התרגיל כלל ירי רקטות ממשגרים ניידים ותנועה מהירה למיקום חדש — טקטיקה שנועדה לשרוד מתקפת טילים סינית מוקדמת ולהימנע מאש נגדית. זה משקף אסטרטגיה רחבה יותר של פיזור והסתרת נכסים במקום הסתמכות על עמדות קבועות ופגיעות. כפי שדיווחה CNN, המבצע "הדגים את האסטרטגיה שלהם להתמודדות עם מתקפה סינית".
בירי מערבה לתוך מצר טייוואן, תרגלה טייוואן פגיעה במים שדרכם יצטרך לעבור כל כוח פלישה סיני. מערכת HIMARS יכולה לכוון נגד כלי נחיתה, רכבים אמפיביים ונקודות לוגיסטיקה לפני שיגיעו לחוף. המצר רוחב כ-177 ק"מ בנקודה הצרה ביותר שלו, וה-M142 HIMARS יכול לירות רקטות GMLRS לטווח של כ-70–80 ק"מ, מה שהופך אותו לרלוונטי לפגיעה בכוחות בתוך המצר.
טאיפיי רצתה להוכיח שסוללות ה-HIMARS החדשות שלה מבצעיות ומסוגלות לפגוע במטרות בטווח משמעותי, ובכך להפוך כל מתקפה אמפיבית ליקרה הרבה יותר. ה-South China Morning Post ציין כי התרגיל "מדגיש כיצד אסטרטגיית ההגנה של האי עוברת לשימוש בנשק תקיפה נייד כדי לשבש מתקפה סינית לפני שתגיע לחוף".
התרגיל הדגים כי טייוואן מממשת באופן פעיל משלוחי נשק אמריקאיים ומסוגלת לבצע תרגילי אש חיה משולבים תחת תנאים מציאותיים. הוושינגטון פוסט דיווח כי השיגור בוצע במהלך תרגילים בטאיצ'ונג, במערב טייוואן.
תרגילי HIMARS קודמים בטייוואן בוצעו עם רקטות שנורו מזרחה (מעל האוקיינוס השקט) או לעבר מטווחים דרומיים הרחק מהמצר, תוך הימנעות מכוונת מכל מסלול שעלול להתפרש כפרובוקטיבי כלפי היבשת.
ירי בכיוון סין הוא איתות שונה מבחינה איכותית מירי לכיוונים אחרים. טייוואן נמנעה עד כה מתרגילי אש מערבה כדי לא לתת לבייג'ינג עילה לתגובה צבאית. תרגיל יוני 2026 שבר מגבלה זו והדגים במפורש את הרלוונטיות של המערכת לתרחישים חוצי-מצר.
ההחלטה לירות מערבה הגיעה על רקע מתיחות מוגברת בשל פעילות צבאית סינית מוגברת ליד האי וויכוחים מתמשכים בוושינגטון על משלוחי נשק נוספים. זה שימש כתצוגה חדה של יכולתה של טייוואן להשתמש בנשק החדש שלה להגנה עצמית.
אנליסט בכיר שצוטט ב-South China Morning Post תיאר את השיגור כ"הסלמה משמעותית במשחק האיתות" משום שהוא העביר את HIMARS מהרתעה תיאורטית להרתעה מוכחת, ואילץ את צבא השחרור העממי להתייחס למערכת כאיום פעיל וממוקם במהלך כל תכנון פלישה.
Comments
0 comments