איראן הציגה את פתיחת המצר כתוצאה של ויתורים אמריקניים. בין התנאים שדווחו: סיום המלחמה, הסרת המצור הימי על איראן, ביטול הסנקציות ונסיגת הכוחות האמריקניים מהאזור.
בכיר איראני אף אמר כי המצר “יישאר איראני”. ואולם, המצר מצוי באזור שיפוט משותף של איראן ועומאן, והטענה לשליטה בלעדית עומדת במתח מול כללי המשפט הימי הבינלאומי וחופש השיט.
ארצות הברית הודיעה כי המצור הימי על נמלי איראן עשוי להימשך ללא הגבלת זמן, ובמקביל איימה להרחיב את הלחץ הכלכלי על טהרן.
טראמפ אמר כי לאחר תבוסת איראן יכריז “בקרוב” על מצר הורמוז כעל שטח אמריקני. להצעה כזו אין בסיס משפטי ברור, ולפי דיווחים מאוחר יותר הגדיר גורם בבית הלבן את האמירה כבדיחה ולא כתוכנית מדיניות מגובשת.
איחוד האמירויות גינה את התקיפות וקרא לפעולה בינלאומית. קטר דרשה לפתוח את המצר מחדש ללא תנאים, והתנגדה לשימוש בו כאמצעי לחץ.
כווית ובחריין הגדירו את התקיפות הפרה של המשפט הבינלאומי ושל החלטה 2817 של מועצת הביטחון של האו״ם. ההחלטה, שאומצה במרץ, דרשה מאיראן להפסיק את התקיפות נגד מדינות המפרץ.
ההאטה בתנועת המכליות והקיפאון במגעים הדיפלומטיים השאירו בשוק הנפט פרמיית סיכון משמעותית. חוזי נפט מסוג ברנט עלו בכ-5% בשבוע שקדם ל-17 באוגוסט בעקבות התקיפות נגד כלי שיט של ADNOC ותקיפה נוספת נגד בית זיקוק של Saudi Aramco. בתחילת המסחר ב-17 באוגוסט נסחר הברנט סביב 88.72 דולר לחבית.
במילים אחרות, גם בלי חסימה מוחלטת ומאומתת של כל התנועה במצר, עצם הסיכון לשיבוש ממושך מספיק כדי להשפיע על מחירי האנרגיה, על חברות הספנות ועל חישובי הביטחון של מדינות האזור.