מי באמת רוצה יותר הפסקת אש: רוסיה או אוקראינה?

התשובה הקצרה היא: אם מדובר בעמדותיהן הפומביות של הממשלות, ואם „רוצה הפסקת אש” פירושו נכונות לקדם הפסקת לחימה בלי להמתין להשגת כל יעדי המלחמה — נראה שאוקראינה מגלה נכונות גדולה יותר. עם זאת, זו מסקנה מהצהרות ומעמדות שפורסמו לציבור; היא אינה יכולה להוכיח מהן הכוונות האמיתיות של המנהיגים. 4511

אוקראינה: לסיים את המלחמה, אך עם ערבויות ביטחוניות

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קרא לשיחות ישירות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. ב־6 בספטמבר 2026 הוא שב והצהיר כי אוקראינה מבקשת לקרב את קץ המלחמה, אך זקוקה לערבויות ביטחוניות. 511

חשוב להבחין: רצון בהפסקת אש אינו בהכרח נכונות לקבל כל תנאי. מבחינת קייב, ערבויות ביטחוניות הן חלק מהותי מכל הסדר שנועד להיות יציב ולא רק הפוגה זמנית.

רוסיה: נכונות לדבר, ללא ריכוך ברור של התנאים

הקרמלין הודיע ביוני כי עמדת רוסיה באשר לתנאים להסכם שלום לא השתנתה מאז 2024. באותה מסגרת נכללו דרישות לנסיגת הכוחות האוקראיניים מארבעה מחוזות שרוסיה טוענת לבעלות עליהם, וכן ויתור פומבי של קייב על שאיפתה להצטרף לנאט״ו. 4

פוטין אמר ב־3 בספטמבר כי קיימת אפשרות להגיע להסכם לסיום המלחמה. 3 אבל אמירה זו לבדה אינה מוכיחה נכונות רוסית לפשרה, במיוחד כאשר העמדה הרשמית לגבי התנאים נותרה ללא שינוי. 4

הייתה הפוגה מוגבלת — לא הפסקת אש כוללת

בעת ביקור השליחים האמריקנים סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר, רוסיה ואוקראינה עצרו זמנית את התקיפות נגד בירותיהן. 2 זו אינדיקציה לכך ששני הצדדים מסוגלים להסכים לצעד נקודתי ומוגבל, אך אין לבלבל בינו לבין הפסקת אש מלאה, ממושכת ורחבה יותר.

מה אפשר להסיק — ומה לא

לא נכון לפרש סירוב לתנאי הצד השני כהוכחה לכך שצד מסוים „אינו רוצה שלום”. אלה שאלות שונות:

• האם הצד רוצה לצמצם הרג והרס מיד?
• האם הוא מוכן לוותר על חלק מדרישותיו?
• האם הוא מוכן לקבל את מסגרת השלום שמציע הצד השני?

לכן הניסוח המדויק יותר הוא: אוקראינה נראית פעילה יותר בקידום הפסקת אש המלווה בערבויות ביטחוניות, בעוד רוסיה מתעקשת יותר על שלום בהתאם לתנאיה הקיימים. 4511

אם השאלה היא מי מבין אזרחי רוסיה ואוקראינה רוצה יותר בהפסקת המלחמה, המקורות שלפנינו אינם מספקים בסיס להשוואה כזו.