אסונות טבע: מדריך מקיף לסטודנטים לתואר ראשון בטראומה ורפואת חירום

אסונות טבע הם אירועים הנגרמים על ידי סיכונים טבעיים, הגורמים לשיבוש חמור, פציעות, מחלות, מוות, עקירה, נזק לתשתיות ועומס גובר על מערכות רפואת חירום. עבור סטודנטים לתואר ראשון בטראומה ורפואת חירום, הבנת ניהול אסונות טבע היא חיונית, משום שאירועים אלה יוצרים נפגעים המוניים, פוגעים בכבישים ובבתי חולים, משבשים תקשורת, מגבירים סיכון לזיהומים, וחושפים צוותי אמבולנס לסביבות מסוכנות , , , . עובדי חירום והצלה חייבים להיערך לסיכונים שעלולים לפגוש בהם בזמן תגובה לאסונות טבע .

מונחי יסוד

סיכון (Hazard) – אירוע או מצב שעלול לגרום נזק, כגון רעידת אדמה, שיטפון, סופת ציקלון, מפולת, שריפה או ברק .

חשיפה (Exposure) – אנשים, מבנים, כבישים, בתי חולים ואמבולנסים הנמצאים באזור מועד לסיכון. לדוגמה, בתים הבנויים ליד נהרות או יישובי חוף החשופים לציקלונים .

פגיעות (Vulnerability) – הנטייה של אנשים או מערכות להיפגע. מקורות האפידמיולוגיה של אסונות מטעם CDC מדגישים שאוכלוסיות בסיכון ופגיעות חברתית דורשות תשומת לב מיוחדת בזמן אסון . דיור ירוד, עוני, ילדים, קשישים, נשים בהריון, אנשים עם מוגבלויות ואלה עם מחלות כרוניות – כולם בעלי פגיעות גבוהה יותר .

יכולת (Capacity) – היכולת של יחידים, קהילות, שירותי רפואת חירום (EMS), בתי חולים ומערכות ממשלתיות להפחית סיכון ולהגיב ביעילות. דוגמאות: צוותי אמבולנס מיומנים, תוכניות אסון, מערכות התרעה מוקדמת, מקלטי פינוי ומלאי ציוד חירום .

מוכנות (Preparedness) – פעולות שננקטות לפני אסון להפחתת נזק. הנחיות המוכנות הכוללניות של CDC כוללות תכנון מסלולי פינוי, תרגול תוכניות חירום וידיעה כיצד הרשויות המקומיות יעדכנו את הציבור בזמן חירום .

סיווג אסונות טבע

קטגוריה	דוגמאות	דאגה עיקרית לרפואת חירום
גאופיזי	רעידת אדמה, התפרצות געשית, צונאמי	טראומה, פגיעת מעיכה, כוויות, טביעה
הידרולוגי	שיטפון, שיטפון בזק, מפולת, מפולת שלגים	טביעה, טראומה, היפותרמיה, זיהום
מטאורולוגי	ציקלון, הוריקן, טורנדו, סופת ברקים	טראומה, התחשמלות, טביעה
אקלימי	גל חום, גל קור, בצורת, שריפה	מכת חום, היפותרמיה, התייבשות, כוויות
סיכון ביולוגי משני	התפרצויות לאחר שיטפון, גידול בוקטורים	שלשול, לפטוספירוזיס, מלריה, דנגי

הנחיות WHO לשיטות מחקר לניהול סיכוני חירום ואסונות מכירות בקטגוריות אלו, ומציינות שלעיתים אסונות נובעים מסיכון שפגע באוכלוסייה .

השפעות בריאותיות כלליות של אסונות טבע

מיידיות: מוות, דימום חמור, שברים, פגיעות ראש וחוט שדרה, פגיעת מעיכה, טביעה, כוויות, התחשמלות, היפותרמיה, מכת חום והלם פסיכולוגי.

מוקדמות (ימים עד שבועות): זיהום פצע, התייבשות, שלשול, זיהומי נשימה, הכשת נחש, החמרת מחלה כרונית, דיאליזה שהוחמצה, אינסולין שחסר, חוסר באספקת חמצן, מקרי חירום בהריון ותגובת דחק חריפה.

מאוחרות (שבועות עד חודשים): תת-תזונה, מחלות המועברות על ידי וקטורים, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), דיכאון, חרדה, נכות ומחלות כתוצאה מתברואה ירודה.

עקרונות כלליים לתגובת EMS ואמבולנס

בטיחות הזירה תחילה. הכלל הראשון: אל תהפוך לקורבן. CDC מציין ספציפית שאסונות טבע ואירועי מזג אוויר קיצוניים עלולים לחשוף מגיבים לסיכונים, ועובדי תגובה צריכים להיערך לסיכונים שעלולים לפגוש . סיכונים עיקריים למגיבים כוללים מי שיטפון, מבנים שקרסו, רעידות משנה, מדרונות לא יציבים, אש ועשן, חוטי חשמל שנפלו, מים מזוהמים, זיהום כימי, לחץ חום, חשיפה לקור, פסולת חדה, אלימות, ראות ירודה וכבישים שניזוקו .

רצף תגובת אסון

1. התקבלה התרעה → אישור מיקום וסוג האסון → הבטחת בטיחות הצוות וציוד מגן אישי (PPE) → מעבר לאזור ריכוז בטוח → הקמת פיקוד ותקשורת → הערכת זירה → מיון (טריאז') → טיפול מציל חיים → הסעה לפי עדיפות → עדכון בית חולים → תיעוד והערכה מחדש

פיקוד האירוע דורש שרשרת פיקוד ברורה, בדרך כלל: מפקד האירוע → תפעול → מדור רפואי/EMS → יחידת מיון, יחידת טיפול ויחידת הסעות. תחומי אחריות של EMS כוללים מיון, טיפול מציל חיים ראשוני, מעקב אחר מטופלים, ריכוז אמבולנסים, תיאום עם בתי חולים, הסעה בטוחה, תקשורת עם הפיקוד, בטיחות הצוות ותיעוד.

ריכוז אמבולנסים

יש לחנות אמבולנסים באזור ריכוז בטוח, לא בתוך אזור הסכנה. אזור ריכוז טוב הוא בטוח מהסכנה, קרוב מספיק לגישה מהירה, גדול מספיק למספר רכבים, מחובר לכבישים שמישים, קל לתקשר ממנו, הרחק מעומס קהל ומבוקר על ידי קצין ריכוז.

תנועת מטופלים באסון

אזור סכנה → חילוץ → נקודת איסוף נפגעים → מיון ראשוני → אזור טיפול → אזור העמסת אמבולנסים → בית חולים מתאים

מיון נפגעים בטריאז' (Disaster Triage)

טריאז' הוא מיון מטופלים לפי דחיפות, סיכויי הישרדות ומשאבים זמינים. בטיפול באסון, המטרה היא לעשות את הטוב ביותר עבור המספר הגדול ביותר.

קידוד צבעים בטריאז'

צבע	עדיפות	משמעות	דוגמאות
אדום	מיידי	מסכן חיים אך ניתן לטיפול	חסימת נתיב אוויר, דימום חמור, הלם
צהוב	דחוי	חמור אך יכול לחכות	שבר יציב, דימום מבוקר
ירוק	קל	פצועים הולכים	חתכים קלים, נקע, מצוקה רגשית
שחור	מת/חסר תקווה	מת או סיכוי הישרדות נמוך במשאבים זמינים	ללא נשימה לאחר פתיחת נתיב אוויר

תרשים זרימה לטריאז' פשוט

• האם המטופל יכול ללכת? כן → יָרוֹק. לא → בדוק נשימה.
• נושם? לא → פתח נתיב אוויר. נושם לאחר פתיחה? כן → אָדוֹם. לא → שָׁחוֹר.
• נשימה לא תקינה או מצוקה נשימתית חמורה? כן → אָדוֹם.
• דימום חמור או הלם? כן → אָדוֹם.
• לא יכול לעקוב אחר פקודות? כן → אָדוֹם. לא → צָהוֹב.

טעויות נפוצות במיון כוללות הסעת המטופל הראשון שנראה במקום של המטופל בעל העדיפות הגבוהה ביותר, מתן אפשרות למטופלים ירוקים להצטופף באזור העמסת האמבולנסים, אי הערכה מחדש של מטופלים צהובים, שליחת כל המטופלים לבית החולים הקרוב ביותר, אי תיעוד יעד המטופל והתעלמות מבטיחות המגיבים.

רעידות אדמה

רעידת אדמה היא טלטול פתאומי של הקרקע עקב תנועת קרום כדור הארץ. סיכונים עיקריים: קריסת מבנים, חפצים נופלים, נזק לכבישים, שריפות, דליפות גז, נזק למערכות חשמל, מפולות, צונאמי באזורי חוף ורעידות משנה. משאבי החירום של CDC כוללים מידע על היערכות ובטיחות ברעידות אדמה כחלק מהנחיות מוכנות לאסונות טבע ומצבי חירום , .

פציעות נפוצות: פגיעת מעיכה, שברים, פגיעת ראש, פגיעת חוט שדרה, טראומה בחזה, טראומה בבטן, פגיעת אגן, חתכים, כוויות, חנק ושאיפת אבק.

תסמונת מעיכה (Crush Syndrome)

תסמונת מעיכה היא סיבוך מערכתי מסכן חיים של דחיסת שריר ממושכת. פתופיזיולוגיה: דחיסה ממושכת → איסכמיה בשריר → פירוק תאי שריר → שחרור מיוגלובין, אשלגן וחומצות → הזילוח לאחר חילוץ → היפרקלמיה + חמצת + הלם → פגיעה כלייתית חריפה + הפרעת קצב.

סימנים: היסטוריה של לכידה ממושכת, גפה נפוחה וכואבת, חולשה או שיתוק, שתן כהה, הלם, תפוקת שתן מופחתת, הפרעות קצב וחשד להיפרקלמיה.

ניהול טרום-בית חולים: הבטחת בטיחות הזירה, אל תיכנס למבנים לא יציבים ללא אישור חילוץ, השתמש בקסדה/כפפות/מגפיים/הגנה לעיניים/הגנה מאבק, פעל לפי פיקוד האירוע, התחל מיון מחוץ לאזור הקריסה, שלוט בדימום, נהל נתיב אוויר ונשימה, תן חמצן אם מצוין, קבע חוט שדרה חשוד, קבע שברים, מנע היפותרמיה, התחל עירוי IV לפגיעת מעיכה חשודה אם במסגרת הפרוטוקול, והסע לבית חולים עם יכולת טראומה.

פנינים למבחן: רעידות משנה עלולות לפגוע במחלצים. לעולם אל תמהר להיכנס למבנה שניזוק ללא אישור בטיחות. תסמונת מעיכה עלולה להחמיר לאחר חילוץ. יש להתחיל נוזלים מוקדם בפגיעת מעיכה חשודה אם הפרוטוקול מאפשר. יש להפריד מטופלים ירוקים מוקדם. חשיפה לאבק עלולה להחמיר אסטמה ומחלות נשימה.

שיטפונות

שיטפון הוא הצפת מים על אדמה יבשה בדרך כלל. CDC מספק משאבי חירום ציבוריים על היערכות לשיטפונות, הישארות בטוחה בזמן שיטפון והגנה על הבריאות לאחר שיטפון , .

סוגים: שיטפון נהר, שיטפון בזק, שיטפון עירוני (הצפה עקב גשם כבד וניקוז לקוי), שיטפון חוף (מים ימיים נדחפים פנימה על ידי נחשול סערה) ושיטפון עקב שבר סכר.

סיכונים עיקריים: טביעה, מים זורמים מהירים, ביובים וכיסויים נסתרים, התחשמלות, מים מזוהמים, נחשים ובעלי חיים, פסולת חדה, קריסת כבישים, היפותרמיה ובידוד של קהילות.

ניהול טביעה

הבטח בטיחות מחלץ, הוצא את המטופל מהמים רק אם בטוח, פתח נתיב אוויר, בדוק נשימה ודופק, התחל הנשמה או החייאה במידת הצורך, תן חמצן, הסר בגדים רטובים, מנע היפותרמיה, קבע חוט שדרה אם יש חשד לטראומה, והסע מטופלים סימפטומטיים.

בטיחות במי שיטפון

משאבי החירום של CDC מדגישים בטיחות בשיטפונות לפני, במהלך ואחריהם , . נקודות מפתח: אל תנהג במי שיטפון, אל תלך במים זורמים, הימנע ממגע עם חוטי חשמל, הנח כי מי שיטפון מזוהמים, לבש כפפות ומגפיים, חפש ביובים פתוחים, הימנע מגשרים וכבישים לא יציבים, והגן על פצעים ממים מזוהמים.

מחלות הקשורות לשיטפונות

מחלה/מצב	סיבה/סיכון	רמזים חשובים
שלשול חריף	מזון/מים מזוהמים	צואה רפויה, התייבשות
מחלה דמוית כולרה	מים לא בטוחים	שלשול מימי מרובה
לפטוספירוזיס	מים מזוהמים בשתן בעלי חיים	חום, כאבי שוקיים, צהבת
צהבת A/E	מים מזוהמים	חום, צהבת
זיהום פצע	מים מלוכלכים הנכנסים לפצעים	אדמומיות, נפיחות, מוגלה
סיכון לדנגי/מלריה	רביית יתושים לאחר מים עומדים	חום, כאבי גוף, צמרמורות
הכשת נחש	נחשים שנעקרו ממקומם	סימני ניבים, נפיחות, סימני דימום

פעולות אמבולנס בזמן שיטפון

הצב אמבולנסים על קרקע גבוהה, הימנע מכבישים מוצפים, תאם עם צוותי חילוץ בסירות, השתמש בדרכים חלופיות, הגן על ציוד ממים, נשא PPE/שמיכות/חמצן/שאיבה/ציוד טראומה/אמצעי תקשורת, עדכן בתי חולים לפני הסעה, השתמש ברכבים שאינם אמבולנסים למטופלים ירוקים אם מתאים ובטוח, ואל תסכן את צוות האמבולנס במים זורמים מהירים.

פנינים למבחן: טביעה היא גורם מוות מיידי עיקרי בשיטפונות. מי שיטפון עלולים להכיל ביוב, כימיקלים, חפצים חדים ובעלי חיים. סיכון להתחשמלות גבוה סביב מי שיטפון וחוטים שנפלו. יש לחשוד בלפטוספירוזיס לאחר חשיפה למי שיטפון עם חום וכאבי שוקיים. אסור לאמבולנסים להיכנס למי שיטפון לא בטוחים.

ציקלונים, הוריקנים, סופות וטורנדו

ציקלונים, הוריקנים וטייפונים הם מערכות סופה מסתובבות עם רוחות חזקות וגשם כבד. משאבי החירום של CDC כוללים מידע בטיחות לסופות, הוריקנים, טורנדו ומזג אוויר חמור , .

אזור	מונח נפוץ
האוקיינוס ההודי	ציקלון
האוקיינוס האטלנטי/מזרח האוקיינוס השקט	הוריקן
מערב האוקיינוס השקט	טייפון
עמוד מסתובב יבשתי	טורנדו

סיכונים עיקריים: רוחות חזקות, פסולת מעופפת, קריסת מבנים, שיטפון, נחשול סערה, התחשמלות, נפילת עצים, חסימת כבישים וכשל בתקשורת.

השפעות בריאותיות: טראומה קהה, חתכים, שברים, פגיעת ראש, טביעה, היפותרמיה, התחשמלות, הרעלת פחמן חד-חמצני משימוש לא בטוח בגנרטור, הכשת נחש לאחר שיטפון וטראומה פסיכולוגית.

היערכות אמבולנס לפני ציקלון/סופה

תדלק את כל הרכבים, בדוק חמצן/שאיבה/דפיברילטור/סוללות/מכשירי קשר, הצב אמבולנסים מראש מחוץ לאזורי סיכון גבוה, זהה מסלולים בטוחים וחלופיים, פנה מטופלים בסיכון גבוה מוקדם, תאם עם בתי חולים, הגן על רכבים מפסולת מעופפת והצפות, והכין צוות עם מזון/מים/PPE/תאורה.

פנינים למבחן: נחשול סערה עלול להיות מסוכן יותר מהרוח. פסולת מעופפת גורמת לטראומה חמורה. שימוש בגנרטור בחלל סגור עלול לגרום להרעלת פחמן חד-חמצני. יש להציב אמבולנסים מראש לפני חסימת כבישים. גם בתי חולים עלולים להינזק ולא להיות מסוגלים לקבל מטופלים.

צונאמי

צונאמי הוא סדרה של גלי ים גדולים, המופעלים בדרך כלל על ידי רעידות אדמה תת-ימיות, מפולות או פעילות געשית. סימני אזהרה: רעידת אדמה חזקה ליד החוף, נסיגה פתאומית של הים, שאגת אוקיינוס רועמת, התנהגות ים חריגה ואזהרת צונאמי רשמית.

השפעות בריאותיות: טביעה, כמעט טביעה, טראומה קהה, טראומה חודרת, שברים, שאיפה, היפותרמיה, זיהום פצע וטראומה פסיכולוגית.

פנינים למבחן: צונאמי הוא בדרך כלל סדרה של גלים, לא גל בודד. הגל הראשון עשוי לא להיות הגדול ביותר. נסיגת הים לאחר רעידת אדמה היא סימן סכנה. יש לעבור פנימה ולגובה מיד.

גלי חום

גל חום הוא תקופה של טמפרטורה גבוהה באופן חריג, העלולה לגרום למחלות הקשורות לחום ולמוות עודף. CDC מספק משאבי מוכנות ספציפיים לחירום הקשורים לחום קיצוני ולאוכלוסיות המושפעות באופן לא פרופורציונלי .

קבוצות בסיכון גבוה כוללות קשישים, תינוקות וילדים, נשים בהריון, עובדי חוץ, ספורטאים, חסרי בית, אנשים עם מחלות לב או כליה, ואלה הנוטלים משתנים, תרופות אנטיכולינרגיות, אנטי-פסיכוטיות או חוסמי בטא.

ספקטרום מחלות חום

מצב	מאפיינים	חומרה
פריחת חום	פריחה מגרדת, הזעה	קל
התכווצויות חום	התכווצויות שרירים כואבות	קל/בינוני
סינקופה בחום	התעלפות בחום	בינוני
תשישות חום	חולשה, הזעה, סחרחורת, בחילה	חמור
מכת חום	שינוי במצב הכרה והיפרתרמיה חמורה	מסכן חיים

מכת חום היא מצב חירום מסכן חיים עם תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. טיפול: העבר לאזור קריר, הסר בגדים, התחל קירור מהיר מיידי (טבילה במים קרים אם אפשר, אחרת קירור באידוי + שקיות קרח), נהל ABC, בדוק סוכר, טפל בפרכוסים אם קיימים, והסע תוך המשך קירור.

פנינים למבחן: שינוי במצב הכרה הוא סימן הסכנה המרכזי. אל תעכב קירור. תרופות נוגדות חום כגון אקמול אינן מועילות למכת חום. הזעה עשויה עדיין להימצא במכת חום מאמץ.

ברקים

מנגנוני פגיעה: פגיעה ישירה, הבזק צדדי, זרם קרקע, פגיעת מגע ואפקט פיצוץ.

השפעות קליניות: דום לב, דום נשימה, כוויות, קרע בעור התוף, בלבול, פרכוסים, שיתוק, קטרקט (מאוחר יותר) וטראומה מנפילה או פיצוץ.

טריאז' הפוך: אירועי ברק הם יוצאי דופן מכיוון שמטופלים חסרי דופק או נשימה לכאורה עלולים לשרוד עם אוורור והחייאה מהירים. בקרב נפגעי ברק מרובים, טפל תחילה באלה ללא סימני חיים אם המשאבים מאפשרים.

פנינים למבחן: נפגעי ברק אינם נושאים מטען חשמלי. בטוח לגעת בהם ולבצע החייאה. דום נשימה עלול להימשך גם לאחר חזרת פעילות הלב. טריאז' הפוך הוא נקודת מבחן קלאסית.

שריפות יער (Wildfires)

שריפת יער היא שריפה בלתי מבוקרת בצמחייה, יער, עשבייה או אזורי בר. משאבי אסונות הטבע של CDC כוללים מידע בטיחות לשריפות .

השפעות בריאותיות: כוויות, שאיפת עשן, הרעלת פחמן חד-חמצני, החמרת אסטמה ו-COPD, גירוי בעיניים, מחלת חום, טראומה במהלך פינוי ומתח פסיכולוגי.

חשוד בשאיפת עשן אם יש כוויות בפנים, שיער אף חרוך, פיח בפה או באף, קול צרוד, סטרידור, שיעול עם כיח שחור או שינוי במצב ההכרה.

תכונות הרעלת פחמן חד-חמצני: כאב ראש, סחרחורת, בחילה, בלבול, סינקופה, כאב חזה ותרדמת. טיפול: הרחק מחשיפה, תן 100% חמצן, נטר א.ק.ג, והסע במהירות.

פנינים למבחן: דופק אוקסימטריה עשוי להיראות נורמלי באופן שקרי בהרעלת פחמן חד-חמצני. נפיחות בדרכי הנשימה לאחר כוויות עלולה להתקדם במהירות. תמיכה מוקדמת בדרכי הנשימה עשויה להציל חיים. מגיבי שריפה זקוקים להגנה נשימתית והגנה מפני לחץ חום.

בעיות בריאות הציבור לאחר אסונות טבע

מים ותברואה

בעיות נפוצות כוללות מי שתייה מזוהמים, הצפת ביוב, חוסר בשירותים, היגיינת ידיים לקויה, עשיית צרכים בשטח פתוח וסילוק פסולת לקוי. מחלות סבירות כוללות שלשול, מחלה דמוית כולרה, מחלה דמוית טיפוס, צהבת A/E וזיהומי עור.

בריאות במקלטים

צפיפות, אוורור לקוי, זיהומי נשימה, תברואה לקויה, חוסר פרטיות, סיכון לאלימות, תרופות שהופסקו ומצוקה נפשית.

הדברת וקטורים

לאחר שיטפונות ומים עומדים, רביית יתושים עלולה לגדול. פעולות חשובות כוללות סילוק מים עומדים, שימוש ברשתות יתושים, תמיכה בהדברה מקומית, ביצוע מעקב חום ומתן חינוך בריאותי.

בריאות הנפש

תגובות נפוצות כוללות פחד, אבל, נדודי שינה, חרדה, דיכאון, מתח חריף, תסמיני PTSD ותחושת אשמת שורד. עזרה ראשונה פסיכולוגית כוללת הבטחת בטיחות, הקשבה רגועה, אי כפיית דיבור, חיבור ניצולים עם משפחה, מתן עזרה מעשית והפניה למקרים חמורים.

קבוצות פגיעות

מקורות האפידמיולוגיה של אסונות מטעם CDC קובעים שקבוצות בסיכון, המכונות גם אוכלוסיות פגיעות חברתית, דורשות תשומת לב מיוחדת באסון . במהלך אסונות, אוכלוסיות עם רמות גבוהות יותר של פגיעות חברתית נוטות יותר להיפגע .

• ילדים: סיכון להתייבשות, היפותרמיה, פחד, היפרדות מהמשפחה ושגיאות מינון תרופות לפי משקל.
• קשישים: ניידות מוגבלת, מחלה כרונית, הפסקת תרופות, פגיעות לחום וקור ונפילות.
• נשים בהריון: סיכון ללידה מוקדמת, דימום, יתר לחץ דם, התייבשות וחוסר בטיפול בלידה.
• אנשים עם מוגבלויות: חסמי פינוי, חסמי תקשורת, אובדן מכשירים מסייעים וקושי בגישה למקלטים.
• חולי מחלות כרוניות: סיכון לדיאליזה שהוחמצה, חוסר באינסולין, חוסר בתרופות להורדת לחץ דם, הפסקת אספקת חמצן והחמרת מחלת לב.

רשימת תיוג למוכנות אמבולנס לאסון

מדריך המוכנות הכוללני של CDC מדגיש תכנון מסלולי פינוי, תרגול תוכניות חירום וידיעה כיצד הרשויות המקומיות יעדכנו את הציבור בזמן חירום .

מוכנות הרכב: דלק מלא, מנוע נבדק, צמיגים נבדקו, צמיג רזרבי, אורות וסירנה תקינים, GPS/מפות מוכנים, סוללה טעונה, מסמכי רכב מוכנים.

ציוד רפואי: בלוני חמצן, מכשיר הנשמה ידני (BVM), שאיבה, דפיברילטור/AED, מוניטור, אלונקה, לוח עמוד שדרה/אלונקת כף, צווארונים קשיחים, סדים, חבישות טראומה, חוסמי עורקים, עירויים IV, תרופות חירום לפי פרוטוקול, חבישות כוויות וערכת לידה.

אספקה לאסון: תגי מיון, PPE (קסדות, כפפות, מגפיים, הגנה לעיניים, מסכות/מסנני נשימה), פנסים, סוללות, שמיכות, ציוד גשם, מי שתייה, מזון לצוות ומכשיר תקשורת עם מטען/בנק כוח.

מוכנות הצוות: תוכנית האסון ידועה, תפקידים הוקצו, תוכנית התקשורת ידועה, מסלולים חלופיים ידועים, תוכנית בטיחות משפחתית נעשתה, תרופות אישיות נישאו, ותכנון שתייה ומנוחה.

תקשורת באסונות טבע

דוח METHANE

הודעה מובנית על אירוע רב-נפגעים:

• M — הוכרז אירוע רב-נפגעים? (Major incident declared?)
• E — מיקום מדויק (Exact location)
• T — סוג האירוע (Type of incident)
• H — סיכונים (Hazards)
• A — דרכי גישה (Access routes)
• N — מספר נפגעים (Number of casualties)
• E — שירותי חירום נדרשים (Emergency services required)

העברת מטופל ATMIST

• A — גיל/שם (Age/name)
• T — שעת האירוע (Time of incident)
• M — מנגנון הפציעה (Mechanism)
• I — פציעות שנמצאו (Injuries found)
• S — סימנים/סימנים חיוניים (Signs/vitals)
• T — טיפול שניתן (Treatment given)