המשבר נגרם על ידי בצורת ממושכת וגל חום קיצוני במרכז אירופה שרוקנו את נהר הדנובה לשפל חסר תקדים. לא נצפו גשמים משמעותיים בתחזית, וגל חום נוסף הביא לטמפרטורות מעל 38 מעלות צלזיוס במהלך היום, מה שהגביר את הביקוש לחשמל לקירור מצד אחד, והקטין את זמינות המים לייצור חשמל מצד שני .
תחנת הכוח הגרעינית פאקס (Paks), הממוקמת דרומית לבודפשט על גדות הדנובה, היא עמוד השדרה של רשת החשמל ההונגרית ומספקת קרוב למחצית (40-50%) מצריכת החשמל במדינה . ארבעת הכורים מתוצרת ברית המועצות תלויים במי הדנובה לקירור. עם ירידת מפלס הנהר, נאלצה התחנה לקצץ בתפוקה החל מ-27 ביולי 2026, והכורים הושבתו בהדרגה .
עד 1-2 באוגוסט 2026 הושבתה התחנה לחלוטין, לראשונה בתולדותיה (44 שנה) . ראש הממשלה, פיטר מגיאר (Peter Magyar), הודיע כי התפוקה ירדה מ-2,000 מגה-ואט (הספק רגיל) לכ-240 מגה-ואט בלבד - קצת יותר מ-10% מהקיבולת - לפני השבתת הכור האחרון . ההשבתה הייתה צפויה להימשך שבועות, מכיוון שמפלס מי הדנובה צפוי להישאר נמוך מכדי לאפשר הפעלה מחדש .
גם רומניה התמודדה עם איום דומה בתחנת הכוח הגרעינית צ'רנבודה (Cernavodă), המקוררת גם היא ממי הדנובה. ממשלת רומניה הכריזה על מצב חירום והחלה בבניית סכר חירום להפניית המים המועטים שנותרו אל הכור הפעיל היחיד שלה .
השפעות המשבר הכלכליות היו חמורות ורבות פנים:
בתגובה למשבר, נקטו הממשלה ההונגרית והציבור במאמץ לאומי חסר תקדים לחיסכון באנרגיה:
ב-6 באוגוסט 2026 אישרה הממשלה תוכנית פיתוח אנרגיה מקיפה בסך 868 מיליארד פורינט כתגובה ישירה למשבר . התוכנית מתמקדת בשינויים מבניים ארוכי טווח לצמצום הפגיעות של הונגריה לאירועים דומים:
ההשקעות ימומנו באמצעות שילוב של מימון מקומי ומימון מהאיחוד האירופי, לצד הון פרטי .
המשבר לא פסח על מדינות נוספות:
משבר האנרגיה של הונגריה ב-2026 משמש כתמרור אזהרה ברור לגבי האיום הישיר של שינויי האקלים על תשתיות אנרגיה קריטיות. תלותה הכבדה של המדינה בכור גרעיני יחיד הזקוק לכמויות אדירות של מים נהר לקירור, בעידן של בצורת תכופה וקשה יותר ויותר, הוכחה כחולשה משמעותית. המשבר הוביל לגיוס לאומי מיידי, הפסדים כלכליים כבדים, ומפנה ממשלתי לעבר מערכת אנרגיה מגוונת, גמישה ועמידה יותר. האירוע הדגיש גם את האופי המקושר של רשתות החשמל האירופיות, שבו בצורת באזור אחד עלולה להוביל לאתגר תיאום יבשתי.