נאט״ו משנה כיוון: מטוסי קרב חדשים וכללי פתיחה באש מורחבים בחזית המזרחית

טורקיה: הפעם הראשונה באסטוניה

טורקיה תציב חמישה מטוסי F-16 ו-76 אנשי צוות בבסיס אמארי שבאסטוניה במסגרת הסבב של אוגוסט–נובמבר 2026 . טייסים טורקים יפעילו כוננות תגובה מהירה מסביב לשעון להגנת המרחב האווירי של אסטוניה, לטביה וליטא.

המשימה תבוצע בידי טייסת הקרב ה-181, המכונה „טייסת פרס”, מבסיס דיארבקיר. מדובר בפריסה הראשונה של חיל האוויר הטורקי באסטוניה, והיא מתקיימת כבר במסגרת משימת ההגנה האווירית הבלטית המשודרגת .

ספרד: שבעה מטוסי F-18 לרומניה

בסוף יולי הודיעה ספרד כי תשלח לרומניה את טייסת התעופה הטקטית Paznic, במסגרת משימת הסיור האווירי המתוגברת eAP-72 של נאט״ו. הכוח יכלול כ-200 אנשי חיל האוויר והחלל הספרדי ושבעה מטוסי F-18M, ויפעל במשך ארבעה חודשים. בחודשיים הראשונים הוא ייתמך גם במטוס תובלה מסוג A400M .

מוקדם יותר ב-2026 הציבה ספרד שלושה מטוסי Eurofighter Typhoon וכ-60 אנשי צוות בבסיס מיכאיל קוגלניצ׳אנו ברומניה, בשיתוף עם אנשי חיל האוויר הגרמני . מטוסי EF-18 ספרדיים השתתפו גם במשימת השיטור האווירי בבלטיות מבסיס שיאולאי מאז קיץ 2025, במסגרת Eastern Sentry .

צרפת: העברת האחריות לאיטליה

צרפת העבירה לאיטליה את האחריות על משימת השיטור האווירי בבלטיות בליטא ב-31 ביולי 2026 . קודם לכן הציבה צרפת ארבעה מטוסי Rafale בשיאולאי, החל מ-31 במרץ, לצד כוח של מטוסי F-16 רומניים .

תשתיות: הרחבת בסיסים בבולגריה

לצד פריסת המטוסים, נאט״ו משקיעה גם בתשתיות שיאפשרו לבעלות הברית לפעול במהירות רבה יותר. ממשלת בולגריה אישרה את הרחבת בסיסי האוויר ורז׳דבנה, ליד סופיה, ובזמר, ליד ימבול, במסגרת תוכנית ההשקעות הביטחוניות של נאט״ו (NSIP). העלות תמומן במלואה בידי הברית, והמטרה היא להגדיל את יכולת הקליטה של כוחות וציוד ולשפר את התאימות המבצעית בין הצבאות .

התמונה הרחבה

נכון לאמצע 2026, כ-130 מטוסי קרב של נאט״ו פרוסים ברחבי האגף המזרחי ופועלים במסגרת משולבת הכוללת את מבצע Eastern Sentry . במקביל, הברית מחזיקה תשעה גדודי כוחות יבשה רב-לאומיים בבולגריה, אסטוניה, פינלנד, הונגריה, לטביה, ליטא, פולין, רומניה וסלובקיה .

מה השתנה במשימה?

השינוי המרכזי אינו רק במספר המטוסים, אלא גם במנדט שלהם. ב-8 ביולי 2026 הסכימה נאט״ו לשדרג את משימת Baltic Air Policing, שהתקיימה מאז 2004, למשימת הגנה אווירית מלאה .

לפני השדרוג: שיטור אווירי

במתכונת המקורית התמקדה המשימה ב:

• מעקב אחר כלי טיס וזיהוים בתקופת שלום.
• הזנקת מטוסי קרב כדי לזהות כלי טיס לא מוכרים וללוות אותם.
• תגובה מוגבלת לאיומים שלא זוהו בוודאות ככלי טיס מאוישים עוינים.

במילים אחרות, זו הייתה בעיקר משימת ניטור ותגובה — לא מסגרת שנועדה לנהל מערכה אווירית מלאה .

אחרי השדרוג: הגנה אווירית

המסגרת החדשה כוללת כמה שינויים משמעותיים:

• כללי הפעלה רחבים יותר: לטייסים ניתנה סמכות להשמיד „עצמים המהווים איום”, לרבות רחפנים, טילי שיוט ואיומים אוויריים אחרים — ולא רק מטוסי קרב מאוישים .
• תגובה מהירה וגמישה יותר: ניתן לפעול נגד איום בלי להמתין בהכרח עד שיחצה את הגבול האווירי הלאומי, ובכך לקצר את זמן קבלת ההחלטות .
• יכולת נגד רחפנים: השינוי נועד להתמודד עם סוג האיום שהודגש ב-10 בספטמבר 2025, כאשר כ-19–20 רחפנים רוסיים חדרו למרחב האווירי של פולין. האירוע הוביל להתייעצויות לפי סעיף 4 באמנת נאט״ו ולהשקת Eastern Sentry ב-12 בספטמבר 2025 .
• שילוב רב-ממדי: Eastern Sentry אינו מבצע אווירי בלבד. הוא משלב יכולות יבשה, ים ואוויר, ונועד לסגור פערים לאורך מרחב המשתרע מהים הצפוני ועד הים השחור .

הלחץ שהגיע מהמדינות הבלטיות

השינוי קיבל דחיפה פוליטית ישירה מאסטוניה, לטביה וליטא. ב-21 במאי 2026 פרסמו נשיאי שלוש המדינות הצהרה משותפת שקראה לנאט״ו לעבור „משיטור אווירי להגנה אווירית” ולחזק את הנוכחות באזור ביכולות נוספות נגד רחפנים .

ההחלטה שהתקבלה ביולי הפכה את הדרישה הזו למדיניות רשמית. המשמעות היא שהנוכחות האווירית של נאט״ו במזרח אירופה נועדה כעת לא רק להראות שמטוסי הברית נמצאים באזור, אלא גם לספק שכבת תגובה מבצעית רחבה יותר מול איומים שעלולים להגיע במהירות ובמספרים גדולים.