דו"ח מזכ"ל האו"ם לשנת 2025 בנושא אלימות מינית בסכסוכים, שפורסם ב-28–29 במאי 2026, תיעד 31 מקרים מאומתים של אלימות מינית המיוחסים לכוחות ישראליים נגד פלסטינים בעזה ובגדה המערבית בין 2023 ל-2025 . ההתעללויות כללו 31 אנשים — 14 גברים, שבע נשים, תשעה נערים וילדה אחת — שכללו אונס, תקיפה מינית ואלימות מינית נגד עצירים גברים
.
גופים ישראליים ספציפיים שנכללו בדו"ח כוללים את צבא הגנה לישראל, שירות בתי הסוהר הישראלי (כולל יחידת כתר) ויחידת המשטרה ללוחמה בטרור (ימ"מ) . הדו"ח ציטט "מידע מהימן המצביע על דפוסים מתמשכים של אונס וצורות אחרות של אלימות מינית" נגד עצירים פלסטינים
.
במסיבת עיתונאים מאוחרת יותר, כאשר נתבקשה להתייחס לראיות, הצהירה פרמילה פאטן: "זו לא האחריות של המשרד שלי לעשות אימות כלשהו," ואמרה שמשרדה לא אימת באופן עצמאי את ההאשמות נגד גופי הביטחון הישראליים .
ישראל הקפיאה את כל הקשרים עם משרד מזכ"ל האו"ם בסוף מאי 2026 עם היוודע על הכללתה ברשימה . דנון כינה את ההחלטה "כתם חסר תקדים" על האו"ם
. באירוע ב-19 ביוני, דנון הסלים את העימות בקריאה פומבית להתפטרותה של פאטן וגינה את מה שכינה הטיה שיטתית של האו"ם נגד ישראל
.
העימות הוא נקודת השבר האחרונה בהידרדרות חמורה של היחסים בין ישראל להנהגת האו"ם מאז תחילת מלחמת עזה באוקטובר 2023. ישראל האשימה שוב ושוב פקידי ארגונים של האו"ם — כולל אונר"א, נציבות האו"ם לזכויות אדם ומשרד המזכ"ל — בהטיה ובעמדות אנטי-ישראליות . אנטוניו גוטרש ספג ביקורת חריפה במיוחד מישראל מאז הצהרתו באוקטובר 2023 כי התקפות חמאס "לא התרחשו בוואקום," שישראל גינתה כהצדקה לטרור
.
ההכללה ברשימה השחורה — המציבה את ישראל לצד שחקנים ממלכתיים כמו רוסיה וקבוצות מיליטנטיות לא-ממשלתיות — נתפסה בירושלים כהסלמה דרמטית בביקורת המוסדית של האו"ם על ישראל, מה שגרם לישראל לנתק תקשורת ישירה עם משרדו של גוטרש . דנון הציג את המחלוקת כקיומית למעמדה של ישראל במוסדות בינלאומיים, בטענה שהשוואה לקבוצות טרור מכשירה את הלגיטימציה של המדינה
.
העימות ב-19 ביוני לא היה אירוע מבודד אלא שיאה של שנים של חיכוך מתגבר בין ישראל להנהגת האו"ם, שהתמקד כעת בהאשמות שנוגעות לליבת התנהלותה הצבאית של ישראל מאז תחילת מלחמת עזה.
Comments
0 comments