• מחירי סחורות גבוהים יותר — בעיקר נחושת ואלומיניום. הביקוש למתכות אלה נתמך בבניית מרכזי נתונים ובהמשך המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון .
• עלייה בתפוקה במגזרי הנחושת, עפרת הברזל והליתיום .
• שיפור בפריון ומשמעת עלויות, שהגדילו את התועלת מהמחירים החזקים. ריו טינטו כבר צברה חיסכון תפעולי של 870 מיליון דולר, והיא צופה להגיע לקצב שנתי של 1.8 מיליארד דולר עד סוף השנה .

ה־EBITDA המתואם עלה ב־28% ל־14.8 מיליארד דולר, וההכנסות גדלו ב־15% ל־31 מיליארד דולר . הרווח המתואם הסתכם ב־6.9 מיליארד דולר, לעומת תחזית שוק של כ־6.6 מיליארד דולר .

הנחושת מובילה את השינוי

הנחושת הייתה החטיבה הבולטת ביותר במחצית הראשונה. הנחושת, האלומיניום והליתיום תרמו יחד לראשונה ל־יותר מ־50% מה־EBITDA המתואם — אבן דרך שממחישה את האסטרטגיה של ריו טינטו לגוון את עסקיה ולהפחית את התלות בעפרת הברזל .

ה־EBITDA של חטיבת הנחושת לבדה זינק ב־84%, בין היתר בזכות התקדמות ההרצה של מכרה הנחושת התת־קרקעי אויה טולגוי במונגוליה . מנכ״ל ריו טינטו, סיימון טרוט, תיאר את המחצית כ״שינוי מדרגה בביצועים״ — כאשר הנחושת עומדת בחזית .

המשמעות למשקיעים היא שהמעבר למתכות צמיחה אינו עוד רק אמצעי לגידור מפני חולשה בעפרת הברזל. הוא הופך בהדרגה למנוע רווחים מרכזי בפני עצמו.

עפרת הברזל: תפוקה חזקה, אך עלויות מעט גבוהות יותר

פעילות עפרת הברזל נותרה איתנה, אף שמחיר העפרה היה נמוך יותר בהשוואה ל־2025. הפעילות באזור פילברה שבמערב אוסטרליה רשמה מאז אפריל שיא תפוקה, והייצור במחצית הראשונה נותר בהתאם לתחזית השנתית של 280 מיליון טונות מטריות .

עם זאת, החברה עדכנה כלפי מעלה את עלות המזומן ליחידת תפוקה בפילברה. העלות צפויה לעמוד כעת על 24.80 דולר לטונה מטרית, לעומת אומדן קודם של 24.10 דולר — קרוב לקצה העליון של טווח התחזית, שנותר 23.50–25 דולר לטונה .

מדובר בעלייה מתונה, אך היא עשויה להפוך לנקודת מעקב חשובה אם מחירי עפרת הברזל ייחלשו בהמשך השנה.

תזרים המזומנים והדיבידנד התחזקו

תזרים המזומנים החופשי זינק ב־75% אף שהחברה הגדילה את הוצאות ההון. השיפור התאפשר בזכות ההתאוששות התפעולית ומחירי הסחורות הגבוהים יותר .

הדיבידנד, שעלה ל־3.4 מיליארד דולר ומשקף שיעור חלוקה של 50%, מבטא את אמון הדירקטוריון ביכולת המשופרת של החברה לייצר מזומנים . לשם השוואה, דיבידנד הביניים במחצית הראשונה של 2025 הסתכם ב־2.4 מיליארד דולר .

מה צפוי בהמשך 2026?

• תחזיות התפוקה נותרו ללא שינוי: כ־280 מיליון טונות של עפרת ברזל מפילברה, כ־725 אלף טונות של נחושת וכ־3.4 מיליון טונות של אלומיניום .
• תחזית העלויות עודכנה מעט כלפי מעלה: עלות המזומן בפילברה עלתה ל־24.80 דולר לטונה, לעומת 24.10 דולר קודם לכן .
• האסטרטגיה נותרה ממוקדת במתכות צמיחה: ריו טינטו מצפה להמשך ״שינוי המדרגה בביצועים״, בין היתר באמצעות הגידול באויאה טולגוי, השקעות בליתיום וביקוש מתמשך מצד מרכזי נתונים ותהליכי חשמול .

השורה התחתונה

תוצאות המחצית הראשונה של ריו טינטו מצביעות על שינוי אסטרטגי שכבר מתבטא במספרים. עפרת הברזל עדיין מייצרת חלק משמעותי מהמזומנים, אך הנחושת והאלומיניום תופסות מקום הולך וגדל בסיפור הרווחים של החברה.

השילוב בין ביקוש גובר למתכות הנחוצות למרכזי נתונים, ההתרחבות של מכרה אויה טולגוי ומשמעת עלויות הצליח להגדיל גם את הרווח וגם את התשואה לבעלי המניות. האתגר המרכזי להמשך השנה יהיה לשמור על המומנטום הזה אם מחירי עפרת הברזל ייחלשו או אם עלויות ההפקה ימשיכו לעלות.

• מחירי סחורות גבוהים יותר — בעיקר נחושת ואלומיניום. הביקוש למתכות אלה נתמך בבניית מרכזי נתונים ובהמשך המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון .
• עלייה בתפוקה במגזרי הנחושת, עפרת הברזל והליתיום .
• שיפור בפריון ומשמעת עלויות, שהגדילו את התועלת מהמחירים החזקים. ריו טינטו כבר צברה חיסכון תפעולי של 870 מיליון דולר, והיא צופה להגיע לקצב שנתי של 1.8 מיליארד דולר עד סוף השנה .

ה־EBITDA המתואם עלה ב־28% ל־14.8 מיליארד דולר, וההכנסות גדלו ב־15% ל־31 מיליארד דולר . הרווח המתואם הסתכם ב־6.9 מיליארד דולר, לעומת תחזית שוק של כ־6.6 מיליארד דולר .

הנחושת מובילה את השינוי

הנחושת הייתה החטיבה הבולטת ביותר במחצית הראשונה. הנחושת, האלומיניום והליתיום תרמו יחד לראשונה ל־יותר מ־50% מה־EBITDA המתואם — אבן דרך שממחישה את האסטרטגיה של ריו טינטו לגוון את עסקיה ולהפחית את התלות בעפרת הברזל .

ה־EBITDA של חטיבת הנחושת לבדה זינק ב־84%, בין היתר בזכות התקדמות ההרצה של מכרה הנחושת התת־קרקעי אויה טולגוי במונגוליה . מנכ״ל ריו טינטו, סיימון טרוט, תיאר את המחצית כ״שינוי מדרגה בביצועים״ — כאשר הנחושת עומדת בחזית .

המשמעות למשקיעים היא שהמעבר למתכות צמיחה אינו עוד רק אמצעי לגידור מפני חולשה בעפרת הברזל. הוא הופך בהדרגה למנוע רווחים מרכזי בפני עצמו.

עפרת הברזל: תפוקה חזקה, אך עלויות מעט גבוהות יותר

פעילות עפרת הברזל נותרה איתנה, אף שמחיר העפרה היה נמוך יותר בהשוואה ל־2025. הפעילות באזור פילברה שבמערב אוסטרליה רשמה מאז אפריל שיא תפוקה, והייצור במחצית הראשונה נותר בהתאם לתחזית השנתית של 280 מיליון טונות מטריות .

עם זאת, החברה עדכנה כלפי מעלה את עלות המזומן ליחידת תפוקה בפילברה. העלות צפויה לעמוד כעת על 24.80 דולר לטונה מטרית, לעומת אומדן קודם של 24.10 דולר — קרוב לקצה העליון של טווח התחזית, שנותר 23.50–25 דולר לטונה .

מדובר בעלייה מתונה, אך היא עשויה להפוך לנקודת מעקב חשובה אם מחירי עפרת הברזל ייחלשו בהמשך השנה.

תזרים המזומנים והדיבידנד התחזקו

תזרים המזומנים החופשי זינק ב־75% אף שהחברה הגדילה את הוצאות ההון. השיפור התאפשר בזכות ההתאוששות התפעולית ומחירי הסחורות הגבוהים יותר .

הדיבידנד, שעלה ל־3.4 מיליארד דולר ומשקף שיעור חלוקה של 50%, מבטא את אמון הדירקטוריון ביכולת המשופרת של החברה לייצר מזומנים . לשם השוואה, דיבידנד הביניים במחצית הראשונה של 2025 הסתכם ב־2.4 מיליארד דולר .

מה צפוי בהמשך 2026?

• תחזיות התפוקה נותרו ללא שינוי: כ־280 מיליון טונות של עפרת ברזל מפילברה, כ־725 אלף טונות של נחושת וכ־3.4 מיליון טונות של אלומיניום .
• תחזית העלויות עודכנה מעט כלפי מעלה: עלות המזומן בפילברה עלתה ל־24.80 דולר לטונה, לעומת 24.10 דולר קודם לכן .
• האסטרטגיה נותרה ממוקדת במתכות צמיחה: ריו טינטו מצפה להמשך ״שינוי המדרגה בביצועים״, בין היתר באמצעות הגידול באויאה טולגוי, השקעות בליתיום וביקוש מתמשך מצד מרכזי נתונים ותהליכי חשמול .

השורה התחתונה

תוצאות המחצית הראשונה של ריו טינטו מצביעות על שינוי אסטרטגי שכבר מתבטא במספרים. עפרת הברזל עדיין מייצרת חלק משמעותי מהמזומנים, אך הנחושת והאלומיניום תופסות מקום הולך וגדל בסיפור הרווחים של החברה.

השילוב בין ביקוש גובר למתכות הנחוצות למרכזי נתונים, ההתרחבות של מכרה אויה טולגוי ומשמעת עלויות הצליח להגדיל גם את הרווח וגם את התשואה לבעלי המניות. האתגר המרכזי להמשך השנה יהיה לשמור על המומנטום הזה אם מחירי עפרת הברזל ייחלשו או אם עלויות ההפקה ימשיכו לעלות.