במקביל, הארגון תקף ישירות את התוכנית לפירוק חמאס מנשקו. לפי ההצהרה, “המזימה לפרק את חמאס מנשקו לא תתקדם לשום מקום וכבר נכשלה”. משמרות המהפכה תיארו את המאמץ כ“נידון לכישלון” — דחייה ישירה של המסגרת שקידמה “מועצת השלום” של דונלד טראמפ .
המסר משתלב באזהרות קודמות של הארגון, שנמסרו במהלך טקסי האבל וההלוויה על ח'אמנהאי בתחילת יולי. אז הזהירו משמרות המהפכה כי כל “טעות מחושבת” מצד “חזית האויב” תיענה במכה “נחרצת ומוחצת יותר מאי פעם”, והצהירו כי כוחותיהם מצויים בכוננות קרבית מלאה .
העמדה האיראנית עומדת בניגוד חד לדיווחים על החלטת חמאס לקבל את המסגרת המדורגת של “מועצת השלום”. לפי המתווה, חמאס והפלגים החמושים האחרים בעזה יידרשו למסור את כלי הנשק, לפרק את מערך המנהרות ולהעביר את השליטה האזרחית והממשלית לרשות פלסטינית חדשה .
בתמורה, התוכנית כוללת נסיגה הדרגתית של הכוחות הישראליים מעזה והקמת כוח ייצוב בינלאומי, לצד העברת האחריות הביטחונית לכוח משטרה פלסטיני חדש . עם זאת, ישראל טרם נתנה את הסכמתה הפורמלית למתווה, וחמאס הבהיר כי לא יישם את חלקו לפני שישראל תקיים את התחייבויותיה לנסיגה .
מדובר בשינוי משמעותי לעומת עמדתו הקודמת של חמאס. במרץ 2026 הארגון עדיין דחה הצעות לפירוק מנשקו . אולם בסוף יולי מסר נציג בכיר של חמאס ל־BBC כי הארגון הסכים ליוזמה . טראמפ הציג את ההסכם כ“צעד קריטי” בדרך להעברת ניהול עזה לידי ממשלה פלסטינית חדשה .
כמה דיווחים מצביעים על כך שאיראן פעלה מאחורי הקלעים כדי למנוע את קבלת ההסכם . לפי הדיווחים, בכירים במשמרות המהפכה קראו לחברי משלחת חמאס לדחות את מסגרת פירוק הנשק במהלך שיחות בטהרן, שנערכו בסמוך לטקסי ההלוויה של ח'אמנהאי .
בכיר אמריקאי אישר את הדברים ואמר כי “איראן ניסתה לשכנע את חמאס שלא לקבל את הצעת מועצת השלום לפירוק מנשקו, אך בסופו של דבר נכשלה” . אותו גורם טען גם כי איראן “נטשה את חמאס לפני זמן מה” וכי אין ביכולתה להמשיך לתמוך בו, והעריך שהארגון הבין שעליו לפעול בהתאם לאינטרסים שלו ושל תושבי עזה .
דיווחי Axios, רויטרס וכלי תקשורת נוספים corroborated כי המאמצים האיראניים לא צלחו וכי חמאס התקדם עם ההסכם חרף התנגדות טהרן . בהצהרת משמרות המהפכה מ־2 באוגוסט ניתן לראות, למעשה, הכרה בכך שהלחץ האיראני לא השפיע על החלטת חמאס: הארגון הגדיר את התוכנית “מזימה” שכבר ספגה “תבוסה אסטרטגית” .
הפער בין הצדדים חד. משמרות המהפכה ממשיכים לקדם קו צבאי מתריס: הם דוחים כל פשרה עם ארצות הברית או עם ישראל, רואים בנקמה על חיסול מנהיגיהם יעד שאינו נתון למשא ומתן, ומתנגדים לכל הסדר שישלול מחמאס את יכולתו הצבאית .
חמאס, לעומת זאת, פנה למסלול מדיני ופרגמטי יותר — לפחות לפי הדיווחים על הסכמתו לפירוק נשק, להעברת הממשל ולנוכחות של כוח ייצוב בינלאומי, בתמורה לנסיגה ישראלית ולשיקום .
אין זו הפעם הראשונה שבה מתגלים חילוקי דעות בין איראן לחמאס. אולם הפעם מדובר בפער בעל השלכות רחבות יותר: במקום לתאם את צעדיו עם טהרן, חמאס קיבל החלטה שנראתה לו חיונית להישרדותו ולמעמדו בעזה. בכיר אמריקאי ניסח זאת כך: אנשי חמאס “מבינים שעליהם לעשות את מה שטוב ביותר עבור עצמם” .
איסמעיל הנייה, שכיהן אז כראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסל בטהרן ב־31 ביולי 2024 באמצעות קליע קצר־טווח, בעת שהשתתף בטקס השבעת נשיא איראן. איראן האשימה את ישראל בחיסול ומאז חזרה שוב ושוב על התחייבותה לנקום .
חיסולו של עלי ח'אמנהאי ב־2026 הוביל באיראן למשבר הנהגה ולמלחמה עם ארצות הברית, שהסתיימה בהמשך בהפסקת אש שברירית באפריל 2026 . בתקופת המעבר לשלטון החדש ניצלו משמרות המהפכה את טקסי האבל וההנצחה כדי לחזק מחדש את הקו הנוקשה שלהם, אף שהמדינה נתונה ללחצים כבדים .
במקביל, גם לאחר ההכרזה על מתווה פירוק חמאס נמשכו תקיפות אוויריות ישראליות ברצועה. ההתפתחויות מדגישות עד כמה הפסקת אש אפשרית נותרה שברירית, ועד כמה יישום ההסכם יהיה מורכב: ישראל טרם אישרה אותו רשמית, וחמאס מתנה את ביצוע חלקו בנסיגת ישראל .
| סוגיה | משמרות המהפכה באיראן | חמאס |
|---|---|---|
| מתווה פירוק הנשק | “נידון לכישלון”; דחייה של התוכנית | הסכמה עקרונית לפירוק מדורג |
| נקמה על החיסולים | הבטחה לתגובה “קשה ומוחצת” נגד ארצות הברית וישראל | אינו מציב את הנקמה במרכז; מתמקד בהסדר להפסקת הלחימה |
| ניהול עזה | התנגדות להעברת השליטה | הסכמה להעברת הממשל לממשלה פלסטינית חדשה |
| הגישה המדינית | עימותית; דחיית הפסקת אש בתיווך אמריקאי | פרגמטית יותר; קבלת מסגרת “מועצת השלום” |
התוצאה היא קרע פומבי ומשמעותי בין טהרן לבין אחד מבעלי בריתה המרכזיים באזור. בעוד חמאס מנסה למצוא מוצא מדיני הכרוך בפירוק מנשקו ובהעברת השלטון, משמרות המהפכה מעמיקים את הקו הצבאי וממשיכים לאיים בנקמה — מה שמחליש עוד יותר את השפעתה של איראן על הארגון .