נפגע כשהזרימות נחלשו. במקביל, המפלסים הנמוכים בדנובה ובריין הגבילו את מטעני הספינות, שיבשו את הובלת הסחורות ופגעו בהכנסות של חברות. לפי הערכה של Triodos שציטטה CNBC, שיבושים הקשורים לגלי החום עלולים לגרום לכלכלת האיחוד האירופי נזק של 180 מיליארד אירו — כ־1% מהתמ״ג. זו תחזית של גוף שצוטט בדיווח, ולא אומדן של נזק שכבר אושר.

הלקח: ביטחון אנרגטי מחייב גם ביטחון מים

פאקש וצ׳רנבדה מראות שמים צריכים להיחשב תשומה חיונית של מערכת החשמל — לצד דלק, קווי הולכה ויכולת ייצור. אנרגיה גרעינית יכולה לספק חשמל יציב, אך תחנות הממוקמות ליד נהרות עדיין תלויות במפלס המים, בספיקה ובטמפרטורה שלהם כדי לפעול בבטחה.

כאשר גל חום ובצורת מופיעים יחד, הסיכון כבר אינו מוגבל לתחנה אחת. ייצור גרעיני והידרואלקטרי עלול להיחלש באותו זמן שבו הביקוש למיזוג מזנק; גם התחבורה בנהרות נפגעת, והדבר מקשה על העברת דלקים וסחורות לשווקים.

משבר הדנובה הוא לכן אזהרה לגבי עמידותה של תשתית האנרגיה מול שינויי האקלים. גשם עשוי לסייע לפאקש להחזיר חלק מהתפוקה, אך עונת גשמים אחת אינה מבטלת את הסיכון ארוך הטווח למתקנים התלויים בנהרות הנתונים ללחץ גובר.