כך התקבל „יש אלוהים?” של ריצ'רד דוקינס בביקורת

הקבלה הביקורתית של „יש אלוהים?” מאת ריצ'רד דוקינס הייתה מקוטבת מאוד. הספר הצליח מאוד כרב־מכר וכטקסט ציבורי לוחמני בזכות האתאיזם, אך זכה להערכה מסויגת בהרבה כאשר נבחן כניסיון פילוסופי או תאולוגי מקיף להפריך את האמונה באלוהים. 23

מה זכה לשבחים

מבקרים אוהדים הדגישו את הכתיבה הבהירה, השנונה והנמרצת של דוקינס ואת נכונותו לצאת נגד קנאות דתית וניצול לרעה של סמכות דתית. ב־ניו יורק טיימס תואר הספר כפרובוקטיבי, אך הודגש שהוא מציג ביקורת משמעותית ובעלת השפעה על קנאים דתיים ושרלטנים; עם זאת, הביקורת ציינה שהטון עלול להישמע שבע־רצון ושלעיתים הדיוק בהנמקה נפגע. 3

למה התנגדו מבקרים

גם קוראים שלא הזדהו בהכרח עם הדת טענו לא פעם כי דוקינס אינו נותן משקל מספק לטיעונים פילוסופיים מורכבים יותר על קיומו של אלוהים או למסורות תאולוגיות מגוונות. לפי קו ביקורת זה, הוא נוטה לעיתים להתמודד עם צורות פשטניות של אמונה במקום עם הגרסאות החזקות והמתוחכמות יותר שלה.

ביקורת אקדמית תיארה את המתח סביב הספר: הפיתוי הוא להצטרף למקהלת השבחים או הגינויים, או לפטור אותו כספר פופולרי שאינו ראוי במיוחד לתשומת לב אקדמית. כלומר, גם מי שהעריכו את השפעתו הציבורית נטו לראות בו בעיקר כתב פולמוס או קריאה להתלכדות, ולא מונוגרפיה מחקרית מאופקת. 2

מבקרים דתיים היו בדרך כלל חריפים אף יותר. בביקורת אנגליקנית הספר תואר כתערובת של רטוריקה מבריקה, אנטי־תאיזם נלהב וטיעונים שלדעת המבקר היו שגויים. 6

השפעה ציבורית גדולה, הסכמה ביקורתית קטנה

על דבר אחד כמעט אין מחלוקת: הספר משך תשומת לב עצומה. הוא היה לרב־מכר בבריטניה ובארצות הברית, זכה לסיקור תקשורתי נרחב וסייע לעצב את הוויכוח המזוהה עם „האתאיזם החדש”. 7

בשורה התחתונה: רבים חגגו את „יש אלוהים?” כטקסט אתאיסטי נגיש, חד ונועז. אך כמענה פילוסופי כולל לדת ולאמונה באלוהים, הוא נתקל בספקנות ניכרת — הן מצד מאמינים והן מצד מבקרים חילונים שחשבו שהדיון מורכב יותר מכפי שהספר מציג.