| זיהום | אופן העברה עיקרי | נקודות מפתח לאחות בקרת זיהומים |
|---|---|---|
| חצבת (Measles) | סיכון גבוה להעברה באוויר; הנחיות CDC מחייבות אמצעי זהירות באוויר + סטנדרטיים. | עירנות מירבית. חולה חשוד חייב לעטות מסכה כירורגית מיד, ולהעביר אותו במהירות לבידוד באוויר / חדר לחץ שלילי; CDC קובע כי יש לנקוט אמצעי זהירות באוויר + סטנדרטיים עד 4 ימים לאחר הופעת הפריחה, או לאורך כל המחלה במדוכאי חיסון. צוות רפואי ללא חסינות (מחוסן או מחלים) אסור שייכנס לחדר החולה. יש לבדוק רישומי חיסוני MMR (חצבת-חזרת-אדמת) בקרב הצוות; יש לבצע מעקב אחר מגעים במהירות, ולהגן במיוחד על נשים הרות, מדוכאי חיסון ותינוקות מתחת לגיל שנה. משרד הבריאות ההונג קונגי ממליץ לאנשים אלה להימנע מנסיעה לאזורים עם התפרצות חצבת, ובמקרה של הופעת תסמינים, לעטות מסכה, להימנע ממגע עם אנשים לא מחוסנים ולפנות לרופא. |
| אבעבועות הקוף (Mpox) | הערכות סיכון לחשיפה במגע עם החולה וסביבתו; חולה חשוד דורש אמצעי מניעה ובקרת זיהומים מיידיים במסגרת הבריאות. | חולה חשוד מחייב דיווח מיידי לצוות בקרת הזיהומים, השמה בחדר יחיד, ושימוש בציוד מגן אישי (PPE) בכניסה לחדר; CDC ממליצה על חדר יחיד לחולה חשוד ועל PPE בכניסה. הנקודות הקריטיות הן כיסוי נגעי העור, הימנעות משיתוף מצעים ומגבות, וטיפול נכון במצעים מזוהמים. לאחר חשיפה, יש לבצע הערכה ולפעול לפי ההנחיות המקומיות והמוסדיות בנוגע לחיסון ומעקב רפואי. |
| מחלת כף-יד-רגל (HFMD) | נגרמת לרוב על ידי נגיפי מעיים (אנטרוווירוסים), נפוצה בילדים. | יש לשים לב להתקבצויות בבתי ספר, גני ילדים ומחלקות ילדים. ממשלת הונג קונג מציינת כי ממאי 2026 נרשמה עלייה עונתית בפעילות המחלה באזורים סמוכים כמו גואנגדונג, יפן וקוריאה. עיקרי הבקרה: אמצעי זהירות במגע + סטנדרטיים, היגיינת ידיים קפדנית, ניקוי סביבה, חיטוי צעצועים, שטיפת ידיים לאחר שימוש בשירותים/החלפת חיתולים. ממשלת הונג קונג מדגישה כי יש לשמור על ניקיון הידיים ולשטוף אותן בשיטה נכונה. כאשר ילד מפתח חום, כיבים בפה או שלפוחיות בידיים/רגליים, יש להשעותו מלימודים או מפעילויות קבוצתיות לפי מדיניות המוסד. |
| COVID-19 | טיפול בחולים עם תסמינים נשימתיים על בסיס הערכת סיכונים; החלטה על אמצעי זהירות מבוססי העברה לפי הצורך. | הערכת סיכונים לקביעת אמצעי זהירות בטיפות / באוויר + מגע; אמצעי זהירות מבוססי העברה מתווספים לאמצעים הסטנדרטיים עבור חולים שעלולים להיות נגועים או נושאים פתוגנים הדורשים אמצעים נוספים. בעת ביצוע פרוצדורות בסיכון גבוה, יש להשתמש בציוד מגן אישי מתאים בהתאם לסיכון, ולשלב עם היגיינת ידיים, ניקוי וחיטוי סביבה וצמצום חשיפה לדם ונוזלי גוף (אמצעים סטנדרטיים). בבתי אבות, מחלקות פנימיות, מחלקות אונקולוגיות/נפרולוגיות/טיפול נמרץ, ניתן לאמץ סף נמוך יותר להפניה, בדיקה והסדרי מחלת עובדים. |
| שפעת עונתית (Influenza) | הגישה מבוססת על הפניה של זיהומים נשימתיים + אמצעי זהירות בטיפות + סטנדרטיים. | |
| דנגי (Dengue fever) | הגישה מבוססת על הערכת חולה עם חום ונסיעות לאזור אנדמי; במסגרת הבריאות, בדרך כלל מתחילים באמצעים סטנדרטיים ומחזקים אמצעים למניעת עקיצות ודיווח. | עיקר הבקרה אינו בידוד מגע רגיל, אלא מניעת עקיצות יתושים ודיווח. ממשלת הונג קונג מזהירה מטיילים בקיץ להיזהר ממחלות זיהומיות. יש לשאול על היסטוריית נסיעות, להודיע לרשויות בריאות הציבור, להרחיק מים עומדים ולנקוט אמצעי הגנה מפני יתושים במחלקה. יש להימנע מחשיפת החולה לעקיצות נוספות במהלך החום. |
| צ'יקונגוניה (Chikungunya) | הגישה מבוססת על הערכת חולה עם חום ונסיעות לאזור אנדמי; במסגרת הבריאות, בדרך כלל מתחילים באמצעים סטנדרטיים ומחזקים אמצעים למניעת עקיצות ודיווח. | העקרונות זהים לדנגי: אמצעים סטנדרטיים מספיקים, אך יש להקפיד על מניעת עקיצות, שאל נסיעות, דיווח והדברת וקטורים. אם חולה מפתח חום, כאבי פרקים או פריחה, יש להעריך ולדווח לפי נהלי בריאות הציבור המקומיים והמוסדיים. |
| אבעבועות רוח (Chickenpox / Varicella) | סיכון גבוה להעברה באוויר ובמגע; נספח A של CDC מפרט אמצעי זהירות מבוססי העברה לאבעבועות רוח וזיהומים דומים. | חולה חשוד דורש אמצעי זהירות באוויר + מגע + סטנדרטיים, רצוי בחדר לחץ שלילי או במקום בידוד מתאים. יש להגן במיוחד על נשים הרות לא מחוסנות/לא מחלימות, מדוכאי חיסון, ילודים ואנשים לא מחוסנים. |
| דלקות מערכת העיכול / הרעלות מזון (מזון/מים) | הערכת סיכונים לחשיפה במגע עם חומר צואה, סביבה מזוהמת ובטיפול בחולה עם הקאות/שלשולים. |
עדיפות ראשונה: חצבת, אבעבועות רוח
שתיהן דורשות התייחסות לסיכון באוויר; חצבת במיוחד דורשת אמצעי זהירות באוויר + סטנדרטיים, ואין להשאיר חולה חשוד באזור המתנה רגיל.
עדיפות שנייה: אבעבועות הקוף, מחלת כף-יד-רגל, דלקות מערכת העיכול
מסתמכות בעיקר על אמצעי זהירות במגע, היגיינת ידיים, ניקוי סביבה, טיפול במצעים/חומרים מזוהמים ומעקב לאחר חשיפה. חולה חשוד באבעבועות הקוף מחייב דיווח מיידי לצוות בקרת הזיהומים, חדר יחיד ושימוש ב-PPE בכניסה.
עדיפות שלישית: COVID-19, שפעת
חולים עם תסמינים נשימתיים צריכים לעטות מסכה מוקדם, להיות מופנים, ובהתאם לסיכון, להוסיף אמצעי זהירות מבוססי העברה על גבי האמצעים הסטנדרטיים.
עדיפות רביעית: דנגי, צ'יקונגוניה
עיקר הטיפול בבית החולים מתמקד בהיסטוריית נסיעות, מניעת עקיצות, דיווח והימנעות מחשיפת החולה לעקיצות נוספות במהלך החום, ולא רק בבידוד במחלקה.
עקרון כללי
אמצעי זהירות סטנדרטיים כוללים היגיינת ידיים, ניקוי וחיטוי סביבה, בטיחות בזריקות ובתרופות, שימוש ב-PPE לפי הערכת סיכונים, וצמצום חשיפה לדם ונוזלי גוף. אמצעי זהירות מבוססי העברה (Transmission-Based Precautions) מתווספים לאמצעים הסטנדרטיים בכל חשד או אישור לזיהום ספציפי.
| בדרך כלל אמצעי זהירות בטיפות + סטנדרטיים; חולה עם חום ותסמינים נשימתיים חייב לעטות מסכה מיד, לעבור הפניה, להישמר היגיינת ידיים ונימוסי שיעול. חולים בסיכון גבוה כוללים קשישים, תינוקות, נשים הרות ובעלי מחלות כרוניות; יש לפעול לפי המדיניות המקומית והמוסדית בנוגע לחיסונים, מחלת עובדים ומעקב אחר התפרצויות במוסדות. |
| בהתפרצות במחלקה יש להגביר מיד אמצעי זהירות במגע, היגיינת ידיים, חיטוי סביבה, טיפול בהקאות/צואה, הפרדת חולים וניהול משמרות צוות. אם מדובר בהתקבצות של שלשולים והקאות, במוסד או בבית ספר, יש לדווח לפי נהלי בריאות הציבור והמוסד. |