השיחה של נתניהו ורוביו והמשבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי

נתניהו מסר את הדברים בפתח ישיבת ממשלה, זמן קצר לפני נסיעתו לוושינגטון לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ . העיתוי חשוב: השיחה התקיימה כאשר בית הדין ניצב בפני שבוע מכריע מבחינה מוסדית ופוליטית.

הדחת כרים חאן: מה החליטה אספת המדינות החברות?

ב-24 ביולי הצביעה אספת המדינות החברות בבית הדין — הגוף המפקח על המוסד, שבו חברות 125 מדינות — בעד הדחת התובע הראשי כרים חאן. התוצאה הייתה 82 תומכות בהדחה, 13 מתנגדות ו-15 נמנעות .

ההחלטה התקבלה לאחר חקירה שנמשכה 18 חודשים, ולאחר שחאן הושעה ביוני 2026 . ההדחה נגעה לטענות להתנהגות מינית פסולה כלפי עובדת זוטרה. חאן הכחיש את הטענות וטען כי ההליך נגדו אינו חוקי ולא הוגן . לפי הגורמים המדווחים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה תובע ראשי של בית הדין הודח מתפקידו .

ההחלטה יצרה משבר הנהגה משמעותי בבית הדין, דווקא בתקופה שבה הוא כבר נתון ללחץ אמריקני גובר.

המערכה האמריקנית נגד בית הדין

ב-13 ביולי הודיע רוביו על "מערכה נרחבת לפירוק האיום" שבית הדין, לטענת ארצות הברית, מציב בפני ריבונותה. מחלקת המדינה תיארה זאת כתגובה כלל-ממשלתית שנועדה "לנטרל באופן שיטתי את יכולתו של ה-ICC לפעול" — ובכלל זה לחקור אנשי צבא ופקידים אמריקנים או לאיים על ריבונות ארצות הברית .

רוביו פרסם גם מאמר דעה ב-וול סטריט ג'ורנל, שבו טען כי בית הדין עלול לעקוף את בתי המשפט ואת החוקה האמריקניים . הצעדים שנשקלו או הוזכרו כוללים לחץ דיפלומטי, ביטול אשרות, מגבלות נסיעה וסנקציות נגד אנשי בית הדין, וכן ניסיון לשכנע מדינות בעלות ברית להתרחק ממנו .

אמנסטי אינטרנשיונל גינתה את המערכה האמריקנית וכינתה אותה "מגונה" . במקביל, בית הדין ניסה להמשיך לפעול למרות הלחץ .

מדוע פרישת ונצואלה משמעותית?

ב-24 ביולי, באותו יום שבו הודחה חאן, הודיעה ונצואלה לאו״ם על החלטתה "הבלתי הפיכה" לפרוש מבית הדין. שר החוץ פליקס פלאסנסיה נימק את המהלך בטענה ל"הטיה גיאוגרפית" נגד מדינות הדרום הגלובלי, ובפרט מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית .

מחלקת המדינה האמריקנית בירכה על ההחלטה ואמרה כי הממשלה הזמנית החדשה בוונצואלה משתפת פעולה עם המאמצים בהובלת ארצות הברית לפרק את בית הדין, שאותו כינתה "מושחת וחסר ערך" . מנגד, משלחת האו״ם לזכויות אדם הזהירה כי הפרישה מחלישה את האפשרות להבטיח אחריות על פשעים חמורים .

ומה קורה לצו המעצר נגד נתניהו?

המקורות הזמינים לא הציגו הודעה רשמית של בית הדין או החלטה שיפוטית חדשה בנוגע לצו המעצר נגד נתניהו בעקבות הדחת חאן. עם זאת, המבנה המשפטי של בית הדין מאפשר להבחין בין תפקיד התובע לבין תפקיד השופטים:

• חאן היה התובע שביקש את הוצאת הצו, אך צווי מעצר מונפקים בידי שופטי בית הדין, ובמקרה זה בידי ערכאת קדם-המשפט — לא בידי התובע לבדו.
• לכן, הדחת חאן אינה מבטלת אוטומטית את הצו.
• ארצות הברית אינה חברה בבית הדין, וישראל אינה חברה בו. משמעות הדבר היא שהשאלה המעשית נוגעת בעיקר למדינות החברות: הצו עשוי ליצור עבורן חובה לעצור את נתניהו אם ייכנס לשטחן, בכפוף למסגרת המשפטית הרלוונטית.
• המערכה האמריקנית נגד בית הדין ופרישת ונצואלה אינן מבטלות כשלעצמן את הצו או משנות באופן אוטומטי את מעמדו המשפטי.

הסתייגות חשובה: לא נמצא במקורות שנבדקו אישור רשמי לכך שהצו בוטל, הושעה או שונה לאחר הדחת חאן. הוא נותר בתוקף מבחינה משפטית, אלא אם בית הדין ימשוך אותו או שערכאה מוסמכת תבטל אותו.

ציר האירועים

השורה התחתונה

שיחת נתניהו–רוביו סימנה תיאום מדיני ברמה הגבוהה ביותר בין ישראל לארצות הברית סביב המערכה נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי. היא התקיימה לאחר הדחת התובע הראשי, במקביל להודעת הפרישה של ונצואלה ובזמן שהקמפיין האמריקני נגד בית הדין כבר היה בעיצומו.

המשמעות עבור נתניהו אינה שצו המעצר נעלם. מאחר שהצו הוצא בידי שופטים ולא בידי כרים חאן בלבד, הדחת התובע אינה מאיינת אותו אוטומטית. עם זאת, רצף האירועים מחליש את המוסד מבחינה פוליטית ומעלה שאלות כבדות משקל לגבי יכולתו המעשית לאכוף את החלטותיו.