הממצא המפתיע ביותר הוא שסוג המשחק – תחרותי או שיתופי – לא השפיע על רמת ההתנהגות הפרו-חברתית או האנטי-חברתית של הילדים . במילים פשוטות, ילדים ששיחקו במשחק שיתופי לא הפגינו יותר נדיבות או עזרה לזולת מיד לאחר מכן, בהשוואה לילדים ששיחקו במשחק תחרותי. נראה שדווקא עצם המסגרת של משחק הלוח – עם חוקים ברורים, תורנות והקשבה לחברים – היא זו שמספקת לילדים קרקע פורייה לתרגול מיומנויות חברתיות
. החוקרים משערים שהחוקים במשחק שיתופי מדגישים עבודת צוות, בעוד שבמשחק תחרותי הם מדגישים עמידה בתנאים של ניצחון והפסד, אך בשני המקרים נוצרת הזדמנות לשליטה עצמית ואינטראקציה חברתית
.
עם זאת, המחקר כן הצביע על ניואנס מעניין: רמת ההתנהגות התחרותית של הילדים מיד לאחר המשחק הושפעה מסוג המשחק ששיחקו. ילדים ששיחקו במשחק תחרותי הפגינו יותר התנהגות תחרותית במשימה שבאה לאחר מכן, בהשוואה לקבוצה ששיחקה במשחק שיתופי . חשוב לציין שהחוקרים עצמם הדגישו שמדד ההתנהגות התחרותית הספציפי היה בעייתי מבחינת אמינות, ולכן יש להתייחס לממצא זה בזהירות
.
המסקנה המעשית החשובה ביותר היא שאין צורך להילחץ או להימנע באופן גורף ממשחקי לוח תחרותיים. משחקים כמו 'ארבע בשורה' או 'דמקה' אינם הופכים ילדים לאגרסיביים יותר, בדיוק כפי שמשחקים שיתופיים לא הופכים אותם אוטומטית לאלטרואיסטים . הערך החינוכי טמון בעצם החוויה של המשחק המשותף, בלימוד לקבל החלטות, לחכות בסבלנות, להתמודד עם תסכול ולכבד את חברי הקבוצה.
אז בפעם הבאה שאתם מוציאים משחק קופסה, במקום לשאול "האם המשחק תחרותי מדי?", אולי כדאי לשאול "האם אנו יוצרים אווירה מהנה ומכבדת סביב השולחן?". כי בסופו של דבר, מה שקורה בזמן המשחק חשוב הרבה יותר ממה שכתוב על הקופסה.
הציטוט הביבליוגרפי המלא של המאמר, בפורמט apa 7, הוא:
eriksson, m., kenward, b., poom, l., & stenberg, g. (2021). the behavioral effects of cooperative and competitive board games in preschoolers. scandinavian journal of psychology, 62(3), 355–364. doi: 10.1111/sjop.12708
![]()
בגוף הטקסט, תוכלו להפנות למחקר באחת מהצורות הבאות:
Comments
0 comments