המדענית האמריקאית שזכתה בפרס השיתוף הבין-לאומי של סין: 'המדע הוא שפה אוניברסלית'

מי היא אלזה רייכמניס?

אלזה רייכמניס נולדה במלבורן, אוסטרליה, ב-9 בדצמבר 1953, והיגרה לארצות הברית כילדה. היא גדלה בסירקיוז, ניו יורק . היא סיימה תואר ראשון בכימיה ב-1972 ותואר דוקטור בכימיה אורגנית ב-1975, שניהם מאוניברסיטת סירקיוז .

קריירת המחקר שלה משקפת את ההיסטוריה של מחקר המוליכים למחצה המודרני:

• Bell Labs (שנות ה-70 עד שנות ה-2000): היא החלה את דרכה המקצועית ב-AT&T Bell Laboratories, שם עלתה לתפקיד מנהלת מחלקת המחקר לחומרים וזכתה לתואר "Bell Labs Fellow" .
• Georgia Tech: לאחר מכן כיהנה כפרופסור להנדסה כימית על שם פיט סילאס .
• אוניברסיטת ליהיי (2020–הווה): היא פרופסור להנדסה כימית וביו-מולקולרית ומחזיקה בקתדרה על שם קארל רוברט אנדרסון. ביולי 2024 מונתה למנהלת המכון לחומרים והתקנים פונקציונליים (I-FMD) באוניברסיטת ליהיי .

רייכמניס נהנית מהישג נדיר של חברות בשלוש אקדמיות לאומיות בארה"ב: האקדמיה הלאומית להנדסה, האקדמיה הלאומית לממציאים, והאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים . היא גם כיהנה כנשיאת החברה האמריקאית לכימיה בשנת 2003 והיא עמיתה ב-AIChE .

תרומתה המכרעת לייצור המוליכים למחצה

רייכמניס מוכרת ברחבי העולם על גילוי, פיתוח והנחיה הנדסית של משפחות חדשות של חומרים ליתוגרפיים — הפולימרים הרגישים לאור, הידועים כפוטורזיסטים, המשמשים ליצירת תבניות המעגלים על פרוסות הסיליקון . עבודתה ב-Bell Labs הניבה התקדמויות מפתח בחומרי פוטורזיסט ללייזר עמוק אולטרה-סגול (DUV) שאפשרו את מזעור התקני המוליכים למחצה .

על פי מקורות סיניים שדיווחו על הפרס, היא "פורצת דרך בתכנון הפוטורזיסטים התעשייתיים הראשונים ללייזר עמוק אולטרה-סגול, והניחה את היסודות לטכנולוגיית ליתוגרפיה למעגלים משולבים בקנה מידה גדול במיוחד (VLSI), ופיתחה את הטרנזיסטור הגמיש הראשון" . עבודתה כוללת כ-40 פטנטים והייתה בעלת השפעה ישירה על האופן שבו מייצרים שבבים בקנה מידה תעשייתי .

כיום, מחקרה באוניברסיטת ליהיי מתמקד בפיתוח פולימרים מוליכים למחצה גמישים לאלקטרוניקה מהדור הבא .

תפקידה באוניברסיטת דונגחואה

רייכמניס מכהנת כיושבת ראש הוועדה המייעצת הבין-לאומית של המעבדה המרכזית לחומרי סיבים מתקדמים באוניברסיטת דונגחואה בשאנגחאי, ויועצת מערכתית לכתב העת Advanced Fiber Materials . שיתוף הפעולה ארוך השנים שלה עם צוותי מחקר סיניים — שנמשך עשרות שנים — היווה גורם מרכזי בקבלת הפרס, שהוכרז לצד פרס קידמה מדעית וטכנולוגית ממלכתי מדרגה ראשונה שזכתה בו אוניברסיטת דונגחואה על פרויקט סיבי פוליאסטר . בשנת 2024 היא כבר קיבלה את פרס שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי הבין-לאומי של שאנגחאי .

'המדע הוא שפה אוניברסלית': עמדתה בנוגע לשיתוף פעולה בעידן יריבות

הפרס של רייכמניס מגיע בתקופה של מתיחות עמוקה בין ארה"ב לסין סביב טכנולוגיית מוליכים למחצה, פיקוח על יצוא וחילופי מדע. בראיון ל-South China Morning Post היא לא חסכה במילים:

• היא תיארה את המדע כ**"שפה אוניברסלית"** המועילה לכל האנושות וצריכה להישאר נפרדת מיריבות גאופוליטית וטכנולוגית .
• היא אמרה ששיתוף פעולה מדעי צריך "להתעלות מעל יריבות" וכי חוקרים שעובדים יחד על שאלות יסוד הוא חיוני, ללא קשר למתחים פוליטיים .
• היא הכירה בביקורת המופנית כלפי חילופי מדע בין-לאומיים, אך טענה ששיתוף פעולה פתוח במחקר בסיסי מועיל בסופו של דבר לכל המדינות המשתתפות .

עמדתה משמעותית במיוחד מכיוון שתחומה — חומרים למוליכים למחצה — נמצא במרכז התחרות הטכנולוגית בין ארה"ב לסין. אותם חומרים ליתוגרפיים שהיא פיתחה הם חיוניים לייצור שבבים, תעשייה שבה ארה"ב וסין נמצאות בעימות גובר סביב שרשראות אספקה, פיקוח על יצוא והעברת טכנולוגיה.

מה המשמעות של הפרס

פרס שיתוף הפעולה המדעי-טכנולוגי הבין-לאומי של סין הוא אחד מהכיבודים הגבוהים ביותר שמעניקה סין למומחים זרים. קבוצת הזוכים לשנת 2025 כללה תשעה מדענים מרוסיה, בלגיה, פורטוגל, צרפת ומדינות נוספות, העובדים בתחומים מבינה מלאכותית ועד הנדסה ימית . רייכמניס הייתה הזוכה האמריקאית היחידה .

עבור רייכמניס, הפרס הוא הן הכרה בעבר והן הצהרה על עתיד המדע. כפי שאמרה ל-SCMP, השאלות היסודיות שחוקרים שואלים — והתשובות שהם מוצאים — אינן מכבדות גבולות לאומיים . בעידן של פירוק טכנולוגי ופיקוח על יצוא, המסר הזה נושא משקל רב מעבר למעבדה הכימית.