הסיפור של סינגפור כמרכז פיננסי לא התחיל בבניית בנקים בלבד. אחרי קבלת העצמאות ב־1965, המדינה שינתה כיוון כלכלי: היא התרחקה ממדיניות של ייצור מקומי שנועד להחליף יבוא, עודדה תיעוש מוכוון יצוא ופעלה למשוך השקעות זרות. במקביל, היא בנתה בהדרגה קשרים עם שווקים ועסקים בינלאומיים.
2
6
תחילה: כלכלה שמכוונת אל העולם
המעבר ליצוא ולמשיכת השקעות זרות היה חלק מתוכנית רחבה יותר לתיעוש ולחיבור של סינגפור לכלכלה העולמית. לכן, התפתחות המרכז הפיננסי שלה לא הייתה מהלך נפרד: היא צמחה לצד השינוי הכלכלי הרחב במדינה.
2
6
הבנקאות הבינלאומית התבססה כבר בשנות ה־60
סינגפור החלה להתבסס כמרכז פיננסי בינלאומי בשנות ה־60, בין היתר עם הקמתו והצמיחה המהירה של שוק הדולר האסייתי — מסחר ופיקדונות בדולרים מחוץ לארצות הברית.
10
הפעילות התרחבה מעבר לבנקאות. לאורך השנים פיתחה סינגפור גם שווקי הון, ביטוח משנה, וניהול נכסים ועושר.
10
בנקים זרים היו חלק משמעותי מהמערכת הפיננסית במדינה כבר בשלב מוקדם. לפי הרשות המוניטרית של סינגפור, בתחילת שנות ה־70 הם החזיקו ביותר משני שלישים מכלל הפיקדונות בבנקים.
15
פיקוח לצד פיתוח המרכז הפיננסי
ב־1970 העביר הפרלמנט את חוק הרשות המוניטרית של סינגפור, שהעניק לה סמכות לפקח על שירותים פיננסיים. הרשות הוקמה ב־1971, ובהמשך מילאה תפקיד שכלל הן פיקוח על המגזר הפיננסי והן קידום סינגפור כמרכז פיננסי בינלאומי.
14
9
חשוב לשים לב לסדר הדברים: פעילות הבנקאות הבינלאומית כבר החלה להתפתח לפני הקמת הרשות. הקמתה סייעה לרכז את הפיקוח ואת קידום המרכז הפיננסי במסגרת מוסדית אחת.
10
14
9
שינוי מהיר, אבל לא בן לילה
הצמיחה הרחבה של סינגפור משתקפת גם בתמ״ג הנומינלי לנפש: לפי נאום של הרשות המוניטרית, הוא עלה מכ־500 דולר אמריקאי ב־1965 לכ־13 אלף דולר ב־1990. אלה נתונים נומינליים, שאינם מתוקנים לאינפלציה ולכן אינם מודדים כשלעצמם את השינוי בכוח הקנייה או ברמת החיים.
2
ההסתייגות חשובה גם לגבי לוח הזמנים: סינגפור החלה להתבסס כמרכז פיננסי בשנות ה־60, אך הרחבת מגוון השירותים הפיננסיים והמעבר לכלכלה בעלת הכנסה גבוהה התפתחו לאורך העשורים שלאחר מכן.
10
4