דנון דרש את התפטרותה של פרמילה פאטן, הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים, והאשים אותה בהטיה על שהפיקה את הדו"ח שהכניס את ישראל לרשימה השחורה לצד ארגוני טרור . הוא כינה את ההכללה "החלטה פוליטית" ואמר שישראל סיפקה ראיות והזמינה את פקידי האו"ם לבחון את ההאשמות, אך הם "סירבו והתעלמו מעובדות" .
במהלך דבריו, ונסה פרייזר, הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לענייני ילדים בסכסוכים מזוינים — שישבה בראש הישיבה — הפריעה לדנון כדי להעלות נקודת סדר . דנון צעק בחזרה: "את תשתוקי עכשיו!" ו"תשתקי או שתצאי," מה שהוביל לחילופי דברים סוערים שתועדו בוידאו על ידי כלי תקשורת רבים .
דו"ח מזכ"ל האו"ם לשנת 2025 בנושא אלימות מינית בסכסוכים, שפורסם ב-28–29 במאי 2026, תיעד 31 מקרים מאומתים של אלימות מינית המיוחסים לכוחות ישראליים נגד פלסטינים בעזה ובגדה המערבית בין 2023 ל-2025 . ההתעללויות כללו 31 אנשים — 14 גברים, שבע נשים, תשעה נערים וילדה אחת — שכללו אונס, תקיפה מינית ואלימות מינית נגד עצירים גברים .
גופים ישראליים ספציפיים שנכללו בדו"ח כוללים את צבא הגנה לישראל, שירות בתי הסוהר הישראלי (כולל יחידת כתר) ויחידת המשטרה ללוחמה בטרור (ימ"מ) . הדו"ח ציטט "מידע מהימן המצביע על דפוסים מתמשכים של אונס וצורות אחרות של אלימות מינית" נגד עצירים פלסטינים .
במסיבת עיתונאים מאוחרת יותר, כאשר נתבקשה להתייחס לראיות, הצהירה פרמילה פאטן: "זו לא האחריות של המשרד שלי לעשות אימות כלשהו," ואמרה שמשרדה לא אימת באופן עצמאי את ההאשמות נגד גופי הביטחון הישראליים .
ישראל הקפיאה את כל הקשרים עם משרד מזכ"ל האו"ם בסוף מאי 2026 עם היוודע על הכללתה ברשימה . דנון כינה את ההחלטה "כתם חסר תקדים" על האו"ם . באירוע ב-19 ביוני, דנון הסלים את העימות בקריאה פומבית להתפטרותה של פאטן וגינה את מה שכינה הטיה שיטתית של האו"ם נגד ישראל .
העימות הוא נקודת השבר האחרונה בהידרדרות חמורה של היחסים בין ישראל להנהגת האו"ם מאז תחילת מלחמת עזה באוקטובר 2023. ישראל האשימה שוב ושוב פקידי ארגונים של האו"ם — כולל אונר"א, נציבות האו"ם לזכויות אדם ומשרד המזכ"ל — בהטיה ובעמדות אנטי-ישראליות . אנטוניו גוטרש ספג ביקורת חריפה במיוחד מישראל מאז הצהרתו באוקטובר 2023 כי התקפות חמאס "לא התרחשו בוואקום," שישראל גינתה כהצדקה לטרור .
ההכללה ברשימה השחורה — המציבה את ישראל לצד שחקנים ממלכתיים כמו רוסיה וקבוצות מיליטנטיות לא-ממשלתיות — נתפסה בירושלים כהסלמה דרמטית בביקורת המוסדית של האו"ם על ישראל, מה שגרם לישראל לנתק תקשורת ישירה עם משרדו של גוטרש . דנון הציג את המחלוקת כקיומית למעמדה של ישראל במוסדות בינלאומיים, בטענה שהשוואה לקבוצות טרור מכשירה את הלגיטימציה של המדינה .
העימות ב-19 ביוני לא היה אירוע מבודד אלא שיאה של שנים של חיכוך מתגבר בין ישראל להנהגת האו"ם, שהתמקד כעת בהאשמות שנוגעות לליבת התנהלותה הצבאית של ישראל מאז תחילת מלחמת עזה.
דנון דרש את התפטרותה של פרמילה פאטן, הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים, והאשים אותה בהטיה על שהפיקה את הדו"ח שהכניס את ישראל לרשימה השחורה לצד ארגוני טרור . הוא כינה את ההכללה "החלטה פוליטית" ואמר שישראל סיפקה ראיות והזמינה את פקידי האו"ם לבחון את ההאשמות, אך הם "סירבו והתעלמו מעובדות" .
במהלך דבריו, ונסה פרייזר, הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לענייני ילדים בסכסוכים מזוינים — שישבה בראש הישיבה — הפריעה לדנון כדי להעלות נקודת סדר . דנון צעק בחזרה: "את תשתוקי עכשיו!" ו"תשתקי או שתצאי," מה שהוביל לחילופי דברים סוערים שתועדו בוידאו על ידי כלי תקשורת רבים .
דו"ח מזכ"ל האו"ם לשנת 2025 בנושא אלימות מינית בסכסוכים, שפורסם ב-28–29 במאי 2026, תיעד 31 מקרים מאומתים של אלימות מינית המיוחסים לכוחות ישראליים נגד פלסטינים בעזה ובגדה המערבית בין 2023 ל-2025 . ההתעללויות כללו 31 אנשים — 14 גברים, שבע נשים, תשעה נערים וילדה אחת — שכללו אונס, תקיפה מינית ואלימות מינית נגד עצירים גברים .
גופים ישראליים ספציפיים שנכללו בדו"ח כוללים את צבא הגנה לישראל, שירות בתי הסוהר הישראלי (כולל יחידת כתר) ויחידת המשטרה ללוחמה בטרור (ימ"מ) . הדו"ח ציטט "מידע מהימן המצביע על דפוסים מתמשכים של אונס וצורות אחרות של אלימות מינית" נגד עצירים פלסטינים .
במסיבת עיתונאים מאוחרת יותר, כאשר נתבקשה להתייחס לראיות, הצהירה פרמילה פאטן: "זו לא האחריות של המשרד שלי לעשות אימות כלשהו," ואמרה שמשרדה לא אימת באופן עצמאי את ההאשמות נגד גופי הביטחון הישראליים .
ישראל הקפיאה את כל הקשרים עם משרד מזכ"ל האו"ם בסוף מאי 2026 עם היוודע על הכללתה ברשימה . דנון כינה את ההחלטה "כתם חסר תקדים" על האו"ם . באירוע ב-19 ביוני, דנון הסלים את העימות בקריאה פומבית להתפטרותה של פאטן וגינה את מה שכינה הטיה שיטתית של האו"ם נגד ישראל .
העימות הוא נקודת השבר האחרונה בהידרדרות חמורה של היחסים בין ישראל להנהגת האו"ם מאז תחילת מלחמת עזה באוקטובר 2023. ישראל האשימה שוב ושוב פקידי ארגונים של האו"ם — כולל אונר"א, נציבות האו"ם לזכויות אדם ומשרד המזכ"ל — בהטיה ובעמדות אנטי-ישראליות . אנטוניו גוטרש ספג ביקורת חריפה במיוחד מישראל מאז הצהרתו באוקטובר 2023 כי התקפות חמאס "לא התרחשו בוואקום," שישראל גינתה כהצדקה לטרור .
ההכללה ברשימה השחורה — המציבה את ישראל לצד שחקנים ממלכתיים כמו רוסיה וקבוצות מיליטנטיות לא-ממשלתיות — נתפסה בירושלים כהסלמה דרמטית בביקורת המוסדית של האו"ם על ישראל, מה שגרם לישראל לנתק תקשורת ישירה עם משרדו של גוטרש . דנון הציג את המחלוקת כקיומית למעמדה של ישראל במוסדות בינלאומיים, בטענה שהשוואה לקבוצות טרור מכשירה את הלגיטימציה של המדינה .
העימות ב-19 ביוני לא היה אירוע מבודד אלא שיאה של שנים של חיכוך מתגבר בין ישראל להנהגת האו"ם, שהתמקד כעת בהאשמות שנוגעות לליבת התנהלותה הצבאית של ישראל מאז תחילת מלחמת עזה.