ביקור גורטֶרֶש בקפריסין נועד להחזיר את שיחות השלום למסלול

מה הייתה מטרת הביקור?

האו״ם הגדיר את הביקור כחלק מ״משימת המשרדים הטובים״ של המזכ״ל — מסגרת שבאמצעותה הוא מסייע לצדדים לקדם דיאלוג — וכן כביטוי למחויבותו לקידום תהליך השלום ולשמירה על היציבות באי . דובר האו״ם סטפן דוז׳אריק אמר כי גורטֶרֶש ביקש לדון במאמצים לקדם את תהליך השלום ולתמוך ביציבות בקפריסין, לרבות עבודת כוח שמירת השלום של האו״ם באי .

הביקור לא נועד בהכרח להסתיים בהכרזה על הסדר מדיני חדש. לפי ההערכות, גורטֶרֶש בחן מסגרת מעשית יותר, שתשלב צעדים בוני אמון והסדרים יישומיים עם הדיון בסוגיות הפוליטיות והחוקתיות שבבסיס הסכסוך .

לוח הזמנים והפגישות

גורטֶרֶש הגיע לקפריסין בערב יום שני, 27 ביולי, בראש משלחת או״ם בכירה שכללה את תת־מזכירות האו״ם רוזמרי דיקארלו וז׳אן־פייר לקרואה . במהלך הביקור הוא נפגש עם נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידס, המייצג את הקהילה הקפריסאית־יוונית, ועם מנהיג הקהילה הקפריסאית־טורקית, טופאן ארהורמן . בתוכנית נכללו גם פגישה משותפת וארוחת ערב פרטית עם שני המנהיגים.

בנוסף, גורטֶרֶש ביקר בוועדה לאיתור נעדרים — גוף דו־קהילתי העוסק בגורלם של אנשים שנעלמו במהלך הסכסוך — וקיים מסיבת עיתונאים ביום האחרון של הביקור . ביום רביעי, 29 ביולי, הוא אירח את כריסטודולידס ואת ארהורמן במתחם משימת המשרדים הטובים של האו״ם, באזור החיץ שבשליטת האו״ם .

מהו פורמט 5+1?

גורם דיפלומטי של האו״ם אמר כי גורטֶרֶש ביקש להשיג תוצאות קונקרטיות בפגישותיו בניקוסיה לפני שיקדם את התהליך לוועידה בלתי־פורמלית מורחבת במתכונת 5+1 . בפורמט זה משתתפים שני הצדדים הקפריסאיים ושלוש המדינות הערבות — יוון, טורקיה ובריטניה — לצד האו״ם .

הכוונה אינה בהכרח לחתום בוועידה על הסכם סופי, אלא לבדוק אם נוצר בסיס משותף שיאפשר להחזיר את המשא ומתן הרשמי למסלול. דובר ממשלת קפריסין קונסטנטינוס לטימביוטיס הדגיש כי ביקור גורטֶרֶש אינו טקסי, אלא נועד ליצור את התנאים לחידוש השיחות .

המהלך נשען על יוזמות קודמות. כריסטודולידס אמר במאי כי ניתן להגיע לתוכנית הסדר קונקרטית עד סוף 2026, וקרא לקיים בקיץ ועידה מורחבת בנושא קפריסין . שליחתו האישית של גורטֶרֶש לסוגיה, מריה אנחלָה אולגין, קיימה במהלך 2025 ו־2026 שורת התייעצויות עם הצדדים ועם גורמים אזוריים ובינלאומיים .

מדוע קפריסין עדיין מחולקת?

האי מחולק מאז 1974, לאחר הפיכה שנתמכה ביוון ובעקבותיה התערבות צבאית טורקית. בדרום נמצאת הרפובליקה של קפריסין, המוכרת בזירה הבינלאומית ומונהגת בידי הקהילה הקפריסאית־יוונית. בצפון פועלת ״הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין״, המוכרת רק בידי טורקיה. בין שני האזורים מפריד אזור חיץ שעליו מסייר כוח שמירת השלום של האו״ם בקפריסין, UNFICYP .

השיחות האחרונות קרסו בוועידת קראנס־מונטנה ב־2017. גם פגישה בלתי־פורמלית שנערכה בז׳נבה ב־2021 לא הצליחה להביא את הצדדים להסכמה שתאפשר את חידוש המשא ומתן הרשמי . מועצת הביטחון של האו״ם חזרה בינואר 2026 על עמדתה שלפיה הסדר עתידי צריך להתבסס על פדרציה דו־אזורית ודו־קהילתית .

חלון ההזדמנות של גורטֶרֶש

חשיבותו של הביקור נובעת לא רק מהפגישות עצמן, אלא גם מהעיתוי. כהונתו השנייה והאחרונה של גורטֶרֶש מסתיימת ב־31 בדצמבר 2026, ולכן נותר לו זמן מוגבל לנסות ולהניע מהלך מדיני משמעותי בסכסוך הקפוא המתמשך . אנליסטים תיארו זאת כחלון של ״עכשיו או לעולם לא״ למאמץ שיותיר חותם על כהונתו.

ממשלת קפריסין אמרה כי היא ״אופטימית בזהירות״ לקראת הביקור . מנגד, ארהורמן הביע תקווה שהמפגש יסייע לשני הצדדים להבין זה את זה טוב יותר . עבור גורמים מסוימים, הביקור עשוי להיות ההזדמנות המעשית האחרונה בעתיד הקרוב לקדם הסדר פדרלי, לפני שהחלוקה באי תתקבע עוד יותר . עם זאת, עצם קיומו של הביקור אינו מבטיח חידוש שיחות או הסכם — המבחן המרכזי יהיה אם הצדדים יסכימו לעבור ממחוות דיפלומטיות לצעדים מחייבים ולמשא ומתן ממשי.