תקציב המלחמה של רוסיה: פוטין מסמן עדיפות ביטחונית עד 2029

ההצהרה משתלבת בנתוני תקציב 2026: רוסיה בונה מסגרת כלכלית שמאפשרת לה להמשיך במלחמה לאורך זמן, גם במחיר של גירעון גובר ושל לחץ הולך ומעמיק על המגזר האזרחי.

כמעט 40% מתקציב 2026 לצבא ולביטחון

המימון הפדרלי הרוסי למלחמה ולהוצאות צבאיות נוספות הגיע ב-2025 לכ-16 טריליון רובל — כ-7.5% מהתוצר המקומי הגולמי .

התקציב המאושר לשנים 2026–2028 מקצה לצבא ולשירותי הביטחון כ-40% מכלל הוצאות הממשלה. מדובר בכ-16.84 טריליון רובל, שהם כ-238 מיליארד דולר, לפי ההערכות שפורסמו .

אלא שהסכום עשוי להיות גבוה יותר בפועל. ביוני 2026 דווח כי רוסיה מתכננת להגדיל את הוצאות המלחמה ב-4–5 טריליון רובל נוספים — כ-40% מעל ההקצאה המקורית . במקביל, תחזית ההוצאה הפדרלית הכוללת ל-2026 עלתה ל-45.11 טריליון רובל .

הגירעון חורג במהירות מהיעד הרשמי

התקציב שנחתם כחוק כלל יעד גירעון של כ-3.78–3.8 טריליון רובל, או 1.6% מהתוצר. זו הייתה אמורה להיות השנה החמישית ברציפות שבה רוסיה מנהלת תקציב גירעוני .

אולם כבר בסוף מאי 2026 הגיע הגירעון המצטבר בחודשים ינואר–מאי ל-6.01 טריליון רובל — 2.6% מהתוצר, וכפי 1.5 מהיעד השנתי המקורי . לפי Reuters, הגירעון ב-2026 עלול לחרוג מהתכנון ביותר מטריליון רובל, שהם כ-12.85 מיליארד דולר . ה-Financial Times העריך כי גירעון תקציב המלחמה עשוי להגיע לכ-28 מיליארד דולר .

איך מוסקבה מממנת את הפער?

כדי להתמודד עם הפער התקציבי, ממשלת רוסיה העלתה את מס הערך המוסף — מע״מ — מ-20% ל-22% החל מ-2026. זו אחת מהעלאות המס המרכזיות שנועדו לתמוך בהוצאות המלחמה .

במקביל, הרשויות מתכננות לגייס 2–3 טריליון רובל בשוק המקומי כדי לכסות את המחסור . גיוס חוב ממשלתי מקומי הפך למעשה למקור הכמעט יחיד למימון הגירעון .

גם עלות שירות החוב מכבידה יותר על התקציב: ההקצאה השנתית של רוסיה לתשלום על החוב הלאומי צפויה להיות יותר מכפולה ב-2026 לעומת הרמות שלפני המלחמה .

עלייה במחירי הנפט, על רקע העימות בין ארצות הברית לאיראן, סיפקה למוסקבה הכנסות זמניות ואפשרה לה לזנוח במרץ את התוכנית לקצץ ב-10% בהוצאות שאינן מוגדרות רגישות .

ההוצאות האזרחיות נדחקות הצדה

בתחילת 2026 שקלה הממשלה לקצץ ב-10% את ההוצאות ה״לא רגישות״ — כלומר, הוצאות שאינן קשורות לצבא או לרווחה. התוכנית נגנזה לאחר שמחירי הנפט עלו והגדילו זמנית את הכנסות המדינה .

למרות זאת, הפער בין סדרי העדיפויות נותר בולט: המדיניות החברתית מקבלת כ-16% מהוצאות התקציב, לעומת כ-30% שמיועדים להגנה בלבד, ללא כלל סעיפי הביטחון הנוספים . עלון הבנק המרכזי של פינלנד קבע כי סדרי העדיפויות הכלכליים האזרחיים נדחקים באופן שיטתי .

במדור Breakingviews של Reuters תוארו ההוצאות הצבאיות ככאלה ש״חונקות את תקציב הממשלה המרכזית״, תוך אזהרה שפוטין מנהל את המלחמה ״על חשבון עושרה של מדינתו״ .

המשמעות: מוסקבה מתקצבת מלחמה ממושכת

הצירוף בין מסגרת תקציבית רב-שנתית שמעמידה את הביטחון במקום הראשון, גירעון שמתרחב מעבר ליעדים הרשמיים והסתמכות על העלאות מס וגיוס חוב — מצביע על היערכות להמשך המלחמה לפחות עד 2028, ואולי מעבר לכך במסגרת התקציב שעליה דיבר פוטין עד 2029 .

הנתונים אינם מעידים בהכרח על קריסה כלכלית מיידית. הם כן מצביעים על שינוי מבני: משאבים הולכים וגדלים מופנים לצבא ולמערכת הביטחון, בעוד שהמימון של התחומים האזרחיים נשען יותר על הכנסות זמניות, על מסים ועל חוב. במילים אחרות, הקרמלין מתכנן את המלחמה לא כהוצאה חריגה וקצרת טווח, אלא כמרכיב קבוע במדיניות התקציבית של רוסיה.