התשובה הקצרה: אל ניניו החזק של 2015–2016 לא גרם לירידה חדה ואחידה ביבולי הסויה, התירס והחיטה בעולם כולו. התירס היה הגידול שנחלש יותר ברמה העולמית, הסויה ירדה במתינות, ואילו החיטה נשארה ברמת ייצור גבוהה מאוד. התוצאה מדגישה שהשפעת אל ניניו תלויה מאוד באזור הגידול ובשלב ההתפתחות של כל גידול.
תירס: ירידה עולמית, ופגיעה חריפה במיוחד בדרום אפריקה
ייצור התירס העולמי בעונת 2015/16 הוערך בכ-968.8 מיליון טונות. מדובר בירידה לעומת היקף של כ-1 מיליארד טונות בשנה הקודמת.
3
הפגיעה לא התחלקה באופן שווה: בדרום אפריקה ובאזורים נוספים בצורת קשה פגעה ביבולים באופן משמעותי. ארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO) תיעד במדינות שנפגעו ירידות דו-ספרתיות, ובחלק מהמקרים חריפות יותר, בייצור התירס.
8
9
10
חיטה: נשארה קרובה לשיא
תמונת המצב של החיטה הייתה שונה. הייצור העולמי ב-2015 הוערך בכ-735 מיליון טונות — מעט מעל השיא של השנה הקודמת.
13 תחזית ראשונית לעונת 2016/17 עמדה על כ-734.1 מיליון טונות, כלומר ירידה קטנה בלבד שנותרה ברמה גבוהה.
3
במילים אחרות, אל ניניו לא הוביל לקריסה גלובלית באספקת החיטה, אף שבאזורים מסוימים תנאי מזג האוויר פגעו בתחזיות הייצור.
7
11
סויה: ירידה קלה, לא כישלון יבול עולמי
ייצור הסויה העולמי ב-2015/16 הוערך בכ-315.9 מיליון טונות — ירידה מתונה לעומת העונה הקודמת, אך לא כישלון יבול נרחב.
3
בארה״ב הייצור נותר יחסי יציב, בעוד שבדרום אמריקה ההשפעות היו מעורבות: אזורים שונים התמודדו עם בצורת או עם עודפי גשם, ולכן התוצאות לא היו אחידות בין מדינות ואזורים.
1
3
מדוע לא נרשמה ירידה כוללת בכל הגידולים?
מחזור אל ניניו של 2015–2016 היה מן החזקים שנמדדו, ופגע בחקלאות ובביטחון התזונתי במזרח ובדרום אפריקה, בדרום-מזרח אסיה ובחלקים ממרכז אמריקה.
8 אולם אזורי הייצור החקלאי הגדולים בעולם לא נפגעו כולם באותו זמן או באותה עוצמה. במקומות מסוימים התנאים היו אף נוחים יותר לגידולים, מה שקיזז חלק מהירידות האזוריות.
2
7
לכן, התיאור המדויק יותר של התקופה הוא: חולשה בייצור התירס העולמי, ירידה קלה בסויה וחיטה שנותרה ברמת ייצור גבוהה — ולא ירידה הכרחית ומקבילה בשלושת הגידולים.