צוואר הבקבוק של InP: כך בקרת הייצוא הסינית חונקת את תעשיית ה-AI העולמית

המרוץ להקמת מרכזי נתונים גדולים מתמיד עבור בינה מלאכותית נתקל בקיר שרוב התעשייה לא חזתה. זה לא מחסור במעבדים גרפיים (GPUs). מדובר בפרוסה דקיקה של חומר מוליך למחצה בשם אינדיום פוספיד (InP). ב-4 בפברואר 2025, סין הטילה בקרת ייצוא על InP ועל הכימיקלים המשמשים לייצורו, והפכה חוסר איזון הולך וגדל בין היצע לביקוש למשבר של ממש עבור תשתית ה-AI העולמית . התוצאה היא צוואר בקבוק שהותיר את היצרניות עם מחסור של כ-30% במשלוחים מול הביקוש, ואילץ חברות אמריקאיות להיכנס למרוץ מטורף אחר כושר ייצור, אספקה וסיוע דיפלומטי .

צוואר הבקבוק בן 60 הימים ששבר את שרשרת האספקה

משרד המסחר ומינהל המכס הכללי של סין הוסיפו את האינדיום פוספיד, טרימתיל-אינדיום (TMI) וטריאתיל-אינדיום (TEI) לרשימת בקרת הייצוא בתוקף מיידי וללא תקופת מעבר . כל משלוח שיוצא מהמדינה דורש כעת אישור ייעודי לכל לקוח ולכל הזמנה ממשרד המסחר .

משך הטיפול הוא הנשק האמיתי. כל אישור ייצוא אורך כ-60 ימי עסקים, מה שיוצר צוואר בקבוק של כשלושה חודשים בכל הזמנה . עבור מתכנני רכש בחברות כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון, עיכוב זה אומר שאי אפשר עוד להסתמך על אספקה שוטפת (Just-in-Time) לרכיבים אופטיים, מה שמטיל אי-ודאות כבדה על לוחות הזמנים להקמת אשכולות ה-AI .

המחסור באישורים איננו תאורטי. חברת AXT Inc., המייצרת מצעי InP במפעלים בסין, נאלצה לעדכן כלפי מטה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הרביעי של 2025 לטווח של 22.5–23.5 מיליון דולר, במפורש בשל כך שהונפקו פחות אישורי בקרת ייצוא מהצפוי . אפילו לאחר פסגת טראמפ-שי המתוקשרת במאי 2026, מגבלות הייצוא נותרו על כנן .

מדוע InP הפך למחצב הקריטי הנסתר של ה-AI

אינדיום פוספיד אינו שם מוכר, אך זהו המצע (Substrate) שעליו מיוצרים המעגלים המשולבים הפוטוניים (PICs) ולייזרי ה-EML המהירים שמפעילים את המשדרים האופטיים (Optical Transceivers) מדגמי 800G ו-1.6T . המשדרים הללו הם מערכת העצבים של מרכזי נתוני AI מודרניים, ומקשרים בין עשרות אלפי מעבדים גרפיים ומאיצים. ככל שאשכולות המחשוב התרחבו, דרישות צפיפות הקישוריות האופטית הוכפלו פי 8 עד 16 בהשוואה לדורות הקודמים .

הביקוש המבני הזה הגיע בדיוק כשההיצע ממילא היה מוגבל. מחזורי ההסמכה (Qualification) של מצעי InP נמשכים 18–24 חודשים, והייצור העולמי מרוכז בידיהן של 5–6 ספקיות מרכזיות בלבד . סין שולטת בכ-70% מזיקוק האינדיום העולמי, מה שמעניק לבייג'ינג מינוף אדיר על כל שרשרת הפוטוניקה .

עד אמצע 2025, החלו לצוץ דיווחים על פער של 25–30% בהיצע של לייזרי InP . מנכ"ל Lumentum, מייקל הרלסטון, כימת את הכאב בפברואר 2026: החברה "מייצרת משלוחים בחסר של כ-30% מביקוש הלקוחות", וכל כושר הייצור של לייזרי EML תפוס עד 2027 במסגרת הסכמים ארוכי טווח . מנכ"ל Coherent, ג'ים אנדרסון, הדהד את אותה מציאות וקבע כי "צמיחת מרכזי הנתונים ברבעון הראשון הוגבלה על ידי אספקת לייזרי האינדיום פוספיד" .

גם Broadcom, צרכנית גדולה של רכיבים מבוססי InP, סימנה את סיכוני האספקה של מצעי InP כאתגר משמעותי לפעילותה . Coherent אפיינה את כושר ייצור לייזרי ה-InP כ"אחת המגבלות המרכזיות בכל התעשייה" .

ההשפעה הפיננסית הייתה דרמטית. מחירי מצעי InP בקוטר 6 אינץ' זינקו ב-250% לכ-5,000 דולר . מחירי הספוט של מתכת האינדיום טיפסו מ-2,600 דולר לקילוגרם בינואר 2025 למעל 3,000 דולר בתוך שבועות מההכרזה על בקרת הייצוא, והמשיכו לעלות עד תחילת 2026 . חוסר האיזון העניק ליצרניות כוח תמחור חסר תקדים, כאשר רכיבים אופטיים קריטיים "אזלו למעשה לעתיד הנראה לעין" .

כיצד Coherent נלחמת חזרה

Coherent תקפה את המחסור ב-InP בשלוש חזיתות במקביל: הרחבת כושר ייצור, ייצור מקומי בגיבוי ממשלתי, ודיפלומטיה ברמת המנכ"ל.

החברה משקיעה בהכפלת תפוקת ייצור ה-InP שלה בתוך 12 חודשים, במיוחד עבור לייזרי ה-EML הדרושים ליישומי מרכזי נתונים . הרחבה זו מעוגנת בחלקה בהאצת הייצור של מצעי InP בקוטר 6 אינץ' במתקניה בארה"ב . Coherent מפעילה מתקן בטקסס המגובה בהשקעה של 33 מיליון דולר מממשלת ארה"ב, שמטרתה לבנות קנה מידה ייצור מקומי .

המהלך הדרמטי ביותר התרחש במאי 2026. ימים ספורים לאחר ש-Coherent הזהירה משקיעים מפני מחסור מתקרב ב-InP במהלך שיחת רווח, מנכ"ל החברה ג'ים אנדרסון עלה על מטוס עם משלחת העסקים האמריקאית שליוותה את הנשיא דונלד טראמפ בביקורו בסין. לפי שלושה מקורות הבקיאים בנושא, מטרת מסעו של אנדרסון הייתה לטפל באופן ספציפי בעיכובים סביב רישיונות הייצוא של סין לחומר קריטי זה .

למרות מאמצים אלה, ההכנסות של Coherent ממרכזי נתונים ותקשורת, אף שעדיין צמחו ב-26% משנה לשנה, נותרו מוגבלות על ידי צוואר הבקבוק של InP . צבר ההזמנות שלא סופקו ברבעונים המוגבלים גולגל קדימה, והן האספקה הפנימית והן החיצונית של InP ממשיכות להגביל את התפוקה .

נעילת האספקה ארוכת הטווח של Lumentum

Lumentum נקטה בגישה אסטרטגית שונה, תוך העדפת ביטחון אספקה לטווח ארוך על פני דיפלומטיה קצרת טווח. המהלך המשמעותי ביותר של החברה היה השגה שקטה של הסכם אספקה מקיף ל-7 שנים במיוחד עבור מצעי אינדיום פוספיד, ובכך נעלה למעשה את הגישה לחומר הגלם הבסיסי עד תחילת שנות ה-30 .

הסכם זה נועד להגן על Lumentum מפני בדיוק סוג זה של זעזועים גיאופוליטיים שטלטלו את השוק. במקביל, החברה מרחיבה את יכולות הייצור שלה באמצעות מפעל ייצור InP שנרכש לאחרונה, ומגדילה את הייצור באתר בצפון קרוליינה כדי להפחית את התלות בחומר ממקור סיני .

ספר ההזמנות העתידי של Lumentum מספר את סיפורו של משבר האספקה. החברה דיווחה כי כושר הייצור שלה עבור רכיבים אופטיים קריטיים ל-AI תפוס למעשה עד סוף שנת 2028 . צבר זה נמתח שנים אל תוך העתיד, תופעה שכמעט ולא נשמעה בתעשיית הרכיבים האופטיים המחזורית באופן היסטורי .

המחסור שינה את הפרופיל הפיננסי של Lumentum. שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) של החברה עלה ל-37.8%, עלייה של 1,000 נקודות בסיס משנה לשנה, מונע על ידי כוח תמחור חזק בצל המחסור באספקה . ההכנסות מתחום הענן והרשתות זינקו ב-67% משנה לשנה, מונעות ממשלוחי שיא של לייזרי EML וביקוש חזק מצד לקוחות ענן ההיפר-סקייל .

הפער בייצור המקומי נותר בעינו

למרות התגובות האגרסיביות מצד Coherent ו-Lumentum, עובדה קריטית אחת מגבילה את התחזית לטווח הקצר: ההרחבות של אף אחת מהחברות בארה"ב עדיין לא הגיעו לקנה מידה ייצור המספיק לסגירת הפער .

מתקן Coherent בטקסס, המגובה במימון ממשלתי של 33 מיליון דולר, והרחבת Lumentum בצפון קרוליינה הן השקעות אמיתיות שבסופו של דבר יתרמו כושר ייצור משמעותי. אך ייצור מצעי InP אינו עסק שניתן להאיץ בן לילה. מחזורי ההסמכה לקווי ייצור חדשים נמשכים 18–24 חודשים, ושרשרת האספקה כולה – מזיקוק אינדיום גולמי דרך ייצור מצעים ועד לגידול גבישים אפיטקסיאליים וייצור התקנים – נותרה תלויה הדדית בשלבים הנשלטים על ידי סין .

חלון האישור של 60 ימי העסקים נותר צוואר הבקבוק הגדול ביותר בשרשרת האספקה הפוטונית . כשהאישורים זורמים, המצעים יוצאים מסין, עוברים לבתי האפיטקסיה בטייוואן, ומשם ממשיכים למרכזי נתונים בארה"ב ובעולם. כשהאישורים חסומים, כל השרשרת קורסת . עד שסין תקל על ההגבלות או שהיכולת המקומית במערב תגיע לקנה מידה אמיתי, בוני מרכזי נתוני ה-AI ימשיכו להתמודד עם מחסור מבני בלייזרים שהרשתות שלהם תלויות בהם.

משקיפים בתעשייה מציינים כי צוואר הבקבוק של InP מייצג שינוי רחב יותר באופן שבו בקרת ייצוא הופכת לנשק. זה כבר לא סיפור של מחצבים נדירים בלבד – זה עבר לשרשרת הפוטוניקה, ומכוון ישירות לבסיס החומרי מאחורי שבבים אופטיים, לייזרים, ושכבת התשתית של בניית ה-AI . עבור חברות הענק הדוהרות לפרוס את הדור הבא של אשכולות ה-AI, המסר ברור: המחסור הוא כבר לא בכוח מחשוב. זה האור שמחבר אותו.