אל ניניו «סופר» וזינוק במחירי הנפט: הסיכון שמאיים להצית מחדש את אינפלציית המזון

אם התחזית תתממש, ושיבושי האספקה יגיעו במקביל למחירי נפט גבוהים על רקע המלחמה במזרח התיכון, עלולה להיווצר תוצאה בעייתית במיוחד: מחירי המזון והאנרגיה יעלו, בעוד שהפגיעה בחקלאות וההתייקרות של תשומות הייצור יכבידו על הצמיחה. זהו שילוב שמעלה את הסיכון לסטגפלציה — אינפלציה גבוהה לצד האטה כלכלית — ומצמצם את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים .

המספרים המרכזיים של JPMorgan

כלכלני JPMorgan ניסו לכמת את ההשפעה בכמה שכבות :

• אל ניניו סופר לבדו עשוי להוסיף כ־0.7 נקודת אחוז לשיא אינפלציית המזון העולמית. ההשפעה הגדולה ביותר נוטה להופיע ארבעה עד שמונה חודשים לאחר תחילת זעזוע מזג האוויר .
• בשילוב עם עלייה במחירי הנפט, שהתגלגלה לעלויות גבוהות יותר של סולר, דשנים והובלה, ההשפעה הכוללת על אינפלציית המזון עשויה להגיע ל־1.3–1.5 נקודות אחוז .
• הזעזוע הכפול עלול להוסיף כ־0.3 נקודת אחוז לאינפלציה העולמית הכוללת בשנה הבאה .
• הודו, אינדונזיה, ברזיל וקולומביה זוהו כשווקים מתעוררים חשופים במיוחד, משום שמשקי הבית בהם מקדישים נתח גדול יותר מהכנסתם למזון, והחקלאות ממלאת בהם תפקיד משמעותי יותר בתוצר .

JPMorgan העריכה את הסיכוי שאל ניניו הנוכחי יתחזק לאירוע «חזקה מאוד» או «סופר» ב־81% עד סוף 2026. לפי הבנק, הסיכוי שהתנאים יימשכו אל תוך 2027 עומד על 97% .

אפריקה: פגיעה בחקלאות, במזון ובחוב

הבנק האפריקאי לפיתוח (AfDB) מזהיר שהנזק הכלכלי המצטבר למדינות אפריקאיות שיושפעו מהאירוע עלול להגיע ל־10–20 מיליארד דולר. אנתוני ניונג, מומחה האקלים הבכיר של הבנק, אמר כי אל ניניו סופר עלול לפגוע קשות בחקלאות, להעמיק את אי־ביטחון המזון ואף לעודד הגירה המונית מאזורים שנפגעו במיוחד .

הסיכון אינו מסתכם בשדות החקלאיים. פגיעה בתשתיות עלולה להכביד על תקציבי ממשלה ועל המערכת הבנקאית, במיוחד במדינות שכבר מתקשות לעמוד בהחזרי חוב . נקודת הפתיחה באפריקה גם כך מאתגרת: לפי התחזית הכלכלית האפריקאית של AfDB, האינפלציה הממוצעת ביבשת עמדה על כ־17%–18% ב־2024, בין היתר על רקע מחירי מזון ואנרגיה גבוהים .

הבנק הזהיר גם שניגריה, אתיופיה, אנגולה וקניה חשופות לסיכון של אי־שקט חברתי בעקבות עלייה במחירי הדלק והסחורות. אל ניניו עלול להחריף את הלחצים הללו באמצעות פגיעה במזון ובאנרגיה .

מי עלול להיפגע יותר באסיה ובאמריקה הלטינית?

לפי Allianz Research, באסיה אינדונזיה צפויה לספוג את ההשפעה הגדולה ביותר על אינפלציית המזון — תוספת אפשרית של 2.3 נקודות אחוז. במלזיה ובפיליפינים ההשפעה המוערכת מתונה יותר, כ־0.7 נקודת אחוז .

באמריקה הלטינית, קולומביה, פרו וברזיל נחשבות חשופות במיוחד ללחץ על מחירי המזון . במקביל, בנקים מרכזיים בפיליפינים, באינדונזיה ובהודו עלולים להידרש להעלות ריבית עוד יותר או לדחות את הקלות הריבית אל תוך 2027. במלזיה ובתאילנד, המדיניות עשויה להישאר ללא שינוי .

החלטות של יצרניות חקלאיות גדולות — ובהן הודו, תאילנד ווייטנאם — להטיל מגבלות על יצוא עשויות להקל על המחירים בשוק המקומי, אך להגדיל את הסיכון האינפלציוני במדינות שתלויות ביבוא .

הודו כבר מתמודדת עם סימני אזהרה

בהודו, מדד המחירים לצרכן ביוני עלה ב־4.38% לעומת שנה קודם לכן — נתון שהיה גבוה מהצפוי ועבר לראשונה זה כמעט שנה וחצי מעל יעד הבנק המרכזי, לאחר שעלויות המזון והדלק חלחלו לכלכלה . מתיחות מחודשת סביב מצר הורמוז מאיימת להעלות את מחירי הנפט, בעוד אל ניניו המתפתח מוסיף סיכון לעלייה במחירי המזון .

הבנק המרכזי של הודו צופה אינפלציה של 5.1% בהמשך שנת הכספים. נגיד הבנק, סנג'אי מלהוטרה, הזהיר כי התחזית למזון נותרה «לא ודאית» בשל מונסון דרום־מערבי חלש מהרגיל .

מדוע הבנקים המרכזיים נמצאים במלכוד?

התרחיש הסטגפלציוני נוצר מכמה כיוונים במקביל:

החשיפה של השווקים המתעוררים גבוהה במיוחד משום שמזון תופס חלק גדול מסל האינפלציה שלהם. לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית שצוטטו בבלומברג, המזון מהווה כ־46% מסל האינפלציה בהודו, 36% בתאילנד ו־33% באינדונזיה .

«נכנסנו לשנה כשבנקים מרכזיים רבים חשבו שיש להם מרחב להוריד ריבית. כעת אנחנו רואים בנקים שעוצרים את הורדות הריבית, וחלקם אף מעלים אותה», אמרה אנליסטית שצוטטה ברויטרס .

תמונת המאקרו העולמית

הבנק העולמי צופה שהאינפלציה העולמית הכוללת תעלה ל־4% השנה, כאשר גם במדינות מפותחות וגם במדינות מתעוררות ומתפתחות העלייה צפויה להיות מונעת בעיקר מעלויות האנרגיה . הבנק מזהיר שאל ניניו חזק יותר — לבדו או בשילוב עם סיכונים אחרים — עלול להעלות את מחירי הסחורות החקלאיות «הרבה מעל התחזיות הנוכחיות» .

מחקר של הבנק המרכזי האירופי מצא שאל ניניו חזק עשוי להעלות את מחירי הסחורות החקלאיות בעולם בעד 9 נקודות אחוז שנה לאחר הזעזוע . במקביל, הארגון המטאורולוגי העולמי אישר את תחילת התנאים של אל ניניו סופר והזהיר מפני תנאים קשים במיוחד עבור קהילות פגיעות .

מי חשוף במיוחד?

• מדינות באפריקה שתלויות ביבוא מזון, שבהן האינפלציה כבר דו־ספרתית בלפחות 15 מדינות, ובכמה כלכלות מרכזיות אינפלציית המזון חצתה 30% .
• כלכלות אסייתיות שתלויות ביבוא אנרגיה, ובהן הודו ואינדונזיה, שבהן זעזוע הנפט מתווסף לעלייה במחירי המזון .
• כלכלות באמריקה הלטינית, ובהן קולומביה, פרו וברזיל, החשופות לשיבושים בתוצרת החקלאית וללחץ מחודש על הריבית .

חלק מהאנליסטים מציינים שמלאי הדגנים עדיין מספק. עם זאת, השילוב בין סיכוני אקלים, מלחמה, אנרגיה ומגבלות יצוא יוצר סביבת סיכון שבה התחזיות למחירים «נוטות בבירור כלפי מעלה» . עבור הצרכנים, משמעות הדבר עשויה להיות סל קניות יקר יותר; עבור הבנקים המרכזיים, פחות מקום להורדות ריבית — גם אם הצמיחה מתחילה להיחלש.