למה המשלחת האמריקאית עזבה את ישיבת מועצת הביטחון בזמן נאום צרפתי?

הצעד נתפס כהפרה פומבית ונדירה בין שתי בעלות ברית מייסדות של נאט״ו, שהן גם חברות קבועות במועצת הביטחון. אבל מדוע ארה״ב בחרה למחות דווקא בזמן שצרפת — ולא יריבה — דיברה?

הטריגר המיידי: ההצבעה על וולקר טירק

המשבר התפרץ בעקבות הצבעה בעצרת הכללית של האו״ם ב-25 ביולי 2026, שבה אושרה ברוב של 144 מול 10 הארכת כהונתו של הדיפלומט האוסטרי וולקר טירק כנציב העליון של האו״ם לזכויות האדם, לקדנציה נוספת של ארבע שנים .

ארה״ב הצביעה נגד ההארכה, ונמנתה עם קבוצה מצומצמת שכללה גם את רוסיה, קוריאה הצפונית, ישראל ומדינות נוספות .

צרפת הגיבה בחריפות. המשלחת הצרפתית לאו״ם בג׳נבה כתבה ברשתות החברתיות כי ארה״ב אינה יכולה עוד להיחשב ל״מגדלור של זכויות האדם״, וכי היא מבודדת לצד רוסיה, קוריאה הצפונית, ניקרגואה, מאלי ומדינות נוספות . מבחינת הדיפלומטים הצרפתים, ההצבעה האמריקאית הציבה את וושינגטון באותו מחנה עם משטרים שמדכאים באופן שיטתי זכויות אדם .

התגובה האמריקאית: ״ראוותנות מתחסדת״

לאחר שהמשלחת האמריקאית שבה לאולם, סגן השגריר האמריקאי דן נגריאה הסביר את המהלך. הוא האשים את צרפת ברטוריקה ״מתנשאת וחסרת כבוד״, ואמר כי ארה״ב אינה מוכנה עוד להשלים עם מה שהגדיר כ״צביעות״ וכ״ראוותנות מתחסדת״ מצד פריז .

״ארה״ב עמדה לצד צרפת בכל עימות שבו חירותה הייתה בסכנה. לא נשב בחיבוק ידיים בזמן שחברה במועצה מעמידה פנים שהיא מזועזעת מבחינה מוסרית״.

נגריאה הוסיף כי המשלחת עזבה משום שלדבריו צרפת ״מעמידה פנים שהיא זועמת מבחינה מוסרית״ ומנסה להטיף לאחרים בנושאים שונים — כולל המלחמה באוקראינה וסוגיות של שלום וביטחון. לדבריו, זו הייתה הסיבה ליציאה בזמן ההתערבות הצרפתית .

זה לא התחיל באולם האו״ם

היציאה הדרמטית הייתה שיאו של משבר רחב יותר ביחסי ארה״ב–צרפת, שהחריף בחודשים שקדמו לתקרית.

סכסוך סביב שגריר ארה״ב בצרפת — פברואר 2026

בפברואר צמצמה צרפת את הגישה של שגריר ארה״ב בפריז, צ׳רלס קושנר, לאחר שלא נענה לזימון ממשלתי. משרד החוץ הצרפתי הודיע כי השגריר לא יוכל להיפגש ישירות עם גורמים בממשלה, בטענה שהפגין ״אי-הבנה של החובות המהותיות הקשורות לתפקידו״ .

המחלוקת על נאט״ו ומצר הורמוז — אפריל 2026

באפריל מתחה צרפת ביקורת פומבית על איומי הנשיא דונלד טראמפ לפרוש מנאט״ו ועל רצונו להשתמש בברית למשימות התקפיות במצר הורמוז. פריז הדגישה כי מטרת נאט״ו היא הגנה על הביטחון האירו-אטלנטי, ולא ניהול מבצעים התקפיים במזרח התיכון .

הביקורת הצרפתית על מעמדה של ארה״ב

עוד לפני היציאה מהישיבה, המשלחת הצרפתית לאו״ם קבעה שארה״ב אינה יכולה עוד להיחשב ל״מגדלור של זכויות האדם״ — ניסוח שנתפס בוושינגטון כפרובוקטיבי במיוחד .

למה מדובר בתקרית חריגה?

יציאה מישיבות של מועצת הביטחון משמשת בדרך כלל כמחאה נגד מדינות יריבות — למשל רוסיה או לוב — ולא נגד בעלות ברית החתומות על אותה ברית צבאית. לכן התקרית נחשבת להפרה פומבית ויוצאת דופן בין שתי חברות קבועות במועצת הביטחון ומייסדות נאט״ו .

היא גם המחישה את הפער ההולך וגדל בין ממשל טראמפ לבין שותפותיו האירופיות הוותיקות בנושאים כמו זכויות אדם, רב-צדדיות ותפקידם של מוסדות בינלאומיים.

צרפת, מצדה, הגנה על מדיניותה באו״ם וטענה כי ארה״ב הולכת ונעשית מבודדת יותר. במסגרת התגובה הצרפתית נעשה שימוש בביטוי ״אמריקה לבדה״ — America Alone .

בשורה התחתונה

התקרית ממחישה כיצד גם בריתות ותיקות עלולות להיסדק כאשר מחלוקות על ערכים, זכויות אדם ודיפלומטיה רב-צדדית מגיעות אל מרכז הבמה — במקרה הזה, אל אולם מועצת הביטחון.