3. תחרות גוברת – בעיקר מ-Temu
שיין אינה עוד הכוכבת הבלעדית של אופנה זולה באונליין. Temu, וגם AliExpress, פועלות באותה אסטרטגיה: מחירי הפסד, משלוח ישיר מסין, ושיווק אגרסיבי. התחרות מעלה את עלויות השיווק, מאלצת את שיין להשקיע יותר במבצעים ומקשה על שמירת הרווחיות. המשקיעים כבר לא רואים בשיין מונופול צומח, אלא שחקן בזירה תחרותית .
4. עיכוב בהנפקה ואי-ודאות רגולטורית
שיין ניסתה לצאת להנפקה בניו יורק (2022), בלונדון (2025) ובהונג קונג (2026) – אך נתקלה בעיכובים, בעיקר בשל חקירות בנושא תנאי עבודה במפעלים, שקיפות מול רגולטורים וסוגיות של נתונים ומכס. תחילה היא נדרשה להקטין את ההערכה ב-25% בלונדון, ומאוחר יותר הגיעו דיווחים על לחץ להנפיק לפי 30 מיליארד דולר בלבד. כל דחייה מאריכה את תקופת ההמתנה למשקיעים המוקדמים ומגדילה את הסיכון – מה שמכביד על ההערכה גם בשוק המשני .
בשורה התחתונה: הקריסה בהערכת השווי של שיין אינה נובעת מ'כישלון' חד־משמעי, אלא מהתפוררות הדרגתית של ההנחות שעליהן נבנה המודל העסקי שלה – עלויות מינימום, רגולציה מקלה וצמיחה חסרת תחרות. כאשר התנאים השתנו במקביל, המשקיעים עדכנו את הציפיות – והערך ירד בהתאם.